תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד קלד | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

עשר הספירות כעשר מידות בתלמוד עשר הספירות עמוד קלד

בעמוד היומי קלד מתוך תלמוד עשר הספירות מתעמק שיעורי הרב יוחאי ימיני בסוגיית הויות הספירות. בעל הסולם זצ”ל מבאר במאמר זה כי הספירות נקראות עשר מידות. השם הזה אינו מקרי כלל. יש בספירות גבול ומידה, וזוהי נקודה יסודית בהבנת מבנה האצילות. הרב פותח את השיעור בתיאור הסדר הפנימי של עולם האצילות לפי ארבע בחינות מסודרות. הלימוד שזור במקורות מן הזוהר ומפרקי היכלות.

הויות הספירות בלשון בעל הסולם

בעל הסולם מסביר שהספירות שנגלו הן כנגד כתר חוכמה בינה תפארת ומלכות. עם זאת, השמות של הספירות שנגלו משתנים בכל מדרגה. הסיבה לשינוי השמות הללו נובעת מהצמצום הב’ שאירע באבא, כלומר באוזן חוטם פה. בצמצום הזה יצאו הספירות הניות מן הכלים החיצוניים. את כל אלו מבאר הרב בעיון רב, מתוך מקורות מסודרים בקבלת בעל הסולם.

בכל עולם ועולם יש את אותם עשר הספירות שנגלו. מדובר במבנה כללי החוזר על עצמו בכל מדרגה ומדרגה. כך נבנה הסדר של ארבעת העולמות אבי”ע, וכך נבנה גם המבנה של עולם האצילות עצמו. הלימוד הזה משלים את העיון בכלל כתבי בעל הסולם ובסדרת תלמוד עשר הספירות.

חלוקה לארבע בחינות – גוף, נשמה, לבוש והיכל

בעמוד זה מציג הרב חלוקה מרכזית בעולם האצילות. החוכמה היא בחינת נשמה. הבינה היא בחינת גוף. ז”א הוא בחינת לבוש. המלכות היא בחינת היכל. החלוקה הזו אינה מקרית. היא מבטאת מהות פנימית של היחס שבין האור לכלי בכל מדרגה. הסדר הזה מבאר את כל מבנה האצילות בעצמו.

הנשמה כנגד החכמה – שם אין כלי

הרב מבאר שמצד האור עצמו אין שום גבול. ולא עוד אלא שאין האור מקפיד על הגבול שבכלים. לכן אור עקודים מתפשט עד שממלא את הכלים, אפילו את בחינה דלת. אך האור אינו מתחשב בגבול שבכלי. כשמדברים על בחינה אלף, שהיא חוכמה הנקראת נשמה, אין שם כלי כלל. הכלי בטל אצל האור. רק רושם של הרצון לקבל קיים שם, אך לא רצון לקבל בפועל. השאלה היכן מתחיל כלי בפועל מקבלת תשובה ברורה – הכלי מתחיל רק מבינה ולמטה.

הגוף כנגד הבינה – תחילת הכלי המגביל

בבינה כבר מתחיל השימוש עם הרצון לקבל. שם הרצון מתגלה בפועל. אמנם השימוש המלא הוא בז”א ובמלכות, אך תחילת הכלי שמגביל את האור היא בבינה. לכן בעל הסולם קורא לספירות עשר מידות. המשמעות של מידה היא גבול ותחימה. הכלים מבחינה ב’ ולמטה הם אלה שעושים גבול ומידה. בנשמה, שהיא חוכמה, אין מידה וגבול אמיתיים, כי בחינה אלף אינה נחשבת לעוביות. עיון נרחב בכל המונחים הללו ניתן למצוא ברשימת מושגים קבליים שבאתר.

הלבושים כנגד ז”א – עשרה לבושי הבורא

אחרי הגוף, מבאר הרב את עניין הלבושים. הגוף מלובש בתוך לבושי האצילות. אמרו רז”ל בעשרה לבושים נתלבש הקדוש ברוך הוא. זהו סוד עשר הספירות הנגלות. בפרקי היכלות נזכר שם החלוק של הבורא, ובו נקרא לבוש זה בשם הקדוש זוהריק”ל. זהו שם המבטא את הלבוש העליון של האצילות, ולבוש זה הוא בחינה ז”א הכוללת חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד.

זוהריק”ל וכוונת האריז”ל בערב שבת

הרב מביא את דברי האריז”ל בשער הכוונות. האריז”ל הזהיר את המהרח”ו שכשם שאין אדם לובש את לבושי החול בשבת, ואת לבושי השבת אינו לובש בימי החול, כך גם בעניין הכוונה. בערב שבת ראוי לכוון את שם זוהריק”ל שהוא חלוק השבת של השם יתברך. הכוונה הזו מועילה לאדם להמשיך עליו את אור הקדושה של שבת. הרב מציין שהדברים מובאים גם בספר אור פנימי המופיע בשולי הגיליון של תלמוד עשר הספירות.

היחס לכתר ושורש כל הבחינות

הרב מוסיף נקודה חשובה. ביחס לבינה, החוכמה אינה נחשבת כלי. אך ביחס לכתר, גם החוכמה נחשבת מידה. בכתר אין רצון לקבל כלל, אפילו לא ברושם. לכן בערך הכתר גם החוכמה כבר נמצאת בגבול ומידה מסוימת. זוהי תפיסה מדויקת של הסדר הפנימי. ההיכלות של האצילות הן כנגד המלכות, שם נמצאים בתי האצילות, ובתוכם יושב האדם העליון שהוא נשמה וגוף ולבוש. כל ארבע הבחינות הללו כלולות בשורש הכתר, שהוא הבחינה החמישית – שורש לכל ארבעת הבחינות הקודמות. עיון מעשי בנושא ניתן למצוא בעשרות שיעורי וידאו בקבלה חסידית שהאתר מציע לציבור הלומדים.

הזמנה להמשיך בלימוד היומי

השיעור היומי הזה הוא חלק מסדרה רצופה הסוקרת את תלמוד עשר הספירות בעיון מסודר. הציבור מוזמן להצטרף ללימוד החי דרך שיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30. בנוסף, ניתן לרכוש את ספרי בעל הסולם במחירי עלות במרכז ההפצה של עמותת סולם יהודה. כל תרומה לעמותה מסייעת בהפצת תורת הקבלה לרבים.