תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד קג | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

הכאת האור והמסך — עמוד קג היומי בתלמוד עשר הספירות

בשיעור זה ממשיך הרב יוחאי ימיני שליט”א את לימוד העמוד היומי בתלמוד עשר הספירות, וקושר את סוף עמוד קב לפתיחת עמוד קג. ליבת הסוגיה היא רגע ההכאה הדק שבין האור הישר היורד מאין סוף, לבין המסך העומד במלכות. הלימוד נטוע במהלך כולל של כתבי בעל הסולם, וממשיך את היריעה שנפרשה בשיעורים הקודמים על אור ישר ועל מהלך התפשטותו אחרי הצמצום הראשון והסתלקות האור.

שני שיעורי המבוא — עשר ספירות דאור ישר

הרב פותח בסיכום שני השיעורים שקדמו. השיעורים הללו עסקו בעשר הספירות של אור ישר, שהן התפשטות אור אין סוף לאחר הצמצום. הרב מבאר כי בחינת זאת על רצון לקבל המתחזק היא הממשיכה את האור מאין סוף אל הנאצל. ההתפשטות נעשית על ארבע בחינות, ובהגעה לבחינה דלת מתעבה הרצון לקבל ומתגלה הבחינה הגדולה ביותר. כאן נעמד המסך וחוצץ בין האור לבין הבחינה הגדולה — וזו נקודת ההכאה המכרעת.

פגישת האור במסך — שני דברים קשים

על דברי בעל הסולם “ויקע אור אין סוף וברח” מאריך הרב יוחאי ימיני בביאור. המסך אינו נותן לאור להתפשט בבחינה דלת, ובמקום הזה נעשית עקה והכאה. בעל הסולם ממשיל זאת לשני דברים קשים, שאחד רוצה לפרוץ לגבול חברו, והשני מזדקף לנגדו בכל תוקף ומונע ממנו להשיג משהו מגבולו. בפגישה הזאת נרגשת ההכאה, להבדיל מפגישת נוזלים שאינם מונעים זה את זה ולכן אין הכאתם נרגשת. מושגים קבליים אלה הם תשתית להבנת מבנה כל הספירות.

למה אור אין סוף נדחה — סוד הצמצום

שאלה מרכזית עולה בשיעור: האם אור אין סוף מקפיד על שהמסך דוחה אותו? תשובת בעל הסולם, כפי שמבאר הרב, נחרצת. עיקר הצמצום הוא מצד הנאצל בלבד, ולא כלל מצד המאציל. אין אור אין סוף מקפיד כלל באותו צמצום שיש במלכות, אלא הוא נמשך ויורד להתפשט גם בתוך המלכות. האור מצד עצמו רוצה להעיר גם את בחינה דלת, ויש בכוחו לעשות זאת, שכן הוא חומד שמטרת הצמצום תהיה גם מילוי הבחינה הזו באור עליון.

תפקיד המסך — הכאה בין שני רצונות בנאצל

אך למעשה נעשה במלכות פרגוד הדוחה את האור ואינו נותן לו להתפשט בה אף משהו. כאן מסביר הרב את עומק העניין: ההכאה הזאת היא הכאה וביטוש בין שני רצונות של הנאצל עצמו. מצד אחד הוא ממשיך את האור, וכדי לעשות זאת חייב להשתמש ברצון הגדול של בחינה דלת — שכן אי אפשר להמשיך אור בלי הרצון לקבל הגדול ביותר. מצד שני, אותו רצון עצמו אינו רוצה לקבל על מנת לקבל, אלא רק על מנת להשפיע, ולכן נעשה המסך הדוחה את האור. שני רצונות הפוכים בנאצל עצמו — וההכאה ביניהם היא יסוד התיקון של עשר הספירות.

אור חוזר — חזרה אל מקומו

הרב יוחאי ימיני ממשיך ומבאר את חזרת האור למעלה. בכוח ההכאה של הירידה, האור פגש את המסך וחזר לעלות בסוד אור חוזר. שיעור האור שהיה ראוי להתקבל במלכות, ונדחה בה מחמת עיכובו של המסך — הוא כל השיעור החוזר ועולה למעלה, ומלביש על תשע הספירות הראשונות של האור העליון, עד מקומו של אור חוזר זה. הבירור הקבלי המדויק של נקודה זו עולה לאורך השיעור, וניתן לעקוב באופן שוטף אחר שיעורי הרב יוחאי ימיני בסוגיה זו ובהמשך הסידרא.

ההבדל בין אדם קדמון לאצילות

שאלה נוספת שהרב פותח בה היא — מדוע האור החוזר עולה רק עד חכמה ולא עד הכתר? הרב מבאר על פי לימוד שכבר עבר. בעולם אדם קדמון יצא עביות דלת, ולכן האור החוזר מגיע עד הכתר, ומשתמש ברצון לקבל הגדול ביותר בבחינת להשפיע. אך בעולם האצילות יש רק עביות גימל מתוקנת במסך, ולכן האור החוזר מלביש עד חכמה בלבד. כאן נגמר עולם האצילות בבחינת הכלים ובאור הפנימי. הלימוד הזה הוא מפתח להבנת מבנה כל הפרצופים של אצילות, וניתן להעמיק בו דרך שיעורי וידאו בקבלה חסידית נוספים בערוץ.

סיכום הלימוד וקריאה להמשך

הרב מסכם את הסוגיה: ההכאה אינה מלחמה בין האור למלכות, אלא ביטוש פנימי בין שני רצונות של הנאצל — רצון להמשיך אור גדול ורצון להשפיע ולא לקבל לעצמו. דווקא העימות הזה הוא המוליד את ההתפשטות המתוקנת של עשר הספירות, ואת בניית הכלים של עולם האצילות. כל המעוניינים להעמיק בלימוד מוזמנים להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30, ולהמשיך את לימוד תלמוד עשר הספירות יום אחר יום עמוד אחר עמוד.