אור הכתר ושמות האורות בתלמוד עשר הספירות

אור הכתר ושמות האורות: שאלה אחת שפותחת את ההסתכלות הפנימית

אור הכתר הוא האור הראוי להתלבש במדרגת הכתר, ולא האור המצוי בתוך כלי הכתר עצמו. בשיעור קצר וממוקד משיב הרב שקד אליהו פנחס שליט״א לשאלת תלמיד מדויקת. השאלה נוגעת ללשונו של בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, בתלמוד עשר הספירות. לפיכך, בתוך פחות מארבע דקות, נפתח כאן שער להבנת מושג אור וכלי בקבלה כולו.

מה ההבדל בין שמות הכלים לשמות האורות בתע״ס?

בחלק א׳ נקראים הכלים כתר, חוכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות. האורות, לעומת זאת, נקראים נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה.

התלמיד שם לב לפרט מדויק. בהסתכלות פנימית כותב בעל הסולם ״אור החסד״, ״אור הבינה״, ״אור החוכמה״ — כלומר, שמות של כלים. אולם הוא נמנע שם משמות נרנח״י המוכרים מחלק א׳. אם כן, מדוע השתנתה הלשון? הרב שקד מכנה זאת ״שאלה מצוינת״, ובצדק. אגב, מי שמבקש להרחיב במושג נרנח״י ימצא עניין בשיעור על נרנח״י ואומות העולם.

מהו אור הכתר לפי בעל הסולם?

אור הכתר פירושו האור הראוי להתלבש במדרגת הכתר. מבנהו הקבוע: תשע בחינות של אור ישר ובחינה אחת של אור חוזר.

הרב שקד מדייק את הלשון מתוך הכתוב (דקה 1:27). ובלשונו: ״אור הכתר — הכוונה אור ששייך להתלבש בכתר, זה אור ישר״. כלומר, אין מדובר באור הנפש או באור הרוח עצמם. ההגדרה עוסקת ביחס הפנימי של האור, ולא בשם הכלי שבו הוא שוכן. כתוצאה מכך מתבררת גם כוונת שאר הביטויים בפרק.

אור ישר ואור חוזר: היחס המשתנה בכל מדרגה

המבנה ממשיך בסדר קבוע ומדויק. האור הראוי לכלי החוכמה מורכב משמונה בחינות אור ישר ושתי בחינות אור חוזר. בכלי הבינה גדל חלקו של האור החוזר עוד יותר, וכן הלאה עד המלכות. לפיכך, מי שלמד את סדר הספירות באור חוזר יזהה כאן את אותו עיקרון בדיוק. בנוסף, ההבחנה מאירה גם את ההבדל שבין אור חוכמה והארת חוכמה בהמשך הלימוד.

למה כל כלי כלול מעשר ספירות?

כל כלי כלול מעשר בחינות משום שברוחניות הכלל והפרט שווים, ולכן המבנה השלם חוזר בכל פרט ופרט.

זו נקודת הלב של הקטע הנלמד. הרב שקד מסכם זאת בבהירות (דקה 2:32). ובלשונו: ״המהות של הדבר היא לא להסביר עכשיו אם זה אור או כלי, אלא להסביר למה בכל כלי יהיו עשר בחינות״. במילים אחרות, בעל הסולם אינו עוסק כאן במיון שמות, אלא בעיקרון כלל ופרט שווים ברוחניות. מי שעדיין שואל מהן עשר הספירות יקבל כאן תשובה מבנית ובהירה.

לימוד תלמוד עשר הספירות עם סולם יהודה

תלמוד עשר הספירות של בעל הסולם משתרע על פני שישה עשר חלקים. הסתכלות פנימית היא הלב העיוני של הספר. אכן, גם שיעור של שלוש דקות מלמד כמה מדויקת לשונו של בעל הסולם. בנוסף, כדאי לקרוא רקע על חמש מדרגות הנשמה: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. הרקע הזה מעמיק את הבנת שמות האורות שבחלק א׳.

רוצים ללמוד ברצף ובהדרכה? הצטרפו לשיעורי הזום של הרב שקד אליהו פנחס שליט״א בימי שני ורביעי בשעה 20:30. מאות לומדים מצטרפים מדי שבוע ללימוד שיטתי בכתבי בעל הסולם והרב״ש זצ״ל. השיעורים פתוחים לכל המעוניין.

שאלות נפוצות על אור הכתר ושמות האורות

מהו אור הכתר בתלמוד עשר הספירות?

אור הכתר הוא האור הראוי להתלבש במדרגת הכתר, ולא האור שבתוך הכלי. מבנהו: תשע בחינות אור ישר ובחינה אחת של אור חוזר. זהו יחס קבוע המגדיר את המדרגה.

מדוע בעל הסולם אינו כותב נרנח״י בהסתכלות פנימית?

בעל הסולם עוסק שם ביחס שבין אור ישר לאור חוזר בכל מדרגה. הוא אינו עוסק באורות נפש, רוח ונשמה עצמם. לכן הוא נוקב בשמות הכלים, כדי לציין את האור השייך לכל כלי.

מה היחס בין אור ישר לאור חוזר בכל ספירה?

היחס משתנה בהדרגה: בכתר תשע בחינות אור ישר ואחת אור חוזר. בחוכמה — שמונה ושתיים, וכן הלאה עד המלכות. ככל שיורדים במדרגות, גדל חלקו של האור החוזר.

מה פירוש כלל ופרט שווים ברוחניות?

כלל ופרט שווים פירושו שהמבנה של המציאות השלמה חוזר בכל פרט ממנה. לכן כל כלי מעשר הספירות כלול בעצמו מעשר בחינות שלמות, בדיוק כמו הכלל כולו.