הלכות דיני כוס של ברכת המזון | חלק בהרב אסף | הרב אסף דוידי | סולם יהודה

דיני כוס של ברכת המזון – המשך הלכות מעשיות

בשיעור זה ממשיך הרב אסף דוידי שליט”א לבאר את דיני כוס של ברכת המזון, ובכלל זה את גדרי כוס פגומה, אופני התיקון של הכוס, ופרטי המזיגה במים. השיעור הוא חלק שני בסדרה, ומיועד למי שמבקש להעמיק בהלכות אלו ולקיים את ברכת המזון בהידור גמור.

מהי כוס פגומה ומהו שורש הדין

הרב מבאר ששתיית אדם מן הכוס – אפילו טעימה מועטת ביותר – הופכת את הכוס לפגומה. כוס פגומה אינה ראויה לכתחילה לקידוש, להבדלה, ולברכת המזון. דין זה מקורו בגמרא ובראשונים, והוא מוסכם להלכה בכל הפוסקים. אפילו טעימה קטנה ביותר מן הכוס נחשבת לפגימה גמורה.

טעמי הדין בפוסקים

הרב מציג כמה טעמים שהובאו בראשונים ובאחרונים לדין כוס פגומה:

• שיירי כוסות – שתייה הופכת את הכוס לדבר משומש שאינו מכבד את הברכה ואת הקודש.
• הקריבהו נא לפחתך – פסוק בנביא המלמד שאין להגיש לפני המקום דבר שלא היו מגישים לשר בשר ודם.
• קרבן בעל מום – הלבוש דימה את הכוס הפגומה לקרבן פגום, וחז”ל אף השוו זאת לפגימת המזבח שמפסילה את העבודה.

שורש הדבר טמון בכבוד הברכה ובהידור מצווה, ערכים העוברים כחוט השני בכל לימוד הרב, המשלב הלכה עם פנימיות התורה לפי משנת בעל הסולם.

שלושה מצבים מעשיים בדיני פגימה

הרב מבחין בין שלושה מקרים שונים בדיני פגימת הכוס, וכל אחד נדון לגופו:

שתייה ישירה מן הכוס

אדם ששתה ממש מן הכוס בפיו – הכוס פגומה לכל הדעות, ואינה ראויה לכתחילה לאף ברכה. זהו עיקר דין כוס פגומה.

שפיכה לכוס אחרת לפני השתייה

אדם ששפך מן הכוס הראשונה לכוס שנייה, ושתה רק מן הכוס השנייה – הכוס הראשונה אינה נחשבת פגומה. הטעם: לא נגעו שפתיו בכוס הזו ממש, ולכן היין שבה נשאר ראוי לברכה.

שתייה מבקבוק בלי נגיעת שפתיים

במקרה הביניים – אדם השותה ישירות מן הבקבוק או הכוס מבלי שהשפתיים נוגעות – נחלקו הפוסקים. להלכה החמירו האחרונים להחשיב גם מצב זה ככוס פגומה, ולכן לכתחילה אין לסמוך על השיטה המקלה.

תיקון הכוס הפגומה

הרב מבאר שהכוס הפגומה ניתנת לתיקון. דרך התיקון פשוטה: שופכים לתוכה מעט יין נוסף, ובדיעבד אף מים או כל משקה אחר – וחוזרת הכוס להיותה ראויה לברכה. כך כותב השולחן ערוך, וכך נוהגים בכל מקום שהכוס נפגמה.

תנאי חשוב להצלחת התיקון: היין או המים שמוסיפים אינם יכולים להיות בעצמם פגומים. כלומר, אסור למזוג מבקבוק שכבר שתו ממנו ישירות, וכך גם לגבי המים. מזיגה כזו אינה מועילה כלל, אלא יש להביא יין או מים שלא נפגמו, ורק בהם מתקנים את הכוס.

בדיעבד – ברכה על כוס פגומה

הרב מדגיש שכל הדינים האמורים הם דיני לכתחילה. בשעת הדחק – אם אין יין אחר, או אם הילדים בבית פגמו את הכוס לפני הקידוש – ניתן לברך על הכוס הפגומה ויוצא ידי חובתו. דין זה מפורש בשולחן ערוך סימן ק”פב, ובא לידי ביטוי בהלכות קידוש והבדלה כאחד.

מקרה הילד שטבל אצבעו בכוס

שאלה מצויה במציאות: ילד קטן הכניס אצבעו לכוס לפני הקידוש. האם הכוס נחשבת פגומה? הרב מבאר שהדין נוטה להקל בזה – שכן הילד לא שתה מן הכוס, אלא רק נגע בה. אמנם מצד הנקיות אין הדבר נעים, אך מצד גדרי פגימה ההלכתיים הכוס כשרה לברכה.

ראיה מכוס של ברית מילה

הרב מציין את הסוגיא ביורה דעה סימן רס”ה, בדיני ברית המילה הנעשית על כוס יין. נהגו להכניס מעט יין לפיו של התינוק כדי להרגיעו. לכאורה הכוס נפגמת בכך, אך מבואר ברמ”א שעושים זאת אחרי הברכה ולא לפניה, וממילא אין כאן בעיה. יש שדחו ראיה זו בכלל מטעמים נוספים, ויש שלמדו ממנה כי במקום צורך אין מחמירים.

דיני מזיגת היין במים

הרב מזכיר את המנהג הקדום של מזיגת היין במים – מנהג שהיה מחויב בזמן שהיינות היו חזקים מאוד. גם דין זה משתלב בהלכות הכוס: אסור למזוג בכוס יין שכבר שתו ממנה, ואין להוסיף מים שכבר שתו מהם. הקפדה זו מבטאת את גודל מעלת הכוס בעבודת ה’.

השתלשלות הדיון בראשונים ובאחרונים

הרב סוקר את דעת הראבי”ה, הרא”ש, הרשב”א, השולחן ערוך, הרמ”א, המגן אברהם ומשנה ברורה, ומראה כיצד הסוגיא נבנית מן הגמרא ועד פסקי דורנו. הציבור מוזמן להמשיך ולהעמיק בלימוד דרך מאות שיעורי וידאו בקבלה ובחסידות שבאתר.

הזמנה להמשך הלימוד

הרוצה להעמיק בלימוד דיני ברכת המזון מוזמן להצטרף לשיעורי הזום של הרב בימי שני ורביעי בשעה 20:30. כמו כן, ניתן לעיין באוסף המושגים הקבליים שבאתר. מרכז הפצת הספרים של עמותת סולם יהודה מציע ספרי בעל הסולם ותלמידיו במחירי עלות ללא פערי תיווך, וכל הרוצה להיות שותף בהפצת תורת הקבלה מוזמן לתרום ולתמוך בעמותה.