תלמוד עשר הספירות שיעור 10 – שיתוף מידת הדין | סולם יהודה

תלמוד עשר הספירות שיעור 10 — שיתוף מידת הדין וסוד הצמצום

השיעור העשירי בתלמוד עשר הספירות חלק א’ פרק א’ אות ד’ פותח בפנינו צוהר עמוק להבנת סדר ההשתלשלות הרוחנית. בעל הסולם, על פי כתבי האר”י הקדוש, מבאר את שלושת האתוות הראשונות המהוות את היסוד להבנת בריאת העולמות, מציאות האינסוף, וסוגיית שיתוף מידת הדין במידת הרחמים.

מציאות האינסוף — היסוד לכל ההשתלשלות

בפתיחת השיעור מבואר כי קודם בריאת הנבראים היה אור עליון פשוט הממלא את כל המציאות. אין כאן עניין של עבר בלבד, אלא מציאות הקיימת לנצח, שכן ברוחניות אין העדר. כל מצב רוחני שהתקיים אינו נעלם, אלא נוסף עליו מצב חדש. עיקרון יסודי זה מלווה את כל הלימוד בקבלה, ובלעדיו אי אפשר להתחיל להבין את סדר העולמות.

המשל מן העולם הזה

הרב מבאר במשל פשוט: כאשר אדם מעביר חפץ מיד אחת לשנייה בגשמיות, החפץ נעדר ממקומו הראשון. אך ברוחניות, המצב הראשון אינו נעלם, אלא נוסף עליו מצב שני. שני המצבים קיימים יחדיו לעד. זהו אחד מהכללים הרוחניים שעליהם נשען כל בניין הקבלה.

טוב ומיטיב — שורש בריאת העולמות

חז”ל הגדירו את האלוקות בשתי מילים כלליות: טוב ומיטיב. שמותיו וכינויו של הקדוש ברוך הוא — אל רחום וחנון, ארך אפיים, רב חסד, נוצר חסד לאלפים, סומך נופלים, רופא חולים, מתיר אסורים — כל אלו ניתנים על ידי הנבראים מתוך השגתם את ההטבה היוצאת ממנו יתברך. הנבראים מקבלים את ההטבה והשפע, ובכך מתגלה שלמות פעולותיו.

הטעות הנפוצה בהבנת תכלית הבריאה

בשיעור מודגש כי תכלית הבריאה אינה שיהללו את הבורא, חלילה. אין הקדוש ברוך הוא נצרך לשבחי הנבראים. הפסוק “עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו” מתפרש להפך: דווקא מתוך קבלת ההטבה והכרת הטוב, באים הנבראים לידי סיפור תהילתו. המטרה היא קבלת השפע והתענוג, וממילא בא ההלל וההכרה. עיון נוסף בנושאים אלו מצוי בכתבי בעל הסולם המאירים את עומק תכלית הבריאה.

ארבע הבחינות שבכלי — סוד יצירת הרצון

השיעור ממשיך וחוזר על יסוד ארבע הבחינות שבכלי. ארבע בחינות אלו אינן מקריות, אלא הדרך היחידה לייצר רצון וחיסרון אמיתי. אי אפשר להעניק הטבה למי שאינו רוצה בה, כשם שאי אפשר להאכיל מי שאינו רעב. החיסרון האמיתי הוא תנאי מוקדם לקבלת השפע, ובמקום החיסרון משפיע הקדוש ברוך הוא את אורו.

הבחינה הרביעית — מלכות

האור המתפשט מתגלה בכלי הנקרא מלכות, שהיא בחינה ד’. במלכות זו מתגבש הרצון השלם לקבל, והיא המקור לכל הכלים העתידיים בסדר ההשתלשלות. השגה זו היא יסוד המושגים הקבליים שעליהם נסמך כל לימוד הקבלה.

אוויר ריקני וחלל — שורש כל החסרונות

בשיעור מתגלה יסוד מרתק: שני סוגי החסרונות הקיימים בעולמות הרוחניים — אוויר ריקני וחלל — הם השורש לכל חיסרון הקיים בעולם הזה. בין אם חסרה לאדם פרנסה, בריאות, תשומת לב או כל דבר אחר — מקור החיסרון נעוץ בשני שורשים רוחניים אלו, הנובעים מן הצמצום הראשון.

החלל — תוצאת הצמצום הראשון

החלל נוצר כתוצאה מהצמצום הראשון, שבו בחינה ד’ מתרוקנת מן האור ונשארת ריקנית. צמצום זה פועל על החלקים הגבוהים יותר של המבנה הרוחני. הבנת מציאות החלל היא המפתח להבנת כל מערכת התיקונים שתבוא לאחר מכן.

צמצום ב’ ושלוש עשרה תיקוני דיקנא

צמצום ב’ שייך יותר לתיקוני הזקן, ל”גי תיקוני דיקנא”. במבנה הפרצוף הרוחני, באזור הזקן מתחילים תיקונים של צמצום ב’, שכן השערות שם חזקות יותר ומורות על דינים מסוימים.

שערות הראש ושערות הזקן

בזוהר הקדוש באדרא רבא מבואר עומק נפלא: כל השערות הן קשות, אך שערות הראש רכות יחסית, ושערות הזקן נדרשות לצמצום ב’ והן קשות יותר. הטעם שאומרים ששערות הזקן הן חסדים הוא רק כלפי התחתונים — הכל תלוי מאיזו זווית מסתכלים. עיון במבנה הפרצוף הרוחני וביסודות השיעור מצוי בשיעורי הוידאו של הרב ובסדרת שיעורי הוידאו בקבלה חסידית.

שיתוף מידת הדין במידת הרחמים

סוגיית שיתוף מידת הדין במידת הרחמים היא מן היסודות העמוקים בקבלה. הצמצום הראשון יצר מציאות של דין מוחלט, אך כדי שהנבראים יוכלו לקבל את ההטבה ולהגיע לתכלית הבריאה, נצרך שיתוף של מידת הרחמים עם מידת הדין. שיתוף זה מאפשר את העלאת המיין נוקבין ואת המשכת השפע מלמעלה למטה.

היחס בין הצמצום לתיקון

הצמצום וההגבלה אינם מטרה בפני עצמה אלא אמצעי לתיקון. בלא הצמצום לא היה אפשרי לעולמות לקבל את האור באופן מתוקן. שיתוף מידת הדין במידת הרחמים הוא הסוד המאפשר את כל סדר ההשתלשלות עד לעולם העשייה.

הצטרפות לשיעורי הזום והעמקת הלימוד

שיעורי הקבלה הנמסרים בעמותת סולם יהודה מתקיימים מדי שבוע בימי שני ורביעי בשעה 20:30. הציבור מוזמן להצטרף לשיעורי הקבלה אונליין בזום ולהעמיק בלימוד תלמוד עשר הספירות וכתבי בעל הסולם.

תמיכה בהפצת תורת הקבלה

עמותת סולם יהודה פועלת להפצת מעיינות החסידות וכתבי בעל הסולם והרב”ש זצ”ל. כל התמיכה והתרומה מאפשרות את המשך הפצת התורה הקדושה לרבים, וכל המסייע בידי מצווה — מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.