מעלה ומטה ברוחניות | סולם יהודה

מעלה ומטה ברוחניות — הצופן הקבלי של המושגים הגשמיים

בשיעור מיוחד זה מתבאר אחד היסודות החשובים ביותר בתורת הקבלה — הפשר האמיתי של המושגים מעלה ומטה בעולם הרוחני. השיעור מבאר בעמקות כיצד יש להבין את לשון התורה וחכמת הקבלה במילים של מקום ותנועה, מאחר שבעולם הרוחני אין כלל זמן ולא מקום ולא תנועה, ובכל זאת נוקטת התורה בלשון של גשמיות כדי להעביר מסרים רוחניים עליונים.

המילים שאינן כפשוטן — צופן חכמת הקבלה

בפתיחת השיעור מתבאר יסוד גדול. כל המילים של חכמת הקבלה אינן כפשוטן, אלא הן צופן רוחני עמוק. החיצוניות שלהן היא הפשט הגשמי, אך הפנימיות היא המשמעות הרוחנית העליונה. הסיבה לכך היא עיקרית — בעולם הרוחני אין שם זמן, אין תנועה ואין מקום. המחשבה האנושית רגילה לתפוס דברים דווקא דרך זמן תנועה ומקום, ולכן נצרכה התורה להלביש את העניינים הרוחניים במושגים גשמיים המובנים לנו.

מהו מעלה בעבודת ה’ ומהו מטה

מתבאר בשיעור כי מעלה ברוחניות הוא תמיד עניין העליון בחשיבות. כל מה שקשור לתכונת ההשפעה והנתינה האלוקית — זה הנקרא עליון. כל עבודה של חסד, של נתינה, של אהבת הזולת — היא הנקראת מעלה בתורת הקבלה. ולעומת זאת, מטה הוא תמיד הנמוך בחשיבות. כל מה שקשור לרצון לקבל, לעבירות, ליצרים, לאגו ולאהבת עצמו — זה הנקרא תחתון. אין מדובר כאן בגובה פיזי או במקום גיאוגרפי, אלא במדרגה רוחנית של חשיבות פנימית.

הקב”ה הוא העליון בחשיבות

כאשר הקב”ה מכונה בלשון הכתוב עליון, אין הכוונה שהוא נמצא למעלה מבחינה מקומית. הרי נאמר מלוא כל הארץ כבודו, והוא נמצא בכל מקום ובכל זמן ואין שום מקום פנוי ממנו. אלא שהקב”ה הוא העליון בחשיבות לעומת הנבראים. הוא בחינת תכונת ההשפעה הטהורה, כל כולו נתינה ואהבה. ואילו הנבראים נקראים תחתון, בחינת חסר ומקבל, כלי ריק המבקש להתמלא.

משל החתן והכלה בתורת הסוד

דרך עמוקה זו נרמזת במשל הידוע בתורת הקבלה — הקב”ה נקרא חתן, והוא כביכול נושא עצמו ממדרגתו העליונה כדי לפגוש את עם ישראל הנקראים כלה. הכלה היא בחינת הכלי החסר, וכלה לשון כליון וחסרון. המילוי בא תמיד מן העליון אל התחתון, שהרי העליון הוא מלא ואינו חסר דבר, והתחתון הוא מקום החיסרון המבקש להתמלא. כך מתבהר למה לעיתים השכינה הקדושה נקראת גם היא בלשון של כלה וחסרון.

עלייה לארץ ישראל ולירושלים — משמעות רוחנית

מוסבר בהרחבה את לשון הפסוקים עלה נעלה לארץ ישראל, וכן לשון עלייה לירושלים. מדוע אומרים תמיד לשון עלייה? לפי שארץ ישראל היא מדרגה רוחנית חשובה. ארץ לשון רצון, וישראל לשון ישר אל — התיישרות עם הבורא ועם תכונות ההשפעה והנתינה. כל בני אדם השואפים להתקשר לבורא מכונים בלשון הכתוב עולים, שכן הם מתעלים בחשיבות. ויותר מזה — ירושלים היא מלשון יראה שלם, מדרגת היראה השלימה. כדי להגיע אליה צריך להתעלות ולעלות מחשיבות לחשיבות.

היסוד של מעלה ומטה בכל מקום בתורה

כל המילים של עלייה וירידה המופיעות בתורה הקדושה, במשנה, בגמרא, בהלכה ובתורת החסידות — כולן מסמלות תמיד עלייה למצב רוחני גבוה יותר וחשוב יותר, או ירידה למצב תחתון יותר בחשיבות. כשאדם בא ללמוד תורה, עליו לדעת את הצופן הפנימי ולא רק את הפשט החיצוני, שכן בלי הידיעה הזו קשה להבין את עומק הדברים. הקב”ה הוא העליון החשוב, וכל תכלית עבודתנו בעולם הזה היא להידמות לו ולהידבק בתכונות הנתינה וההשפעה.

הזמנה ללימוד מעמיק ולצפייה בשיעורים

כדי להעמיק ביסוד גדול זה, ניתן לצפות בעוד שיעורי וידאו בקבלה חסידית באתר סולם יהודה. כמו כן מומלץ להכיר את המושגים הקבליים היסודיים כמו עליון ותחתון, השפעה וקבלה, דבקות והשתוות הצורה. לעומק נוסף בענייני ההשפעה והנתינה, ניתן לעיין בכתבי בעל הסולם זצ”ל שהם יסוד הלימוד של הערוץ והאתר.

שיעורי הזום ומרכז ההפצה

המעוניינים להשתתף בשיעור חי מוזמנים לשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30. עמותת סולם יהודה מפיצה את תורת הקבלה של בעל הסולם ותלמידיו, וניתן לעיין בספרייה הקולית לשמיעת מאמרי חסידות לשמיעת שיעורים נוספים. מוזמנים לתרום ולקחת חלק בהפצת תורת הקבלה לזיכוי הרבים.