תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד קא | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

תלמוד עשר הספירות עמוד קא — עצמות וכלים בכל העולמות

בשיעור היומי מתוך תלמוד עשר הספירות פותח הרב את לימוד חלק גימ”ל בדברי האריז”ל, הקובעים יסוד גדול בכל העולמות: בכל העולמות יש בחינת עצמות וכלים. סדרה זו מצורפת לאוסף שיעורי הרב יוחאי ימיני ומאפשרת התקדמות שיטתית ויומיומית בפנימיות התורה לפי שיטת בעל הסולם. הרב מבאר כי תחילת המציאות, מיד לאחר הצמצום הראשון, היא התפשטות אור אין סוף בסוד יוד ספירות דאצילות. הכלים שבהן נעשים מצד עיבוי האור עצמו, ולא מבחינה זרה לו, ויסוד זה משליך על כל סדר השתלשלות העולמות.

למה חלק גימ”ל נסוב כולו על עולם האצילות?

הרב מסביר שחלק גימ”ל בתלמוד עשר הספירות עוסק כמעט כולו בעולם האצילות, בשונה מחלק דל”ת שעוסק בעיקרו בעולם אדם קדמון. הסיבה לכך היא שבעל הסולם רצה להעמיד את הלומד על שלושה עשר סוגים של עשר ספירות, כדי שכל לימוד עתידי בכתבי האר”י יוכל להישען על הכרה מדויקת באיזה סוג של עשר ספירות מדובר. הכרת חלוקה זו של מושגים קבליים היא מפתח מרכזי להבנת לשון הקודש של ספרי הקבלה. רוב דברי האר”י נסובים סביב עולם האצילות, ולכן בעל הסולם בחר דווקא בשיעורים אלו לשם הצגת הסוגים השונים.

התפשטות אור אין סוף בסוד הכלים

הרב מבאר את כוונת האריז”ל באומרו שעל ידי התעבות פשטות מוראית מתעבה האור ויוצאים הכלים. כלומר, התפשטות אין סוף אינה הופעת אור חיצוני נוסף, אלא העצמות עצמה מתעבה ומשנה צורה. שינוי הצורה הראשון מתחיל מבחינת הכתר, שכבר נכלל בו רצון לקבל בכוח, ומשם מתפשט האור דרך ארבע הבחינות עד בחינה דל”ת, היא בחינת הרצון לקבל בפועל גמור. תהליך זה הוא יסוד ההבנה של עיבוי האור בכל מדרגה ומדרגה, כפי שמובא בכתבי בעל הסולם בהרחבה גדולה לאורך כל החיבור.

מהותו של עולם בלשון העלם

הרב עומד על הקשר הלשוני בין המילה עולם למילה העלמה. בכל אחד מחמשת העולמות — אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה ועשייה — מתעלם אור אין סוף ברוך הוא בדרגה אחרת. דוקא בעבור ההעלמה הזו אנו זוכים להשגה כל שהיא, שכן באין סוף עצמו אין שום השגה כלל, מאחר ושם הכלים והאורות אחד ממש. רק כשהאור מתלבש ועובר בעולמות, נפתחת בפנינו האפשרות להשיגו בשיעור מסוים. כל עולם הוא מדרגת קשר מסוימת בין הנברא לבין הבורא, וההפרשים בין העולמות הם הפרשי העלמה והגלאה בלבד.

הקליפות והכלים בעולם האצילות

הכלים, מסביר הרב, הם בחינת אור חוזר שחזר ונמשך לאחר הצמצום והמשיך שוב את האור על מנת להשפיע. אור החוזר הזה הוא העיקר של הכלי בכל מדרגה ומדרגה, ומכוחו מתאפשרת מציאות ההשפעה במקום הריק שעמד אחרי הצמצום. כך מתקיים יסוד גדול: הכלי אינו דבר נפרד מהאור, אלא נולד מתוך עיבויו והשבתו. הבנה זו פותחת שערים בלימוד שיעורי וידאו בקבלה חסידית בכל הסדרות, ומיישבת קושיות רבות שמתעוררות על מהותם של הכלים העליונים.

הצורך להכיר את שלושה עשר סוגי עשר ספירות

נקודה מרכזית שמדגיש הרב היא חובת ההיכרות המעמיקה עם כל שלושה עשר הסוגים של עשר ספירות. כשהאר”י מזכיר כתר, הוא אינו מציין באיזה סוג מדובר; ולכן על הלומד מוטל לזהות בכל הקשר על איזה כתר מתוך שלושה עשר הכתרים המדובר. בלא הכרה זו עלול הלומד לבלבל מדרגות, לערב סוגים שונים, ולהחמיץ את עומק כוונת המקובלים. השיעור היומי בעמוד קא מהווה אבן דרך בבניין הכרה זו, ומכאן ואילך פותח בעל הסולם בהדרגה את כל החלוקות והדקויות הללו.

בחינת דל”ת ואור החוזר

הרב מרחיב על מסלול ההתפשטות מבחינה אל”ף עד בחינה דל”ת. בבחינה אל”ף הרצון לקבל הוא עדיין בכוח, בבחינה בי”ת הוא בפועל אך עדיין כלול בהתפעלות מסוימת, בבחינה גימ”ל מתחיל הוא להשתמש באור לשם השפעה, ובבחינה דל”ת השימוש הופך גמור. שינוי הצורה הזה הוא שגורם לאור להיגמר בייחודו ולחזור ולהמשיך את האור על מנת להשפיע. מכאן יוצאים הכלים של עולם האצילות, שבהם דנה הסוגיה לכל אורך חלק גימ”ל. כל ספירה בעולם האצילות נבנית במסלול הזה ממש, וההפרש שבין הספירות הוא אך ורק במידת העיבוי שבכלי.

חיבור הלימוד היומי לחיי המעשה

בעל הסולם, מדגיש הרב, סידר את הלימוד באופן שהלומד הסדיר יזכה לקנייני נצח אמיתיים בכלי השכל. ההצטרפות ללימוד יומי בעמוד היומי, יחד עם שיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30, מאפשרת בנייה איטית ויסודית של כלי הקבלה. לא בקפיצות, אלא בסדר הנכון של החכמה, בונה הלומד את התשתית להבנת העמודים הבאים. גם מי שאינו יכול לעקוב אחר כל פרט בעת הלימוד הראשון, מוצא שכבישת המסילה החוזרת מכריעה את הקושי ופותחת לו שערים חדשים.

מסקנת השיעור

השיעור בעמוד קא מציב יסוד כפול: ההכרה כי בכל העולמות יש עצמות וכלים, וכי הכלים נעשים מעיבוי האור עצמו ולא מצד דבר זר. מכאן מסתעפת ההבנה השלמה של עולם האצילות, של מהות עיבוי האור, ושל הצורך להבחין בין סוגי עשר ספירות. הרב מסיים בקריאה להמשך הלימוד הסדור, שכן רק בקנייני יומיומיים נחשפת הבהירות המלאה של דברי האר”י כפי שביארם בעל הסולם בתלמוד עשר הספירות.