מהו חלון בעיגולים? קבלת אור דרך רצון והכנה | הרב שקד

מערכת העיגולים ומערכת היושר – יסודות הבריאה הרוחנית בתלמוד עשר הספירות

בשיעור מעמיק מסדרת לימוד תלמוד עשר הספירות בעמותת סולם יהודה, פותח הרה”ח שיעורי הרב שקד אליהו פנחס שליט”א את אות ה’ בפרק ב’ של חלק ב’. הרב שליט”א פורש לפני הלומדים המשך ישיר של הסוגיה היסודית, תוך התבססות על המהלך שכבר הוצב בחלק הראשון. השיעור מהווה נדבך מרכזי בהבנת שיטתו של בעל הסולם זצ”ל בהשתלשלות העולמות הרוחניים.

תמצית מהלך החלק הראשון – בחינה ד’ והצמצום

רבנו פותח בסקירת המבנה שכבר נלמד בחלקים הקודמים. המלכות דאינסוף, היא הבחינה ד’, עלתה ברצונה להשתוות הצורה לבוראה. הרב מסביר שהבחירה בעליון מחייבת את התחתון – וכשם שהבורא משפיע ואינו מקבל, כך גם הבחינה ד’ בחרה להידמות אליו. מאחר שאין לה מה להשפיע מעצמה, הסיקה שלא תקבל עוד את האור הנמשך.

על פי כתבי בעל הסולם, הבחירה הזאת במערכת האינסוף הולידה במערכת התחתונה ממנה צמצום מוחלט – הסתלקות כל האור. הריקנות שנותרה לאחר הסתלקות זו נקראת בלשון הקבלה “חלל”. הרב שליט”א מבאר שההסתלקות נעשתה באופן אחדותי ושווה, ומשום כך כל הכלים שנותרו בחלל שווים זה לזה בעוביותם.

מהותם של העיגולים – אחדות וסדר סיבה ומסובב

הרב מסביר שמערכת העיגולים מתאפיינת בשתי הבחנות מקבילות. מצד אחד, כל הבחינות שוות זו לזו בעוביות שלהן, ולכן הן מצוירות בצורת עיגולים – שאין בהם מעלה ומטה. מצד שני, הסדר של “זה תוך זה” מצביע על סדר סיבתי ברור: עיגול דכתר הוליד את עיגול דחוכמה, וזה את עיגול דבינה, וכן הלאה. הרב שליט”א מדגיש שעדיין רואים את ההשתלשלות, אך ללא הבדלי דרגה במהותם.

השלב הבא – מערכת היושר וירידת קו האור

המלכות שבעיגולים אינה מסתפקת במצב של ריקנות. הרב מסביר שהיא לא סילקה את האור משום שאינה רוצה אור, אלא משום שאינה רוצה לקבל בלא תיקון. כעת היא חוזרת וממשיכה את האור, אך הפעם בצורה מתוקנת – על מנת להשפיע. ירידה זו של האור נקראת “קו”, וצינור הכלי שמקבל אותה הוא בעל אורך ורוחב.

הרב מבאר שהאור היורד בקו ביושר ובצדק נכנס לכל מדרגה ומדרגה לפי עוביותה – כלומר לפי כמות הרצון לקבל שבה. כל בחינה ובחינה תקבל את האור באופן שונה, ואת השוני הזה מכתיב כוח התיקון הנקרא “מסך”.

פעולת המסך וזיווג דהכאה – היסוד לכל קבלה רוחנית

המסך, כפי שמבאר הרב, הוא בבחינת הווילון שהפריד בין הקודש לקודש הקודשים במשכן. הווילון מסנן את האור – חלק מאפשר להיכנס וחלק דוחה החוצה. בסוגיות אלו של מושגים קבליים לומדים שהמסך כופה על הכלי לא לקבל אלא אם כן זה על מנת להשפיע, ובכך משלים את עבודת הצמצום מצד התחתון.

כאשר האור הישר יורד ופוגע במסך, נוצרת התנגדות בין שני הכוחות. הרב מבחין הבחנה חשובה: שני דברים קשים המכים זה בזה אינם מתחברים, להבדיל ממים וסודה הנמזגים יחד. ההכאה בין האור למסך, שאינם מצליחים להתחבר באופן ישיר, יוצרת תוצאה חדשה – הנקראת “זיווג דהכאה”.

פשרת הבחינה ד’ – אור פנימי ואור מקיף

רבנו מסביר את התוצאה כפשרה: הבחינה ד’ מסכימה לקבל כעשרה אחוזים על מנת להשפיע, וכתשעים אחוזים מהאור נדחים החוצה. החלק הפנימי שנכנס נקרא “אור פנימי”, והחלק שנותר מבחוץ נקרא “אור מקיף”. אך תשעים האחוזים אינם מוותרים – זהו האור האלוקי שרצה להאיר בכלי, וכעת הוא מתחיל להכות שוב.

בשיעור זה, חלק מסדרת שיעורי וידאו בקבלה חסידית, מדמה הרב את התהליך למשל בעל הבית והאורח. בעל הבית מציע לאורח כל מיני מאכלים, אך האורח מתבייש לקבל בלא הצדקה. רק לאחר לחץ ובקשה הוא מסכים לקבל מנה כאן ומנה שם, לפי מידת תאוותו לכל מאכל.

הזדככות המסך וחמש דרגות הקבלה

הרב שליט”א ממשיך ומבאר את תהליך ההזדככות. בנמשל, המסך עובר חמש דרגות עוביות, אחת על כל בחינה ובחינה. על הבחינה ד’ – הרצון לקבל הגס ביותר – נכנס מעט אור בלבד. לאחר ההכאה והזדככות, נעשית עבודה חדשה על בחינה ג’, שעוביותה פחותה, ושם נכנס יותר אור. כך ממשיך התהליך עד בחינה ב’, בחינה א’ והשורש, שמקבלים בהדרגה אורות גבוהים יותר.

סדרת הלימוד הזו, שמתקיימת גם בשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30, מאפשרת ללומדים לעמוד על שורש כל מערכות הקבלה. הרב מוסיף ומלמד שבמערכות אלו פועלים חמישה אורות – נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה – זה מעל זה. במערכת העיגולים נכנס רק אור הנפש, ואחר כך מגיע היושר עם הספירות שיקבלו אורות גבוהים יותר.

חשיבות הלימוד וההעמקה בקביעות

הרב מדגיש שלימוד תלמוד עשר הספירות אינו לימוד תיאורטי בלבד, אלא יסוד לעבודת ה’ מעשית. הבנת מערכות העיגולים והיושר, פעולת המסך וזיווג דהכאה – כל אלו פותחים פתח להבנת אופן הקבלה הרוחנית של האדם בעצמו. תהליך ההזדככות הפנימי דומה לתהליך הזדככות המסך – האדם המסכים לקבל מהבורא רק על מנת להשפיע, ממשיך אור פנימי לתוך כליו וזוכה לדבקות אמיתית בבוראו יתברך.