רצון לקבל ורצון להשפיע – למה האור והכלי יורדים ביחד | סולם יהודה

ארבע בחינות בכלי הרוחני בתורת הקבלה

בלימוד הקבלה על פי תורת בעל הסולם, הכלי הרוחני נבחן בארבע בחינות עיקריות. בניגוד לכלי גשמי שאותו ניתן להגדיר לפי חומרו, צורתו, נפחו וטמפרטורתו, הכלי הרוחני מוגדר דרך מערכת פנימית של רצונות וכוחות המכוונים כלפי האור העליון. בשיעור זה מתבארים עקרונות היסוד הללו, המהווים את הבסיס לכל הלימוד בחכמת הקבלה ואת הפתח להבנת הסיבה שהאור והכלי יורדים כאחד.

עצמות הכלי — שורש הרצון לקבל

הבחינה הראשונה בכלי הרוחני היא העצמות, והיא עצמיות החומר של הכלי. במונחי הקבלה, כאשר מדובר על חומר הכוונה היא לעביות, דהיינו עובי הרצון לקבל הנמצא בכלי. זוהי המידה שבה הכלי מעוניין לקבל את האור העליון, וככל שהעביות גדולה יותר כך כוח הקבלה שלו גדול יותר. יסוד זה הוא שורש כל הבירור בארבע הבחינות של הרצון לקבל, ומוסבר בהרחבה בכתבי בעל הסולם. בלא העצמות, אין כלי, שכן הכלי נמדד לפי עומק ההשתוקקות שיש בו לקבל.

כוח הצמצום שבכלי

הבחינה השנייה היא כוח הצמצום שבכלי. פירושו של הצמצום הוא הסתלקות מן הרצון הגדול לקבל, מבחירתו ורצונו של הכלי עצמו, ולא מתוך שליטה שכופה עליו מלמעלה. שורש הצמצום מוסבר בשיעור — במחשבת אין סוף נאצלה לכלים שאיפה עמוקה להשתוות הצורה אל המאציל העליון. מאחר שהאין סוף כולו משפיע ואינו מקבל, חפצו הכלים להשפיע ולא לקבל. ואולם מכיוון שלמעלה מן המאציל אין מה להשפיע, הוכרעו הכלים לבחור שלא לקבל, וכדי שלא לקבל היה עליהם לצמצם את עצמם.

משל מעולם הצומות

לביאור העניין נתן הלימוד משל אנושי נהיר. אדם החושק מאוד במאכל, אך מוטל עליו לצום — בין לבדיקת דם ברפואה ובין ביום הכיפורים הקדוש — מצמצם את עצמו מלאכול. הגם שחושק בדבר, הוא מונע עצמו מלקבל. הצמצום הראשון נובע מבחירתו החופשית של הכלי ואינו מחויב מלמעלה, בדומה לאדם הקובע לעצמו צום מרצון. לעיון נוסף ביסודות חכמת הקבלה, עיין במושגים קבליים.

המסך — הכוח המחייב שבכלי

הבחינה השלישית היא המסך, והוא הכוח המחייב הקיים בכלים לאחר שנבחר לעשות את הצמצום. ההבדל בין הצמצום למסך יסודי הוא. הצמצום נובע מבחירה חופשית, אך לאחר שהאדם או הכלי קיבלו עליהם את הצמצום — שוב הם מחויבים בו. כמו הצם ביום הכיפורים, שאינו יכול באמצע היום להחליט לטעום קפה, שכן כבר קיבל עליו את הצום. דוגמה נוספת הובאה מנדר שאדם נודר לצום בראש חודש — אף שלא חובה הוא, משעה שקיבל הרי הוא מחויב. בחינה זו של מסך היא שורש עבודת הכוונה בכל עובד ה’ המתקדם בדרכי החסידות.

היחס בין צמצום למסך

המסך אי אפשר לבטל כלל, ואילו הצמצום אפשר לבטל לשעתו לרגע של המשכת האור. כלומר, הצמצום הראשון הוא בחירה מתמדת שיכולה להיפתח לזמן מה כדי להמשיך אור לכלים, בהתאם לתנאים רוחניים מדויקים, אך כוח המסך הוא יסוד קבוע ומחייב שנקבע בכלי לאחר הצמצום. זוהי הבחנה דקה המלמדת על מבנה הכלי הרוחני ועל דרכי הגילוי של האור בתוכו.

מדוע האור והכלי יורדים יחד

השיעור מבהיר יסוד עמוק — האור והכלי אינם שתי מציאויות נפרדות. הכלי נוצר ונבחן דרך יחסו אל האור, ועצמותו היא המידה שבה הוא יכול לקבל ולהשפיע. כאשר הכלי מצמצם עצמו מרצון ומעמיד מסך, הוא יוצר את הסדר שבו יכול האור להתגלות בו על דרך ההשפעה. יחידה זו של אור וכלי היא שורש כל ההשתלשלות המופיעה במרחבי חכמת הקבלה, וניתן לעיין בה עוד בשיעורי וידאו בקבלה וחסידות.

משמעות הבירור לעבודת ה’

הבירור בארבע הבחינות אינו רק ידיעה עיונית, אלא פתח לעבודה פנימית. כל עובד ה’ בוחן בעצמו את עומק הרצון לקבל המתעורר בו, את כוח הצמצום בשעת הניסיון, ואת היסוד הקבוע שקיבל על עצמו בעבודתו. העמקה בשיעורים אלה מסייעת לתלמיד להיכנס לדרכי הקבלה החסידית בעזרת מורה דרך. להמשך העיון בדרכם של רבותינו בעלי הסולם והרב”ש, ניתן להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30, ולהיחשף ליסודות הכלי הרוחני על בוריים.

סיכום עקרונות היסוד בכלי הרוחני

השיעור מעמיד לפני הלומד מסגרת ברורה של ארבע בחינות בכלי הרוחני — עצמות הרצון לקבל על ידי עביותו, כוח הצמצום הנובע מבחירת הכלי, ויסוד המסך המתקבע בו לאחר הבחירה. יסודות אלו הם אבן דרך לכל לימוד מעמיק בתורת בעל הסולם ובחסידות אשלג, וממנו יוצאות כל השתלשלויות הפרצופים והעולמות המבוארות בחכמה הפנימית. עיון קבוע בסוגיות אלה מקרב את הלומד אל השגת שורש נשמתו ואל עבודת ההשפעה לשם שמים.