סדר סיבה ומסובב | 19

סדר סיבה ומסובב | הרב שגב רומנו

ביאור מקיף ומעמיק על סדר השתלשלות העולמות הרוחניים, כפי שביאר אדמו"ר הרב יהודה לייב הלוי אשלג זצ"ל מחבר פירוש הסולם על הזוהר הקדוש | בסדרת שיעורים נפלאה, מבאר הרב שלב אחר שלב את יציאת עשר הספירות בדרך קודם ונמשך | כפי בכתב 'בעל הסולם' בספריו 'תלמוד עשר הספירות'.

 

חזרה על צימצום שני

 

מדרשים:

מדרש רבא אומר: "רצה לברוא את העולם במידת הדין עמדה ושיתפה במידת הרחמים.

הקב"ה בורא עולמות ומחריבן.

בפרקי אבות כתוב: "יכל לברוא את העולם במאמר אחד ברא אותו בעשרה מאמרות".

כל המדרשים האלה הם מדרש אחד בעצם, שבא לבטא את הנושא של שיתוף מידת הרחמים בדין שזה נקרא בלשון של הרב אשלג "צמצום שני", האריז"ל כ' במבוא שערים "אז צמצם עצמו שנית", אבל הוא לא קורא לזה בהמשך החכמה צמצום שני, אלא קרוא לזה "צמצום נה"י [ נצח הוד יסוד] דא"ק, רגלים של א"ק מצטמצמים, כי בעצם כל מה שמתחת לטבור דא"ק הצטמצם וזה נקרא מקום הרגלים של א"ק.

המושגים הבסיסים של חז"ל:

הקב"ה בורא עולמות ומחריבן? ברור לחלוטין שאין פה טעות ואין פה איזה שהוא משהו שנפגם, במקרה, עדין אין בחירה כי עדין אין נבראים שלמים.

בשבירה זה עדיין באמצע תהליך., התהליך התחיל כך יצא עולם העקודים ובו יצא פרצוף מפרצוף, פרצוף הכתר הנקרא גלגלתא, פרצוף הראשון. ממנו יצא פרצוף ע"ב דא"ק, ממנו יצא פרצוף ס"ג דא"ק, באמצע יצירת פרצוף ס"ג דא"ק התרחש צמצום שני, שיתוף מידת הרחמים בדין ואז נוצר עולם שלם הנקרא עולם הנקודים.

עולם נקודים זה העולם שהקרא גם שבירת הכלים וכן נקרא עולם התהו, ועליו המדרשה רבא אומר בורא עולמות ומחריבן.

 

למה הקב"ה ברא עולמות והחריב אותם?

השבירה נתנה מקום חיסרון על מנת שתיוצר בחירה לנברא, אם לא היו חסרונות לא הייתה בחירה,

זאת סיבה ראשונה.

הסיבה שניה, התגלתה דרך עוד מדרש של חז"ל בפרקי אבות- הקב"ה יכל לברוא את העולם במאמר אחד ברא אותו בעשרה מאמרות, כתוב במבוא שערים בדף ל"א, שכדי לשתף את כל המידות, זאת אומרת שיהיה חיבור והתכללות המדות אחת בשניה: לדוגמא שבמידת החסד יהיה גם גבורה ותפארת ונצח והוד ויסוד, וגם בגבורה יהיה חסד וגבורה ותפארת ונצח והוד ויסוד, בכל הספירות יש שבע ספירות. איך זה יהיה? איך יהיה בכל מידה את כל המידות? ע"י השבירה הם נפלו למקום אחד והתכללו, ובבניין שלהם, בעולם התיקון הם נבנו מכל הבחינות, יוצא שכל פרצוף בנוי עכשיו מכל המערכת.

על זה אומר הבעש"ט שבזכות זה אם מתקלקל לבן אדם מידה, כלומר אדם השחית את מידת חסד האדם יוכל לשחזר אותה ע"י שאר המידות כלומר מידת החסד התכללה בשאר הספירות כלומר יש מידת החסד בגבורה, וכו', משם הוא ישחזר את מדת החסד, הוא יקח את החסד הכלול שם וישחזר ויתקן עד שיתקן את מידת החסד שלו.

למסקנה, הרווחנו מהשבירה חוץ ממקום של קלקול שיהיה שכר ועונש, הרווחנו גם כן את עניין ההתכללות: שיש בכל מידה מערכת שלמה הכלולה מכל המידות. מה הרווחנו מזה שרצה לברוא את העולם במידת הדין עמדה ושיתפה מידת הרחמים? למה לכתחילה לא ברא אותה במידת הרחמים?! למה רצה לברוא ת העולם במידת הדין? ומה מנע אותו לברוא אותו במידת הדין? תשובה: אצל הקב"ה אין אפשרות שהוא רצה או לא רצה, אלא הכוונה שיש לבני אדם להבין מזה הוא עניין של סיבה ומסובב, תחילה כאשר הקב"ה נתן לאדם את הבחירה, הרצון לקבל לעצמו בבחירה חופשית, יש עליו דין גדול, דין של הצמצום, שאם יקבלו לעצמם הם היו מנותקים מהבורא, חל על זה החוק שאסור לקבל והחוק הזה נקרא מסך, הצמצום הוליד מסך, אסור לקבל לעצמו אחרת הוא ייפרד מהבורא.

