ספירת העומר | מידת הגבורה שבתפארת | 16 ימים לעומר | סולם יהודה | לימוד קבלה

גבורה שבתפארת – יראת הרוממות מתוך יופי הבריאה

ביום השישה עשר לעומר אנו מתקנים את ספירת הגבורה שבתפארת. הספירה הזו מעמידה אותנו מול אחד היסודות המרכזיים בעבודת האדם. הגבורה בבחינתה הפנימית היא יראה, והתפארת בבחינתה הפנימית היא יופי. לכאורה המושגים רחוקים זה מזה, אך הקבלה מלמדת כיצד היופי מוליד יראה אמיתית.

שני סוגי יראה – העונש והרוממות

היראה מתחלקת לשתי בחינות נבדלות. יש יראה תחתונה ויש יראה עליונה. היראה התחתונה היא יראת העונש. ילד מפחד מאביו או ממורהו, ולכן מציית לדבריהם. הוא עושה מה שאומרים לו מחמת הפחד בלבד. זו יראה המצמצמת את האדם וכופה אותו מבחוץ.

היראה העליונה היא יראת הרוממות. כאן האדם מחשיב את מי שעומד מולו כאדם גדול ונשגב. מעצם היות האדם גדול בעיניו, הוא מוכן לשרתו בלב שלם. הוא מכיר בו בנפשו, ומוכן אף להשקיע מממונו כדי לגדלו ולרוממו. זו יראה שנובעת מהערכה עמוקה ולא מהחשש.

הקשר הנסתר בין יראה לבריאה

מבט מעמיק במילה יראה מגלה רמז נפלא. האותיות של יראה הן אותן אותיות של בריאה. זהו רמז עמוק לדרך להגיע ליראת הרוממות דרך ההתבוננות במעשה הבריאה. יסודות אלה מבוארים בהרחבה בכתבי בעל הסולם.

כשאדם מסתכל על הבריאה בעיניים פתוחות וליבו אינו אטום, הוא משתאה מיופיה. נוף מרהיב, הר גבוה, צמרת עצים מתנועעת או שמי הלילה הזרועים כוכבים. כל אחד מהמראות האלה מעורר פליאה בלב האדם. הוא אומר בליבו איזה יופי. מיד מתוך ההתפעלות הזו הוא מקבל יראת רוממות של ממש.

התבוננות בשמים והעלאת התודעה

במיוחד בלילה הדבר ניכר. כשאדם מסתכל אל קיפת השמים וחוזה באין-סוף של הכוכבים, הוא מקבל יראת שמים אמיתית. היראה הזו איננה פחד כלל. היא הכרה עמוקה בגדולתו של הקדוש ברוך הוא. אדם מקבל את התחושה של איזה גדול הקדוש ברוך הוא, ואיזה נפלאים מעשיו בעולמות כולם.

זהו עניינה של הגבורה שבתפארת. ההתבוננות ביופי הבריאה מולידה יראת רוממות עילאית. אדם יכול לקבל הכרה בגדלות הבורא על ידי התבוננות נכונה במציאות הגלויה. זהו יסוד מרכזי במושגי הקבלה ובעבודה הרוחנית המעשית של תיקון ספירת העומר.

שמחה מתוך יראת הרוממות

בניגוד ליראה התחתונה המשתקת את האדם, יראת הרוממות בונה בתוכו שמחה גדולה מאוד. כפי שאומר הפסוק עבדו את השם ביראה, וגילו ברעדה. שילוב מופלא של יראה ושמחה. התפילה מלמדת אותנו לעבוד את השם מתוך יראת רוממות, ודווקא מתוכה יבוא הגיל והשמחה האמיתיים.

איננה שמחת הוללות ריקנית וחסרת תוכן. זו שמחה פנימית ועמוקה. שמחה של אמת לאמיתה. אדם מרגיש הנה אני עומד כעת לפני מלך מלכי המלכים. מתוך ההכרה הזו נולדת שמחה עצומה ונדירה. זו שמחתו של מי שמכיר שיש בורא לעולם, והוא עבדו הקשור אליו בעבותות של אהבה.

להיות חלק מהמרכבה האלוקית

השמחה הזו היא שמחה ייחודית. אדם מרגיש עצמו חלק מהמרכבה האלוקית המתנהלת בכל העולם. זהו עומק ספירת הגבורה שבתפארת. היראה מתוך היופי, היכולת לקבל יראת רוממות מתוך יופי הבריאה. הבריאה כולה מעידה על גדלות בוראה, והמתבונן בה מקבל ממנה תודעה רוממה וטהורה.

יישום בעבודת הזולת

תורת הסוד מלמדת שכל העבודות האלה אפשר להפיל גם כלפי הבורא וגם כלפי הזולת. ברגע שנראה את הזולת גדול בעינינו, נגדיל אותו ונחשיב אותו. זה נכון באופן מיוחד כלפי בן או בת הזוג. זה נכון כלפי כל שאר האנשים הסובבים אותנו. כפי שלמדנו בספירת החסד שבגבורה ובחסד שבתפארת – לאהוב את היופי שבאדם.

מי שאוהב את היופי הפנימי של האדם, אותו אדם יהיה גדול בעיניו. ממילא תהיה לו הערכה אליו, והיחסים יהיו מבוססים על אמת ועל כבוד הדדי. עקרון זה מופיע גם בשיעורים שונים בנושא החגים ומועדי ישראל על פי הזוהר הקדוש.

בניית מערכות יחסים נכונות

מתוך העבודה הפנימית הזו אנחנו בונים דברים נכונים ביחסים הבין-אישיים. מי שרואה את היופי הפנימי, מכיר בגדלות האדם, ומוכן להשקיע כדי לגדל את הזולת. זו בעצם התפיסה של לימוד הקבלה המעשית כפי שנמסרה על ידי בעלי הסוד.

התיקון בספירת הגבורה שבתפארת הוא אפוא הכפלת היראה בתוך היופי. ככל שנפתח את עינינו ליופי הבריאה וליופי הפנימי של בני האדם, נזכה ליראת רוממות אמיתית. זוהי עבודת ימי ספירת העומר הנדרשת מכל אדם מישראל, השואף להתקרב לבוראו ולגדל את הזולת בעבודתו המעשית.

המשך הספירה – התפארת שבתפארת

מכאן ואילך נמשיך לספירה הבאה – התפארת שבתפארת. כל יום בספירת העומר מביא עמו תיקון עדין ומדויק בנפש האדם. לימוד שיעורי הקבלה החסידית מסייע לאדם להבין את משמעות כל יום. הלימוד מקשר בין החוויה הפנימית לבין התודעה הרוחנית הגבוהה.