תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד מ | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

אור פנימי ואור מקיף בתלמוד עשר הספירות — עמוד מ’ עם הרב יוחאי ימיני שליט”א

בשיעור זה ממשיך שיעורי הרב יוחאי ימיני בעיון מעמיק בתלמוד עשר הספירות לבעל הסולם זצ”ל, בעמוד מ’ אות באות. הרה”ח שליט”א מבאר באריכות את ההבדל היסודי בין אור פנימי לאור מקיף, ומסביר כיצד פועל אור המקיף על האדם ועל העיגולים העליונים. השיעור פותח בהגדרת שני סוגי אורות שיש בכל ספירה, ועובר לבירור עומק תפקידו של האור המקיף ביחס לכלים שאינם זכים דיים.

הגדרת אור פנימי ואור מקיף בכל ספירה

הרב יוחאי ימיני פותח ומבאר על פי דברי בעל הסולם, כי בכל ספירה יש להבחין בין שני מיני אורות — אור פנימי ואור מקיף. האור המתלבש בתוך הכלי של הספירה ומאיר בה בפנימיות, נקרא אור פנימי. לעומתו, האור שאינו יכול להתלבש בפנימיות הספירה מחמת הגבול שיש בכלי, נשאר בשורש שלו ונקרא אור מקיף. הרב מסביר שהכלי מקבל מאור זה הערה מרחוק בלבד, ולא אור גמור.

פעולת אור המקיף על הכלי שאינו זך

בהמשך השיעור מבאר הרב כי אור המקיף הוא אור המיועד להתלבש במדרגה, אלא שמחמת איזה גבול שבכלי, אין הכלי זך עדיין ואינו יכול לקבל את האור הזה בפנימיות. ולכן נשאר האור מחוץ לכלי, ונקרא אור מקיף. אבל אין הוא מתבטל לגמרי, אלא הוא מאיר לכלי בהערה מרחוק, ובפועל מזכך את הכלי לאט לאט, עד שבסופו של דבר יראוי לקבל את האור הזה. וכשהכלי מקבל את האור — הוא הופך מאור מקיף לאור פנימי, וזה נקרא כניסת המקיפים. הסבר זה מופיע בהרחבה בלימודי כתבי בעל הסולם ומהווה יסוד מרכזי בתורתו.

שתי משמעויות בשם אור מקיף

הרה”ח שליט”א מדייק כי לשם “אור מקיף” יש שתי משמעויות. המשמעות הראשונה היא הערה רחוקה — אור המאיר מרחוק מחמת שינוי הצורה שיש בינו לבין הכלי. המשמעות השנייה היא הערה הסובבת את הכלי, כלומר אור שעתיד להתלבש במדרגה ומקיף עליה מסביב, ואינו מניח לשום אור אחר ליטול את מקומו, עד שיראוי הכלי לקבלו בשלמות.

הרב מביא דוגמה ממשנה במסכת אבות “הקנאה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם” — מדעתו ושלא מדעתו. כך גם באור המקיף — יש המקבל את אורו מדעתו, על ידי תיקון הכלים ועבודת ה’, ויש המקבל שלא מדעתו, בדרך הסתר וייסורים. אך בסופו של דבר, כדברי רבי עקיבא, אף אחד לא יכול להימלט מאור זה המקיף, וכולם יזכו לקבל את האורות. עיקר זה נלמד גם בלימוד פרקי אבות בעיון קבלי.

אור מקיף כללי ואור מקיף פרטי

בהמשך לימודו מבאר הרב את החילוק שבין מקיף כללי למקיף פרטי. אורות המקיפים מאירים בשתי בחינות — בחינת כלל ובחינת פרט. מקיף כללי הוא אור אין סוף הסובב את כל המציאות, ואילו מקיף פרטי הוא האור של המדרגה העליונה ביחס למדרגה התחתונה הסמוכה לה. כל מדרגה עליונה לתחתונה — האור שבה נקרא מקיף לגביה, אך זהו מקיף פרטי בלבד. אור אין סוף, לעומת זאת, נקרא תמיד סובב — מקיף כללי על כולם.

פעולת אור המקיף על בחינת ד’ שבכלי

נקודה עמוקה שמבאר הרב בשיעור — אור המקיף מאיר על כל ד’ הבחינות שבכלי, אפילו על בחינת ד’ שבד’. שאור פנימי אינו יכול להאיר בבחינת ד’ שבד’, מחמת הצמצום שנעשה עליה שלא תקבל אור בתוכה. אבל אור המקיף, שהוא הערה מרחוק מאין סוף, מסוגל להעיר גם בבחינה זו, מפני שאין סוף עצמו הוא בחינת עיגול שאינו מבחין בין הבחינות, ואין שם הבחן ממדרגה למדרגה. תוכן זה מוסבר היטב גם במושגים קבליים נוספים שלומדים בשיעורי העמותה.

גבול וקצבה — מהות הצמצום בקבלה

הרה”ח ממשיך בדברי האריז”ל ומבאר כי הארת אין סוף בנאצלים מוכרחה להיות דרך קבע וגבול. שאם היה אור נמשך להם דרך כל סביבותיהם, היו הנאצלים בטלים אל המאציל לחלוטין, בלתי גבול וקצבה. הצמצום והמסך שנעשו על בחינת ד’ — שלא תקבל בתוכה אור — הם העושים גבול על האור, שהרי מצד עצמו אין שיעור להתפשטותו. וכלל קבלת הנאצל שנתמעט מחמת הצמצום מכונה בשם קצבה. כיוון שהנאצלים מקבלים דרך גבול וקצבה, הם אינם מתבטלים למאציל לחלוטין, ויש להם מציאות עצמית.

הזמנה ללימוד מתמשך

השיעור נמסר על ידי הרב יוחאי ימיני שליט”א במסגרת לימוד העמוד היומי בתלמוד עשר הספירות, ומהווה חלק מסדרה רחבה של שיעורי וידאו בקבלה חסידית באתר סולם יהודה. הציבור מוזמן להצטרף לשיעורי הזום של עמותת סולם יהודה בימי שני ורביעי בשעה 20:30, ולהתעמק בכתבי בעל הסולם והרב”ש זצ”ל. כמו כן ניתן לרכוש את ספרי בעל הסולם ותלמידיו במחירי עלות במרכז ההפצה של העמותה, ולתרום להמשך הפצת מעיינות החסידות.