המאמר של "רצה לברוא את העולם במידת הדין" מתקיים בא"ק, העולם הראשון, עולם השכר, העולם הכי גדול ששם כל השכר. שם דווקא הכלים הם כלים הכי גדולים של הרצון לקבל, הבחירה החופשית הכי גדולה. אז זה הדין הכי גדול. אך אם הנברא יישאר בצורה הזאת, הוא יהיה בפירוד מהבורא לכן הנברא בהתחלה מקבל את כל השפע בעולמות העליונים והוא בטל בהם, אין עדיין נברא, הוא לא נפרד הוא עדין רק שורש של הנברא, לאט לאט משתלשל הנברא עד עולם שהוא בעצם נותן לנו את המקום של שיתוף.

 

איך יהיה שיתוף של מידת הרחמים בדין?

המלכות, מידת הדין עולה אל הבינה. זה גורם שיהיה קודם כל עניין של תשובה, כל י"ג מידות הרחמים משתלשלות משם, זה גורם שיהיה עניין שעכשיו – אם יורדים גם אפשר לעלות, אם יש מקום לקלקול, מה שאמרנו, בורא עולמות ומחריבן, מקום לקלקול, אז יש גם מקום לתיקון.

איך יהיה התיקון הזה? אם החלק של העליון, הנה"י של העליון נפגם בצמצום, לאיפה הוא נופל? אל התחתון, יוצא שהעליון בקטנות איפה הוא נמצא? בתחתון.

עכשיו שהתחתון, הנברא נמצא יותר למטה, מתקן את עצמו הוא מתקן גם את החלק של העליון, העליון עולה איתו. וכך נוצר קשר בין העליון לתחתון, נוצר שרשרת כזו שגם אם התחתון נופל יש לו עליון להיאחז בו.

נחזור שוב: בצמצום השני הרווחנו כמה דברים: וחז"ל המחישו את זה בכל מיני משלים, חז"ל לא סתם אמרו את זה בכל מיני משלים, יש משמעות לכל משל, אחרת היה רק משל אחד.

המשל של בורא עולמות ומחריבן הרווחנו שיש את עולם התהו יש מקום של רע אז יש מקום של שכר ועונש, אם יש מקום של טוב ורע יש מקום של שכר ועונש.

מהמאמר אחד ועשר מאמרות הרווחנו שיש בכל מידה את הכל המידות.

אם הקב"ה היה בורא את העולם במאמר אחד האדם היה מקלקל מידה אחת לא היה לא היה יכול לשחזר אותה.

מהמדרש השלישי "שרצה לברוא את העולם במידת הדין עמדה ושיתפה מידת הרחמים" הרווחנו שיש לא רק בחירה בבחינת שכר ועונש אלא גם מקום לתשובה, כי אחרת לא היה תשובה, לשוב, איך שבים? אנחנו נחזור על המהלך הזה בשיעור הבא, זה עניין של החצי של התחתון, חצי של העליון, שזה נקרא רגלים, נה"י.

נהי"ם של העליון הנופלים למקום התחתון, ולכן שהתחתון נופל ייקח אתו גם את החלק של העליון אז העליון יכול להרים אותו בחזרה. יש אפשרות למשוך אותו.

העליון מתוקן אז הוא יתקן גם את התחתון איתו. יעזור לו לשוב בתשובה.

חלקים נמוכים בנפש נאחזים בחלקים העליונים בנפש. וחלקים העליונים אוחזים בחלקים עוד יותר עליונים. עד החלקים הכי הכי עליונים.

החלוקה הזאת מתבטאת גם בעולמות: עולם האצילות הרגלים שלו נפולים בבריאה, כאשר מתקנים את עולם האצילות זה מעלה גם את עולם הבריאה למקום של אצילות כי יש בניהם השתוות. הרגלים של האצילות נמצאים בבריאה, בקטנות בזמן הדין, הקטנות, הוא מקום לרחמים מאוד גדולים שהעליון יוכל לרחם על התחתון.

 

לעמוד שיעורי הקבלה של הרב שגב רומנו

לרכישת ספר 'מילון הסולם' של הרב שגב רומנו

לשיעורי קבלה וחסידות מכל מרבני המרכז

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל שיעורי הוידיאו שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.