שחרית | עקדת יצחק | סולם יהודה

עקדת יצחק בפתיחת תפילת שחרית — שער הכניסה לעבודת השם

פרשת עקדת יצחק נקבעה על ידי חכמינו זכרונם לברכה כפתיחה לסדר התפילה של שחרית. השאלה הנשאלת היא — מדוע דווקא סיפור זה נבחר לפתוח את עבודת היום? אכן הסיפור מרגש ומעורר את הלב לאהבת השם ויראתו, אך נראה שיש כאן עומק נוסף, השייך ליסודות עבודת הבורא בכלל. לפי תורת בעל הסולם, פתיחה זו מורה על המהות הפנימית של כל עבודה רוחנית — היכולת להידבק בבורא יתברך על ידי השוואת הצורה.

מהו הטוב הנצחי לעומת הטוב הנדמה

בתחילת השיעור עוסק הרב במושג יסוד בעבודת השם — ההבחנה שבין הטוב המוחלט לבין הטוב הנדמה. כותב דוד המלך עליו השלום בתהלים: “ואני קרבת אלוקים לי טוב”. מבארים חכמי האמת, שהדבר הטוב ביותר שיכול להגיע לאדם הוא קרבת השם. הבורא יתברך עצמו נקרא הטוב והמטיב, וכל מטרת הבריאה היא להשפיע מנועם זיוו לנבראיו. אם כן, מהו אותו טוב מוחלט שמדבר עליו דוד המלך, וכיצד נשיג קרבה אמיתית לבורא שאיננו רואים, איננו שומעים ואיננו ממשיכים בחושים?

שאלת ההשגה — איך מתקרבים לבורא הנעלם

הרב מציג את הקושיה הגדולה — איך אדם בשר ודם יכול להתקרב לבורא יתברך, אשר אין לנו השגה בו כלל. רוב עבודת השם של בני אדם מבוססת על דמיון בלבד. אנשים מתפללים, פונים אל הקדוש ברוך הוא ומדמים שעומדים לפניו, אך אין הם חשים בקרבתו ממש. הקושי הזה הוא יסוד גדול בלימוד חכמת הקבלה, ובלעדיו לא ניתן לעלות במעלות הקדושה. הרב מדגיש כי כדי להגיע להשגה אמיתית של הבורא, צריך לדעת מהי הדרך הנכונה לעבודה.

הדבקות באמצעות השוואת הצורה

על דרך הקבלה, הדרך היחידה להתקרב לבורא יתברך היא בדרך השוואת הצורה. שואלים חכמינו זכרונם לברכה — איך אפשר להידבק בבורא, והלא הוא אש אוכלה? משיבים — הידבק במידותיו. כשם שהוא רחום, אף אתה היה רחום. כשם שהוא חנון, אף אתה היה חנון. הליך זה מבואר בהרחבה בשיעורי הקבלה החסידית. הצורה שבה נברא האדם, ככל חומר הבריאה — דומם, צומח, חי ומדבר — היא צורה של רצון לקבל לעצמו. כל פעולה של היצור היא בעצם פעולה הנעשית מתוך הרצון להפיק תועלת אישית.

הרצון לקבל בכל דרגות הבריאה

הרב מבאר כי בכל דרגה ודרגה של הבריאה מתגלה הרצון לקבל בצורה שונה. בדומם הוא בצורה מועטת, בצומח כבר בצורה גדולה יותר, ובחי הוא יותר חזק — שכן בעל החי כבר יכול לפעול ולהשיג את צרכיו. אצל המדבר, הוא האדם, מתחלקים הרצונות לרצונות גופניים שיש גם לבהמה, ולרצונות נוספים — לכבוד, לשליטה, לעמדה, לממון. כל אלה רצונות שמייחדים את האדם, והשאלה הגדולה היא — לאיזה כיוון משתמש האדם בכוחות הללו.

