סדר סיבה ומסובב | 22

סדר סיבה ומסובב | הרב שגב רומנו

ביאור מקיף ומעמיק על סדר השתלשלות העולמות הרוחניים, כפי שביאר אדמו"ר הרב יהודה לייב הלוי אשלג זצ"ל מחבר פירוש הסולם על הזוהר הקדוש | בסדרת שיעורים נפלאה, מבאר הרב שלב אחר שלב את יציאת עשר הספירות בדרך קודם ונמשך | כפי בכתב 'בעל הסולם' בספריו 'תלמוד עשר הספירות'.

 

בירור ותיקון

בשיתוף מידת הרחמים בדין תלוי כל תיקונו של האדם. שם מתגלים כל הקלקולים ועיקר תיקון האדם, שהאדם יגיע להצליח להשתמש ברצון שלו לבחירה חופשית בלי להתנתק מהבורא.

הרע זה הרצון לקבל לעצמו כשהוא מנותק מלהשפיע, הבחירה החופשית כוחי ועוצם ידי, היישובית הם רעים כשהם מנותקים מהבורא, אבל כשזה מחובר אין יותר טוב מזה שהכלים הכי גדולים ועוצמתיים לקבל את השפע הכי גדול ולכן הכלי הזה החזק של היישות, של הרצון לקבל לעצמו המכונה בחינה ד' המלכות, בחינה ד', הרצון לקבל הגדול, היא בעצם גרמה את השבירה ולכן בעולם התיקון אנחנו צריכים להיזהר מלהשתמש בה. המקום הזה נקרא רצון, הלב נקרא לב האבן, זה מה שרמוז בנביא יחזקאל "והסירותי את לב האבן", שהקב"ה לעתיד לבא יסיר מאיתנו ע"י ניתוח מיוחד, זה ניתוח של גמר התיקון, הניתוח שירפא את כל חוליי הנפש, האמת שגם חוליי הגוף, כי אין חולי גשמי בלי חיסרון רוחני. יוצא שכל הרפואות יתרפאו ברפואה הזאת שהקב"ה ירפא לנו את "לבן האבן" ויחליף לנו אותו בלב בשר, מה זה הלב הזה? אם נחלק את כל עולם הנקודים שנקרא "עולם התהו", שבירת הכלים, נחלק אותו לעשר ספירות, בכל ספירה יש התכללות של השמונה מלכים, שמונה מידות מהדעת עד המלכות שמונה מידות שהם כללות מההוויה, שם הויה זה ארבע אותיות, אז 8 כפול 4 יוצא 32, כפול 10 ספירות זה נקרא 320 שמפורסם כש"כ ניצוצין בזוהר הקדוש בכתבי קבלה וחסידות מה זה ₪ ניצוצין? ש"כ 320 הסברנו את החשבון זה בעצם כל הרצונות האלה שהתפזרו בשבירת הכלים, כל הכלים נשברו כלים זה הרצונות, אבל הכלים האלה מכילים גם את אור, האור לא יכול להישבר האור, הוא אין סוף, לא שייך בו שבירה יש בו רק הסתלקות, אבל ההסתלקות של אור משאירה רושם, זיכרון. נקרא רשימו בארמית.

רשימו – רושם זה זיכרון מהתענוג, זיכרון מהאור. מה זה הניצוצין האלה שנפלו? הם מהרצונות האלה שנשברו והתפזרו מצד הזיכרון מצד הרושם של האור. הם זוכרות את התענוג, יש את הכלים יש את הרצונות ויש את מה שהוא זוכר שהוא קיבל תענוג עצום.

הזיכרונות של כולם הם זיכרונות טובים שצריך לשחזר אותם ולהשתמש בהם, וזה נקרא העלאת ניצוצין, זה נקרא בירור. קיימים שתי מלאכות באופן כללי בכל תיקון.

נקרא בירור ותיקון. אנחנו צריכים לברר את הניצוצין האלה שנפלו לקליפות התנתקו מהאצילות מאצלו ית' התנתקו מהמקור של האור וירדו למקום שהוכן לעולמות בריאה יצירה ועשיה אשר עדיין לא נבראו.

