תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד קיז | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

התפשטות הזיווג והקינון בעולמות בי״ע — עיון בעמוד קיז

במסגרת הלימוד היומי בספר תלמוד עשר הספירות לבעל הסולם, מעביר הרה״ח שיעורי הרב יוחאי ימיני שליט״א את העיון בעמוד קיז. הרב מבאר באריכות את עניין הזיווג שנעשה בזעיר אנפין דבריאה על ידי המסך, ואת אור החוזר העולה ממנו עד קומת זעיר אנפין בלבד. הרב מדגיש שאור חוזר זה אינו ממלא את עולם הבריאה עצמו, שכן עולם הבריאה הוא בקומת בינה, ואילו הזיווג מסיק קומה של זעיר אנפין בלבד.

היחס בין מילוי לבין הגבלה בעולמות

הרב מרחיב על ההבדל היסודי בין מילוי עולם הבריאה לבין הגבלת עולם היצירה. אף שאור החוזר אינו ממלא את הבריאה, הוא מהווה גבול עליון לעולם היצירה. כלומר, היצירה אינה יכולה להשיג קומה גבוהה מזעיר אנפין דבריאה. הרב מבאר שכך נעשה גם ביחס שבין יצירה לעשייה. כל עולם מגביל את העולם שמתחתיו, ובכך נשמר סדר ההשתלשלות. הקורא המעוניין להעמיק בהגדרות אלו ימצא חומר רב במדור מושגים קבליים שבאתר.

סוד התפשטות פרטות מ״ה ב״ן

הרב ימיני שליט״א מבהיר את הביטוי הנפוץ בכתבי האר״י הקדוש ובלשון בעל הסולם, ״התפשטות פרטות מ״ה ב״ן״. ישנה התפשטות כללית של מ״ה ב״ן בארבעת העולמות, וישנה התפשטות פרטית בכל עולם בפני עצמו. הרב מתאר כיצד אור החוזר העולה מהמסך מתפשט מלמעלה למטה ומרחיב את המסך, עד שמתפשטים בו עשר ספירות מלמעלה למטה הנקראות מ״ן. הלימוד הזה מבוסס על יסודות איתנים שבכתבי בעל הסולם וכתבי האר״י הקדוש.

קינון הנשמה ביצירה והנפש־רוח בעשייה

אחד היסודות המרכזיים בשיעור הוא ביאור עניין הקינון. הרב מסביר שכאשר אומרים בלשון המקובלים שזעיר אנפין דאצילות מקנן ביצירה, אין הכוונה שהוא נמצא שם בקביעות. הקינון הוא בחינת משכן זמני, כדוגמת הציפור המקננת בקן ולא קבועה בו. הסיבה לכך היא שהקביעות של נפש ורוח שייכת לעולם העשייה, ואילו הנשמה היא בדרגה גבוהה יותר.

כשמדובר בקומת הנשמה של הקהל הכולל, היא יורדת לעולם היצירה רק בדרך של קינון, ולא בקביעות. אותו דבר נאמר על אם התתאה, שהיא בחינת מלכות הקטנה היורדת לעולם העשייה רק בקינון. הקביעות בעשייה היא נפש ורוח בלבד, וכל מה שמעל זה מופיע בדרך של אורח עובר.

קומות נר״ן בעולמות בי״ע

הרב מבאר בעמוד זה שגם בעולם היצירה ישנה התפשטות פרטית של מ״ה ב״ן. על ידי הזיווג שבזעיר אנפין דיצירה מתלבש שם אור אין סוף בלבוש המסך, והיצירה מקבלת את כל קומתה. אור החוזר המתפשט עם המסך מלמעלה למטה הוא הלבוש המגביל, ואילו אור חוזר העולה למעלה הוא לבוש שאינו מגביל אלא רק חושף את הקומה. בהקבלה לכך, גם בעשייה מתלבש אור אין סוף לבוש גמור, ועל ידו מקבלת העשייה את כל קומתה.

תפארת עם התתאה במלכות דאצילות

הרב מבאר את שורש העניין: במלכות דאצילות נמצא ״עם התתאה״, הקרויה גם תפארת עם התתאה, משום שמלכות דאצילות היא שורש לכל הנמצאים בבי״ע. כיון שעם התתאה היא מלכות, וכנגדה כינו את מלכות יצירה בשם עם התתאה — יוצא שכל אחת מהן יונקת משורש אחד. בעיון נוסף בשיעורי וידאו בקבלה חסידית ניתן ללמוד את ההמשך וההרחבה ליסודות אלו.

חשיבות השינון והעמקה בלימוד

הרב ימיני שליט״א מקפיד למסור את הדברים בלשון מבוארת ומסודרת, תוך התייחסות מדוקדקת ליחסי המסכים, האורות והכלים בעולמות. מי שמעוניין לחזור על החומר ולשנן את ההגדרות הקבליות, יכול להיעזר בתוכנת קבלימוד לשינון תלמוד עשר הספירות וכתבי האר״י, המשמשת רבים מתלמידי הסולם.

סיכום השיעור והמסקנות העולות

השיעור היומי בעמוד קיז מהווה נדבך נוסף בלימוד הסדרתי של ספר תלמוד עשר הספירות. הרב יוחאי ימיני שליט״א מציג בו את עומק היסודות הקבליים על אופן התפשטות עשר הספירות בכל עולם ועולם, על הזיווגים שבזעיר אנפין של כל אחד מהם, ועל הקינון הזמני של הקומות העליונות בעולמות התחתונים.

היסוד שנפש ורוח קבועות בעשייה, נשמה קבועה ביצירה, חיה ויחידה קבועות בבריאה ובאצילות בהתאמה — הוא מפתח להבנת מבנה העולמות כולם. כל מה שמופיע מעל הקביעות הזאת, מופיע בדרך של קינון בלבד. הצופים בשיעור יוצאים עם הבנה מסודרת של היחסים שבין העולמות, ושל הסיבה שהמקובלים מבחינים כל כך בקפדנות בין הקבוע לבין הזמני בעבודת ה׳ הפנימית.