פרנסה לתועלת ולא כפולחן

השיעור מבהיר שאין שום בעיה בעבודה ובפרנסת הבית. אדרבה, פרנסה היא חיוב גדול, וכך כותב הרמב”ם, וזו תפיסת התורה שאדם צריך לפרנס את ביתו. הבעיה מתחילה כאשר העבודה והקריירה נהפכות לפולחן, כאשר אדם פועל אך ורק מתוך כוונה לתועלת עצמית. הכוונה היא הקובעת — אם הכוונה היא כדי שיהיה לי כבוד, מעמד, בית יפה — אזי המטרה אינה נכונה. אך אם הכוונה היא לעשות נחת רוח לבורא ולהיטיב לזולת — זו הכוונה הנכונה.

הטוב היחסי והטוב המוחלט — משל המיליארדר

הרב מביא משל יפה כדי להמחיש את ההבדל שבין הטוב היחסי לטוב המוחלט. אדם המשמש פקיד בבנק, רואה כל יום במחשב חשבונות של אנשים גדולים. רואה הוא חשבון של מולטי מיליארדר אחד, שהריביות בלבד שמצטברות לו ביום מספיקות לממן עיר שלמה. לעומתו, אותו פקיד רואה את עצמו כעני שאיננו יכול אפילו להתקרב לרמה כזו. אך אילו היה אותו מיליארדר נותן לו אפילו פרוטה אחת — לא היה הדבר נחשב לכלום אצל המיליארדר, אך אצל הפקיד היה זה מתנה גדולה. כך גם בעבודת השם — כל הטובות של העולם הזה הם טוב יחסי בלבד. הטוב המוחלט הוא רק מה שמגיע מהבורא יתברך עצמו.

השוואת הצורה בתכונות — הדרך לקרבת אלוקים

בעצם, פסוק זה של “ואני קרבת אלוקים לי טוב” מלמד אותנו את היסוד הגדול. כדי להתקרב לאלוקים — צריך להיות דומה לו. שני דברים שהם דומים יכולים להתחבר, וכך גם בנפשות. שני אנשים הדומים בתכונות, בדעות ובחשקים, יכולים להתחבר ולחיות ביחד. שני אנשים שהם הפוכים בכל מהותם, אינם יכולים להתקיים ביחד. כך גם בעבודת הבורא יתברך — אם אדם דומה לו במידותיו, ברצון להשפיע ולהיטיב, הוא נחשב לדבק בו ולקרוב אליו. את כל היסודות הללו ניתן ללמוד בעיון נוסף בספריית כתבי בעל הסולם ובמאמרי החסידות שבאתר.

עקדת יצחק כמופת לדבקות בתכונות הבורא

מתוך כל זה ניתן להבין מדוע נבחרה דווקא פרשת עקדת יצחק לפתוח את התפילה. אברהם אבינו עליו השלום הגיע לדרגה הגבוהה ביותר של השוואת הצורה — הוא ויתר על רצונו האישי לחלוטין, וקיים את ציווי הבורא בלא שום פניה עצמית. זוהי הדבקות המוחלטת. כך מורה לנו פרשה זו, בכל בוקר, לפני התפילה, שעבודת היום צריכה להיעשות מתוך כוונה לדבקות אמיתית — מתוך השוואת הצורה לבורא יתברך. הזדמנות נפלאה להעמיק בכך נמצאת בשיעורי הקבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30, בהם ניתן ללמוד את היסודות הללו לעומק.

סיכום והדרכה מעשית

פרשת עקדת יצחק מלמדת את לומד התורה את היסוד של עבודת השם — להתקרב לבורא יתברך על ידי השוואת הצורה. זוהי הדרך היחידה להגיע לטוב המוחלט, אשר אין כדוגמתו בכל טובות העולם הזה. בכל בוקר, כשפותח האדם את סידור התפילה, הוא מזכיר לעצמו — כל עבודתו ביום הזה צריכה להיות לשם דבקות בבורא, ולא לשם תועלת עצמית.