תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד ו | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

עמוד ו בתלמוד עשר הספירות — ארבע הבחינות וסוד הנקודה האמצעית

בשיעור היומי הנוכחי ממשיך שיעורי הרב יוחאי ימיני את ביאורו השיטתי בעמוד ו של תלמוד עשר הספירות לבעל הסולם זצ”ל. הרב פותח בהצגת היסוד שכל אצילות בעולמות בנויה על ארבע בחינות מחויבות. אין שום אור שיכול להתפשט אל הנאצל בלא שיעבור דרך ארבע ההתפשטויות הללו. השורש שלהן הוא הכתר, וההמשך הוא חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות, כנגד ארבע אותיות שם הוי”ה וקוצו של יו”ד שכנגד הכתר.

ההכרח בארבע הבחינות לקיום אור וכלי

הרב יוחאי ימיני שליט”א מדגיש בפתח דבריו, כי אין אור בלי כלי. הכלי לא יכול להיווצר בבת אחת, אלא רק לאחר השתלשלות ארוכה של רצון העובר דרך ארבע הבחינות. ההסבר הזה הוא יסוד מרכזי בכל לימוד הקבלה על פי כתבי בעל הסולם, ומבלעדיו אי אפשר להבין את מבנה העולמות. בחינה אל”ף נקראת התפשטות ראשונה — אור החכמה המאיר מן המאציל אל הנאצל. בחינה בי”ת היא ההתגברות, היינו השבת ההתפשטות, שבה הנאצל אינו מקבל את אור החכמה אלא ממשיך אור חסדים מן המאציל.

בחינה גימ”ל — זעיר אנפין והמשכת אור החסדים

הרב מבאר כי בחינה גימ”ל היא זעיר אנפין, ושני התפשטויות אלו של אל”ף וגימ”ל נקראות זכרים, לפי שהן באות מצד המשפיע. ההמשכה של אור החסדים מן הבינה אל זעיר אנפין מתרחשת רק בגלל שהבינה משמשת מאציל ביחס לזעיר אנפין. אין כאן התעוררות מצד הנאצל עצמו לקבל חכמה, אלא ההמשכה מתחדשת מתוך השפעת המאציל. נקודה זו עומדת ביסוד ההבחנה בין הרצון להשפיע לרצון לקבל, שהיא אבן יסוד בכל המושגים הקבליים של חסידות אשלג.

בחינה דל”ת — מלכות, נוקבא ונקודה אמצעית

בחינה דל”ת, כך מסביר הרב יוחאי ימיני בשיעור, היא ההתעוררות מצד הנאצל עצמו לאחר הרצון לקבל. בה נעשתה הכוונה הכלית של כל הפרצוף, וכל השלמות הרצויה לקבלת אור החכמה. בחינות בי”ת ודל”ת נקראות נוקבין, משום שאינן באות מצד המאציל אלא מצד הנאצל. בחינה דל”ת זו היא הנקראת מלכות, והיא היא שמכונה בכל מקום נקודה אמצעית. הרב חוזר ושואל את שאלת היסוד של בעל הסולם — מי הוא שצמצם את עצמו בנקודה האמצעית, ולמה דווקא בחינה דל”ת זוכה לכינוי הזה.

הסבר הנקודה האמצעית כסוד הקבלה הבלתי מוגבלת

הרב מבאר על פי לשון בעל הסולם, כי נקודה אמצעית פירושה כלי קבלה המסוגל להחזיק אור עליון בלא שיעור ובלא גבול. בכל כלי קיבול רגיל הקבלה היא בתוך הכלי, ולכן הוא מגביל את השפע לפי מידת הכלי. אך בנקודה אמצעית האור מסבבה ולא נכנס לתוכה, ולכן אין שום הגבלה על האור. המשל הוא של מגנט המושך אליו את כל סביבותיו בלא קצבה. כך גם מלכות דאין סוף, בהיותה כלי אינסופי, אינה מגבילה את השפע. עיון מעמיק בעניין זה ניתן ללמוד גם דרך שיעורי וידאו בקבלה חסידית נוספים באתר.

סוד הצמצום הראשון בנקודה האמצעית

הרב יוחאי ימיני שליט”א ממשיך וקורא בלשון האריז”ל — “וצמצם את אורו באמצע הסוף ממש, בראש הממוצע, וצמצם את אורו ונתרחק אל צידי סביבות הנקודה האמצעית”. מה משמעותו של הריחוק? בעל הסולם מסביר כי בעולם הרוחני אין ריחוק מקומי. הריחוק נמדד אך ורק במידת שינוי הצורה. כל זמן שהאור והכלי היו באחדות גמורה — “הוא ושמו אחד” — לא היה ניכר שום שינוי צורה ביניהם. כשמלכות דאין סוף צמצמה את עצמה ואינה רוצה לקבל, נתגלה שינוי הצורה, וממילא נסתלק האור.

ארבע הבחינות שבדל”ת — דקות הצמצום

בסיום השיעור מדגיש הרב, כי גם בחינה דל”ת עצמה כלולה מארבע בחינות. הצמצום נעשה דייקא בבחינה דל”ת שבדל”ת, שהיא הנקודה האמצעית ממש. שם התעוררה ההשתוקקות לידמות למאציל, ומשום כך נסתלק האור. עומק החידוש הזה הוא לבו של תלמוד עשר הספירות, ושמיעתו חוזרת ונשנית מסייעת לתלמיד להפנים את היסודות. הציבור מוזמן להעמיק בלימוד זה גם דרך שיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

המשך הלימוד וההתעוררות לעבודת ה’

לימוד תלמוד עשר הספירות בעמוד ו פותח אשנב להבנת מבנה ההתפשטות והצמצום. תלמיד הקבלה הלומד עניין זה לעומקו, מבין כי כל מציאות הבריאה אינה אלא גילוי של ארבע הבחינות הללו. השיעור מסייע לבנות מבט פנימי ומסודר על העולמות. כדאי וראוי לכל לומד לתמוך בהפצת תורת הקבלה ולהצטרף לקהילת הלומדים בעמותת סולם יהודה.