ששם יש חלל פנוי, ריק כביכול הקב"ה זה הכל אצלו מצידנו לא מצידו, אבל יש שם חושך מוחלט מצד הנבראים שהכלים האלה נפלו למקום של החושך זה נקרא שבירת הכלים.

יש לאדם לברר את הניצוצין, לברר פירושו להוציא אוכל מתוך פסולת, לא רק לברר אלא לשים אותו במקום הנכון, לתקן אותו, את הרצונות הנפולים צריך מצד אחד להפריד אותם מהרצונות הרעים, ז"א מהרצונות האגואיסטים, הקבלה לתוך הנק' הפרטית שלי בלי שום התחשבות בבורא בלי שום התכללות בבריאה, זה נקרא רצון לקבל לעצמו המנתק את האור, כמו שאת האור אי אפשר לנתק מהשמש, כלומר לקחת את האור לבית כך גם האור האלוקי קל וחומר שהוא לא יכול לנתק אותו מהבורא, כי הוא שייך לבורא הוא אור אין סוף הוא חייב להיות מחובר לאין סופיות, רק ע" שהאדם נהיה בחינת אין סופי הוא יכול לקבל את האין סופיות, וזה ע"י העבודות שנקראות רצון לקבל ע"מ להשפיע.

כמו שהבורא משפיע הנברא הופך להיות משפיע, כלומר שהופך את הסוף [את הרצון לקבל שחל עליו דין, שעוצר את האור] למשפיע שהוא אין סופי.

אם אדם מחבר את היישות שלו, את הרגשת ה"יש" – הכוחי ועוצם ידי, ל "השם אלוקיך נתן לך כוח לעשות חייל", אין לו משלו כלום, הכל שלו אז ה"יש" הופך לבעל יכולת להכיל את ה"אין", "יש" שהוא "אין". אז הוא יכול להכיל אין סופיות אם היה רק מתבטל אז הוא רק "אין" אז לא היה נברא, וזו לא המטרה, המטרה היא לברוא נבראים, לכן צריך מצד אחד להתבטל ומצד שני לשמור על היישות שלו וזו עבודה מאוד דקה שנקראת מצד אחת רצון לקבל– יישות, מצד שני על מנת להשפיע. מצד אחד בוחר, האדם פועל, אבל יודע בוודאות שזה הרבה יותר חזק מהרגשת הבחירה שלו שהבורא עושה את הכל.

איך? הרי זה שני הפכים בנושא אחד. זו בדיוק הנקודה של ישראל שזה חיבור של שני מילים ישר -אל, העניין של קו האמצעי.

הבירור והתיקון מהמלכים נשאר לנו עולם שבור, אבל זה לא המטרה, המטרה הייתה לגלות את הרע כמו לגלות את המחלה ע"מ לטפל בא, מה היא המחלה? המחלה היא האגואיזם, ההרגשת בחירה שלי פרטית, מנותקת מהבורא אם היא לא הייתה מתגלית המחלה גם אי אפשר היה לרפא אותה, אז כביכול מקשים קושיא אל תברא מחלה ואל תרפא אותה -זה לא יכול להיות כי בלי המחלה לא היה לנו את המתנה הכי גדולה. מהי המתנה הכי גדולה? שהאדם יקבל את כל השפע ממש של הבורא כמו שהבורא לא שייך מי יגיד לו מה תעשה ואין מי יומר לו מה תפעל כי הכל מעשה ידיו אין סופיות, כך נברא צריך להגיע להרגשה של שפע אין סופי, אין סוף זה רק ע:"י שהוא גם כן דומה לאור שהוא רק משפיע, רק חושב על הזולת, רק מחובר לקדושה שהוא מבין שהבורא עושה את הכול האין, מבטל את הסופיות של היש של הרצון לקבל אז החולי הוא הכלי בעצם. החולי. מה זה החולי? הרצון לקבל לעצמו אבל זה הכלי לקבל את השפע, הבחירה החופשית, אבל זה הכלי להרגיש את התענוג הכי גדול, יוצא שזה לא חולי לשם חולי זה חולי רק כאמצעי לתת לנו זמן לתקן אותו בעצמנו כדי שלא יהיה לחם בזיון וזה הרבה יותר עמוק מרק לא להרגיש בושה של לחם בזיון, אלא זה להיות דומה בדיוק לאור כי אם באור אין לו מי שייתן בו אין בו בושה אין לו ממי לקבל גם הנברא צריך לקבל בבחינה שכביכול אין לו ממי לקבל, רק נדבק בו האור והוא נהיה אחד איתו, לא מקבל זה כבר נהיה אחד, וזה העומק של שבירת המלכים שגילתה את הרע ועכשיו מפוזרים ניצוצות, ובעולם התיקון הנברא לוקח אותם ומברר אותם כלומר מפריד את הרע מהטוב, ומהטוב בונה במקום הנכון שלו, זה אומר מקבל ע"מ להשפיע בוחר בחירות אלוקיות יישות שיכולה להיות מחוברת ל"אין" והופכת להיות כלי לאין סוף.

