ברכת הריח על קפה?

ברכת הריח על קפה – בירור הלכה למעשה

שאלת ברכת הריח על פולי הקפה והקפה החם היא מן הסוגיות המרתקות שבהלכות ברכות הנהנין. הרב אסף דוידי שליט”א פותח את השיעור בהצגת השאלה המעשית: כאשר אדם פותח אריזת פולי קפה ועולה ממנה ריח חזק ונעים, האם עליו לברך עליו ברכת הריח? וכן בקפה החם והרך – האם הריח העולה ממנו מחייב ברכה? לעיון נוסף במושגים יסודיים מומלץ לעיין במושגים קבליים שבאתר.

שורש הסוגיה – מחלוקת הראשונים בפת חמה

הרב מבאר ששורש סוגיית הקפה נעוץ במחלוקת קדומה בין הראשונים לגבי ברכת הריח על פת חמה. הבית יוסף בסוף סימן רצ”ז בהלכות שבת פותח את עיקר הסוגיה. ישנה דעה הסוברת שמברכים על פת חמה הנותנת ריח טוב את ברכת “בורא מיני בשמים”, כשם שמברכים על בשמים אחרים. דעה אחרת קובעת כי הפת אינה נחשבת בסמים כלל, ולכן אין לברך עליה.

שיטת “הנותן ריח טוב בפירות”

שיטה שלישית, מעניינת במיוחד, היא דעת המברכים על פת חמה את ברכת “הנותן ריח טוב בפירות”. לכאורה הדבר תמוה, שהרי הפת אינה פרי. אך הסבר השיטה הוא שהיא משווה את הפת לפירות מסוימים שאין עיקרם נועד להרחה אלא לאכילה – ואף על פי כן, כאשר אדם נוטל אותם בכוונה להריח, מברך עליהם. זוהי סוגיה עמוקה הנוגעת לעצם הגדרת ברכות הריח, ובמקבילתה ניתן למצוא דיונים נרחבים בכתבי בעל הסולם.

מסקנת הבית יוסף – להימנע מלברך

הבית יוסף בסוף דבריו מכריע, על פי ראיה מן הגמרא, שהנכון להימנע מלברך על הפת כלל. ראייתו היא שבגמרא לא נמצא שמוזכרת פת בכלל הדברים שעיקרם נועד להריח. הגמרא מנתה דברים שעיקרם להרחה – הדס, בשמים מסוגים שונים – ולא הזכירה פת. לפיכך מסיק הבית יוסף שאין לברך על ריח הפת, אף שהוא ריח חזק וטוב.

פסיקת הרמ”א והאחרונים

הרמ”א בהגהותיו מביא את שתי הדעות. יש אומרים שמברך על פת חמה את ברכת “הנותן ריח טוב בפירות”, ויש אומרים שאין לברך עליו. מסיים הרמ”א: “וטוב להימנע מלהריח בו”. האחרונים כמעט פה אחד מסכימים שמחמת המחלוקת אין להריח בפת בכוונה, ואין להחזיק אותה בכוונה כדי להריח בה. אדרבה – הימנעות זו עצמה היא ההוראה למעשה, כדי שלא להיכנס לספק ברכה לבטלה. אחרונים מבארים שאפילו בלחם קר שיש בו ריח טוב, עדיין מן הראוי להימנע מלהריח.

שני הטעמים מדוע אין מברכים

הרב מבאר את שני הטעמים העיקריים שלא לברך על ריח הפת. הטעם הראשון: הריח של הפת אינו ריח חשוב כריח של בשמים אמיתיים. רק על דברים שריחם חשוב באמת תיקנו ברכת ריח. הטעם השני, שמביאו שער הציון בשם הגאון: הפת מעיקרה נועדה לאכילה, ולא להרחה. רק כאשר חפץ נועד מעיקרו להרחה – אזי מברכים עליו.

ביאור הלכה מוסיף טעם נוסף – שריח הפת הוא ריח לפי שעה בלבד, כלומר אינו ריח קבוע אלא חולף. דבר שריחו חולף ועובר אינו נחשב כדבר שעיקרו להרחה. שיעורי וידאו נוספים בענייני הלכה והשקפה ניתן למצוא בשיעורי וידאו בקבלה חסידית.

היישום לקפה – חשש המחלוקת

על פי כל הנ”ל, הרב מיישם את ההלכה על פולי הקפה והקפה החם. גם בקפה קיימת אותה מחלוקת ממש כמו בפת, ולכן הוראה למעשה היא להימנע מלברך עליו. זאת מאחר שהקפה נועד מעיקרו לשתייה, והריח הוא רק נלווה לעצם השימוש. אפילו בדיעבד, אם כבר הריח אדם בכוונה, אין לברך – וזאת כדי לצאת מן הספק.

שיטת המשנה ברורה – לברך על הקפה

מאידך, הרב מציין שמשנה ברורה עצמו בסימן רצ”ז סעיף קטן י”ט מביא, ואפילו בלי חולקים, בצורה פשוטה: “וכן הוא חוני – מריח בקפה כתושה והיא חמה ורכה ונודפת, והאדם נהנה באותו הריח, צריך לברך הנותן ריח טוב בפירות”. המשנה ברורה הולך בעקבות הפוסקים שמברכים על ריח הקפה, וגם על ריח האפייה. הטעם: הקפה נועד מעיקרו להריח, שכן הוא פרי הגדל על העץ ועיקר הריח שלו נחשב כריח טוב בפירות.

הוראה למעשה – הימנעות מספק

הרב מסכם שלמעשה, מחמת המחלוקת בפוסקים, יש להימנע מלברך על ריח הקפה – בין על פולי הקפה ובין על הקפה החם. אדם שעובר במאפייה או בבית קפה ונהנה מן הריח באופן טבעי, אינו צריך להחזיק את החפץ בכוונה כדי להריח, ואינו מברך על כך. הזדמנות מצוינת להעמקה בעבודת ה’ היא להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

לחקירה עמוקה יותר במהות הברכות וביאוריהן הפנימיים, ניתן להאזין למאמרי חסידות בספרייה הקולית לשמיעת מאמרי חסידות. שיעור זה הוא חלק מסדרת בירורי הלכה למעשה הכוללת לימוד מעמיק בהלכות ברכות הנהנין, מן הראשונים ועד פוסקי דורנו.