תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד יב | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

לימוד העמוד היומי – עמוד יב מתלמוד עשר הספירות

בעמוד היומי מתלמוד עשר הספירות, עוסק הרב יוחאי ימיני שליט”א בעמוד יב, ופותח את העיון מסוף עמוד יא, שם מצטט בעל הסולם את לשון האריזל בעניין האחדות הנעלמה ששררה קודם שנאצלו העולמות. הרב מבאר באופן שיטתי את היסודות הללו, ומפרט את ההבנה במציאות שלפני הצמצום. ניתן ללמוד עוד מן השיעורים בסדרה במסגרת שיעורי הרב יוחאי ימיני שבאתר.

השיעור מתבסס על יסודות הקבלה כפי שביאר בעל הסולם בפירושו לכתבי האריז”ל, ומציג בפני הלומד את שורשי המציאות הרוחנית. הסוגיה דקה ביותר, ונוגעת לאחת מן ההבחנות החשובות ביותר בלימוד כתבי בעל הסולם, ובהם תלויה כל ההבנה במהלך הצמצום ובמדרגות שלאחריו.

דברי האריזל בפתח העמוד – אחדות נפלאה ונעלמה

הרב מצטט את לשון האריזל: קודם שנאצלו העולמות, היה אין סוף, הוא אחד, הוא שמו אחד, באחדות נפלאה ונעלמה. הרב מטעים את הכפילות שבלשון – “הוא אחד” ו”הוא שמו אחד” – ומבאר שהכפילות אינה לחינם, אלא רומזת לכך שגם האור וגם הכלי, אף שבמהותם הם הפכים, מצויים שם בייחוד גמור.

אין כוח, אומר האריזל, אפילו במלאכים הקרובים אליו לתפוס באחדותו, וכל שכן אין להם השגה באין סוף ברוך הוא. וטעם הדבר נעוץ בכך שאין לו מקום, אין לו גבול, ואין לו שם – שלושה אופנים שבהם נתפסת מציאות אצל הנבראים, וכולם נעדרים לחלוטין מאין סוף ברוך הוא.

אור פנימי ואור מקיף בטרם הצמצום

בהמשך השיעור מבאר הרב את החילוק שבין האור הפנימי והאור המקיף, ומסביר את אשר נאמר בסוף עמוד יא, שארבעת העולמות – אצילות, בריאה, יצירה ועשייה – היו כלולים כולם כנקודה אחת. לימוד נושא זה הוא מן היסודות החשובים ביותר במכלול המושגים הקבליים, שכן בו תלויה ההבחנה בין הכלל שלפני הצמצום לבין הפרטים שלאחריו.

טרם הצמצום, מבהיר הרב, לא הייתה הבחנה במדרגות. לא הייתה הבחנה בין עולם לעולם, ולא הייתה הבחנה בין האור לכלי. הכל היה כלול באחדות פשוטה, בסוד “אור שמו אחד”. רק לאחר היציאה מן הכוח אל הפועל, בעת הצמצום והאצלת העולמות, התגלו ההבחנות והמדרגות שאנו עוסקים בהן בלימודנו.

הוא אחד והוא שמו אחד – האור והכלי בטרם הצמצום

הרב מעמיק בלשון “הוא אחד הוא שמו אחד”, ומגלה את משמעותה לאור תורת בעל הסולם. “הוא” מורה על האור העליון – המחשבה להיטיב לנבראיו, שורש כל ההשפעה. “שמו” מורה על הכלי – שורש הרצון לקבל הטבוע בכל נברא, שאף הוא כלול במחשבת הבריאה.

הצירוף של שתי בחינות אלו, האור והכלי, מהווה את עיקר ההבנה במהות הבריאה. במחשבת הבריאה היו שני אלו כלולים זה בזה, באופן שאין לתפוס בשכלנו במציאות שלאחר הצמצום. שם – בעין סוף – הם היו אחד ממש, ולא היה ביניהם שום הבדל.

שמו בגימטריה רצון – שורש הרצון לקבל

פנינה מיוחדת מביא הרב בשם בעל הסולם: המילה “שמו” עולה בגימטריה כמספר “רצון”. רומז הדבר שהשם מורה על הרצון לקבל, שהוא החומר שממנו עשויים כל הנבראים. הרצון לקבל הוא היסוד היחיד שנברא ממש על ידי הבורא יתברך, וכל שאר ההבחנות אינן אלא תוצאות של תיקוני הרצון הזה.

בעולמות שלאחר הצמצום, האור והכלי הם הפכים מהותיים: האור מהותו השפעה, והכלי מהותו קבלה. שינוי צורה זה גורם בדרך כלל לפירוד מוחלט בין שני הצדדים. אך בעין סוף ברוך הוא, שכל יכולתו עמו, שני ההפכים הללו מתאחדים לאחד. הרב מדגיש שזו אחת ההבחנות העמוקות ביותר בחכמת הקבלה, ועליה מבוסס כל ההמשך.

אין השגה באור בלי כלי כלל ועיקר

במהלך השיעור מתבאר עיקרון יסודי: אין השגה באור בלי כלי כלל ועיקר. וכיוון שבעין סוף הכלי – שהוא ה”שם” – הוא אחד ממש עם האור, ואין שם מקום וכלי נכרים בפני עצמם, ממילא אין שום נברא יכול להשיגו. לכן גם המלאכים הקרובים, שחומרם זך וקלוש, אינם משיגים את עצמותו, אלא רק תחת הצמצום.

הרב מדייק שאצל בני האדם בארץ, חומר הרצון לקבל גס יותר ופחות זך מן הרצון לקבל של המלאכים. אך אפילו בעלי החומר הזך ביותר אינם משיגים את אין סוף עצמו, מפני שאין שם השגה כלל. לעיון נוסף בנושא ניתן לעיין במאות שיעורי וידאו בקבלה חסידית שבאתר.

הזמנה להעמיק בלימוד היומי

סוף השיעור הוא תחילתו של עוד מהלך בעיון בעמוד היומי, ומלמד שכל לימוד הוא תחילה לשלב הבא. הרב מסיים בדברי חיזוק לשמירת הסדר בלימוד היומי, וקורא לכל הלומדים להתמיד יום יום. ניתן להצטרף לשיעורי הקבלה האונליין דרך שיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30, ולרכוש ספרי קבלה במחירי עלות במרכז ההפצה של עמותת סולם יהודה. כן יוכלו הקוראים לתמוך בהפצת מעיינות החסידות על ידי תרומה לעמותה, ולזכות ברכי מצווה גדולה של הרבצת תורה ברבים.