 

 

 

בירור ותיקון של הנפש הבהמית

מקור נפש הבהמית מקורה משבירת המלכים.

המלכים נפלו לחלל הפנוי למקום עולמות בריאה יצירה ועשיה.

עולם הנקודים היה צריך להקרות מ"ה, אבל הוא נכשל ולכן הוא נקרא ב"ן.

ב"ן בגימ' בהמה כי הרצון לקבל על מנת לקבל היישות הנפרדת מהבורא היא מעשה בהמה, לכן מתחלף לה השם במקום מ"ה לב"ן, לאחר מכן יוצא עולם התיקון בשם מ"ה החדש ובא לתקן אותה. המ"ה החדש, אצילות, מתקן את המלכים שנפלו בבריאה יצירה עשיה.

עשייה זה תיקון ההרגלים המעשים הנמוכים.

יצירה זה תיקון היצירים והרגשות היותר גבוהים והדיבור.

בריאה זה תיקון המחשבה.

כי המלכים נפלו ראש תך סוף: ראש לבריאה, תוך ליצירה וסוף לעשיה. למדנו מזה את עיקר התיקון שלנו. יש לנו:

על מודע זה הנשמה.

מודע זה הרוח.

תת מודע זה הנפש הבהמית.

הנפש הבהמית זה כל התת מודע שלנו כל הרגלים אינסקטיבים כל הרגלים, ההרגלים שלוקחים אותנו בלי חשבון ואנחנו יודעים שהפסיכולוגים מעריכים את זה שאנחנו מנוהלים יותר מ – 95 אחוז ע"י התת מודע, התת מודע שולט על המודע זה כמו בהמה שרוכבת על האדם, במקום שהאדם יהיה מרכבה לבהמה.

ע"י תורה, מצוות והתבוננות מחזקים את הרוח. הבינה מולידה את הרוח, התבוננות, ע"י שאדם מתבוננן ומכניס דעת הוא מחזק את הרוח שלו וכך הרוח יכולה לתקן את התת מודע, ודבר זה נעשה ע"י בירור כלומר הערכת מצב איפה האדם נמצא, ותיקון זה לשים את הדברים במקומם כלומר לעשות סדר בנפש: כל דבר שמתעורר לו בנפש צריך לברר מאיפה מהרצון בא? האם מהנפש הבהמית או מהנפש האלוקית. וזה עיקר תיקון האדם. זה מתבטא בכל דבר: באכילה, בשינה וכו'. בכל תהליך הוא מברר את הרצון: מאיפה בא לו הרצון ומחבר אותו לרצון האלוקי. זה נקרא שהרוח מתקנת את הנפש הבהמית, המודע מתקן את התת מודע.

 

לעמוד שיעורי הקבלה של הרב שגב רומנו

לרכישת ספר 'מילון הסולם' של הרב שגב רומנו

לשיעורי קבלה וחסידות מכל מרבני המרכז

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל שיעורי הוידיאו שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.