תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד קד | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

שורש ההאצלה — ספירת הכתר והחוכמה בעמוד קד דתלמוד עשר הספירות

בשיעור העמוד היומי הנמסר על ידי שיעורי הרב יוחאי ימיני, פותח הרב את לימוד עשר הספירות מעמוד קד בתלמוד עשר הספירות. הרב פותח בהדגשה, כי דרוש זה של האריז”ל הוא שער הכניסה אל חוכמת הקבלה כולה. מקובלים גדולים העידו, כי תלמוד עשר הספירות הוא הפתח האמיתי להבנת מבנה האצילות. גם בעל הסולם בנה את חיבורו על יסוד דברי האריז”ל. הוא לקח את הביאורים הנפלאים שלו על ארבע הבחינות, וסידרם כעשר ספירות סדורות.

מהו הכתר — אין סוף ביחס לעולם הנאצל

האריז”ל פותח ואומר, כי תחילת המוקפד היא ספירת הכתר שבה האצילות. הכתר מאיר מאור אין סוף בלי שום הסך ובלי שום הרחקה כלל. לכן הכתר נקרא בשם אין סוף. הרב מבאר, כי הגדרת הכתר היא בחינת אין סוף ביחס לאותה מדרגה שעליה מדברים. בכל עולם ובכל פרצוף נצרך מקור המקבל את השפע מאין סוף ברוך הוא. ההשראה של אור אין סוף, המתייחסת אל אותו עולם או פרצוף, היא הנקראת כתר של אותה מדרגה. הוא נקרא גם בשם מאציל לאותו העולם, משום שממנו מתחיל סדר ההאצלה. כל עולם וכל מדרגה אוצרים בקרבם את שורש מחשבת הבריאה להיטיב לנבראיו. שורש זה הוא הכתר של אותה מדרגה, והוא נקודת היניקה של כל הנאצל.

ספירת החוכמה — התפשטות הרצון לקבל מן הכתר

הרב מדייק בלשון הזהב של האריז”ל. בחמש מילים בלבד תופסים את כל הגדרת ספירת החוכמה — “וחוכמה מקבל על ידי כתר”. התפשטות אור אין סוף הנמשכת מן הכתר בראשונה, נקראת בשם אור החוכמה. רק כאן יש כבר התחלה של נאצל, יש כבר כלי המכונה רצון לקבל. עם זאת, הרצון לקבל הזה אינו רצון עצמי של הנאצל. הוא נמשך בעל כרחו של הנאצל מתוך כך, שהמאציל רוצה להיטיב. רצון להשפיע שבכתר מחייב בהחלט את רצון לקבל שבחוכמה. בעיון נוסף במושגי הקבלה מבואר, כי בחינה זו נקראת בחינה אלף של הרצון לקבל. עיון זה נצרך לכל הלומד את שיטת בעל הסולם לעומקה.

מדוע הרצון לקבל בחוכמה נחשב לקלוש

הרב מסביר, כי הוביות מחמת רצון לקבל זה היא קלושה מאוד. הסיבה לכך נעוצה בכך, שהרצון לקבל הזה אינו במציאותו של הנאצל מצד עצמו. הוא מחויב להופיע מכוח רצונו של המאציל להשפיע. רצון העליון מחייב את התחתון, ולכן הופעת רצון לקבל בחוכמה אינה תלויה בנאצל עצמו. נמצא, שהרצון לקבל הזה הוא קלוש ושוכן רק בכוח. עד שהנאצל בעצמו יתעורר לקבל, אין כאן מציאות גלויה של קבלה. נראה ייחודן של ספירות אלו במאות שיעורי הוידאו בקבלה וחסידות, המבארים את שיטת ההסבר ההדרגתית של בעל הסולם.

מבחינה אלף לבחינה בית — התעבות הרצון

הרב מתאר את המעבר מן החוכמה אל הבינה. בחינה אלף, היא ספירת החוכמה, התעוררה ורצתה להידמות למאציל מצד טבע האור הבא בה. כפי שלמדנו בפתיחה לחוכמת הקבלה, בחינה אלף בסופה מתעוררת ברצון להידמות למאציל. רצון זה עושה רושם גדול, ובסופו של דבר היא רוצה להשפיע כמותו. לכן נמשך אליה אור הנקרא אור דחסדים, שהוא בחינת ההשפעה. כאשר הנאצל אינו רוצה לקבל את הטענוג הגדול שבחוכמה, אלא לקבל אור דחסדים, נמצא שיש כאן שינוי צורה. שינוי צורה זה הוא היסוד לנקודת ההפרדה בין החוכמה לבינה.

הופעת רצון עצמי בבחינה בית

הרב מדגיש את ההבדל המהותי. בבחינה אלף לא היה רצון עצמי כלל. הרצון שם נמשך רק על ידי הכתר, מבלי שהנאצל פעל מכוחו. בבחינה בית הנאצל כבר פעל מתוך התגברותו העצמית. הוא רצה להידמות למאציל ולהשפיע ממנו ולא לקבל. לכן בינה נחשבת לעבה יותר מן החוכמה. וזהו שאומר האריז”ל, שבינה קיבלה אור אין סוף על ידי הרחקה. הוביות של בחינה בית מכונה בשם הרחקה, משום שהיא הרחיקה את עצמה מלקבל אור חוכמה כדי לקבל אור דחסדים. עם זאת, אין התגברות הרצון הזה נחשבת להוביות גמורה, משום שהוא מבחינת רצון להשפיע ובהשוואת הצורה למאציל.

החשיבות בלימוד היומי של תלמוד עשר הספירות

הרב מבהיר, כי לימוד מסודר של עמודי תלמוד עשר הספירות הוא הדרך לקנות את שורשי החוכמה. בעל הסולם בנה את ספרו כסולם בנוי שלב אחר שלב, ועל הלומד לעלות בו במנוחה ובמתינות. ניתן להצטרף ולקבל הדרכה ישירה בשיעורי הקבלה האונליין בזום המתקיימים מדי שבוע. הלימוד היומי בעמוד הוא בנין הדרגתי, המאפשר לכל אחד לקנות את היסודות באופן ברור.

לסיכום היסודות הנלמדים בעמוד

הרב חתם את השיעור בהדגשת היסוד המרכזי. הכתר הוא בחינת אין סוף ביחס לכל מדרגה. החוכמה היא התפשטות הרצון לקבל מהכתר, אך רצונה קלוש מפני שלא נולד מצד עצמה. הבינה היא ההתעוררות העצמית של הנאצל להידמות למאציל ולהשפיע. שלוש מדרגות אלו פורסות את שורש הסדר של עשר הספירות. בכל לומד עומדת המשימה לחזור עליהן עד שיתבררו בלבו ביסודיות.