תלמוד עשר הספירות | 2 | חלק א, פרק א | אות א/3 | סולם יהודה

תלמוד עשר הספירות — אות א’: אור אין סוף הפשוט טרם הצמצום

בשיעור זה ממשיך הרב בלימוד תלמוד עשר הספירות חלק א’, פרק א’, אות א’, ומבאר בעיון את לשונו הקדושה של רבינו האריז”ל זצוק”ל. הרב פותח בציטוט המכונן של האר”י: “דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות, ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל, אלא הכל היה ממולא מאור אין סוף פשוט ההוא”. מתוך לימוד כתבי בעל הסולם, מסביר הרה”ח כי המציאות אינה רק העולמות הגשמיים, אלא כוללת את חמשת העולמות אצילות בריאה יצירה עשייה על כל פרטיהם — נשמות, מלאכים והיכלות.

שני קצוות במציאות — בכוח ובפועל

הרב מבחין בעדינות בין שני קצוות במושג המציאות. הקצה האלף הוא המציאות בכוח, כפי שהיתה כלולה במחשבת הבריאה טרם הצמצום. כל ששת אלפי שנות קיום העולם, על כל פרטיהם וכל מקריהם, היו כלולים באין סוף ברוך הוא. הקצה הבית הוא המציאות בפועל, היציאה מן הכוח אל הפועל לאחר הצמצום. כך מבאר הרב את כוונת האריז”ל באומרו “ממלא כל המציאות” — הכוונה לקצה האלף, לאופן שבו כל העולמות היו כלולים בכוח במחשבת הבריאה, היא מחשבת “ישראל עלו במחשבה תחילה”.

מקום פנוי — אויר ריקני וחלל

בהמשך השיעור, מעמיק הרב בהגדרת “מקום פנוי”. מקום ברוחניות איננו מקום גשמי, אלא בחינת רצון לקבל. “מקום פנוי” משמעו רצון פנוי מן המילוי שלו, מקום של חיסרון הראוי לקבל תיקון. בטרם הצמצום לא היה שום רצון לקבל בלא מילויו — כל הרצונות היו מלאים באור, בצורה של שלמות גמורה. כאן מבחין הרב בין שני סוגי חיסרונות הקיימים בעולמות, וביאורם מובא בהרחבה בין המושגים הקבליים שיש ללמוד היטב.

הגדרת “חלל” בלשון המקובלים

הרב מבאר כי “חלל” הוא הגדרה של גדלות הרצון לקבל בלא אור התענוג שבו. ברצון לקבל ישנן ארבע דרגות של התפתחות, והרצון לקבל הגמור — גדלות הקבלה — הוא בחינת בית דלת, וכשהוא בלא מילויו ובלא אור הוא נקרא “חלל”. זוהי בחינה אחת של חיסרון.

הגדרת “אויר ריקני” כסוג חיסרון נוסף

הסוג השני של חיסרון נקרא “אויר ריקני”. הרב מדגיש שאין הכוונה כלל לאויר גשמי חס ושלום, אלא לבחינת אור רוחני. בכל פרצוף שלם — והרב מזכיר שפרצוף הוא בחינת התלבשות האור בכלים באופן שראוי להשפיע לתחתונים — קיימות שתי בחינות של אור: אור החכמה ואור החסדים.

אור החכמה ואור החסדים — שתי בחינות בכל פרצוף

בליבת השיעור עומדת ההבחנה היסודית בין אור החכמה לאור החסדים. אור החכמה הוא בחינת עצמותו של הפרצוף, בחינת החיות שבו, כלשון הכתוב “החכמה תחיה בעליה” — היינו שאור החכמה הוא חיותו ועצמותו של כל נאצל. לעומתו, אור החסדים הוא רק אור מלביש, לבוש לאור החכמה שבפרצוף. הרב מדגיש כי אור החכמה אינו יכול להתלבש בפרצוף אלא אם כן התלבש תחילה באור החסדים. עיון נוסף בנושא ניתן למצוא במאגר שיעורי הוידאו בקבלה חסידית שבאתר.

מקור הכלל — שער הכוונות לאריז”ל

הרב מביא את מקור הכלל הזה בכתבי האריז”ל עצמם. בשער הכוונות, בדרושים של יום הכיפורים, כותב האר”י בלשון הזו: “אי אפשר שיתפשט ויתלבש אור אין סוף בשום אחת מן הספירות, אלא עד שיתלבש תחילה אור החכמה בהן”. זאת אומרת, אור אין סוף אינו יכול להתלבש בשום אחת מן הספירות עד שיתלבש בהן תחילה אור החכמה, ואז אור אין סוף מתלבש בתוך אור החכמה ומתפשט בתוך הספירה — וזה סוד “כולם בחכמה עשית”. הרב מציין כי בעל הסולם זצ”ל מביא ציטוט זה בחלק ב’ של תלמוד עשר הספירות, בהסתכלות הפנימית, ועיין שם.

תפקיד הלבוש — מעלים ומגלה

הרב מבאר את תפקיד הלבוש ביחס ללובש. אור החסדים, ביחס לאור החכמה, הוא בחינת לבוש. ואור החכמה, ביחס לאור אין סוף, אף הוא בחינת לבוש. ללבוש שני תפקידים: מצד אחד הוא מעלים על הלובש, ומצד שני הוא מגלה אותו. בני אדם יכולים לדעת על אדם דרך לבושו — מי הוא ומה מעמדו. כך גם אור החסדים מגלה את אור החכמה, שכן אור החכמה אינו יכול להתגלות במדרגה אם לא התלבש קודם באור החסדים. ביאורים מקבילים נדרשים לעיון בשיעורי הרב לא ידוע בסדרת תלמוד עשר הספירות.

חשיבות הבאת המקורות מן האריז”ל

הרב מסביר את חשיבות הבאת המקורות מכתבי האריז”ל עצמם. רבים מן הלומדים את תורת בעל הסולם אינם מכירים די הצורך את עולמם של לומדי הקבלה הקלאסית, ואינם יודעים היכן עומדים הדברים בכתבי האר”י הקדוש. על כן חשוב להניח על הדף את המקורות גם מן האריז”ל, כדי שתהיה תמונה שלמה של שלשלת המסירה — מן האר”י דרך הרב”ש ובעל הסולם זצוק”ל. עיון רחב במקורות אלו ובמורשת הרבנים המקובלים זצ”ל מובא בארכיון של חסידות אשלג.

הצטרפות לשיעורי הרב והפצת תורת הקבלה

השיעור מהווה פתח לעיון מעמיק בתלמוד עשר הספירות. הציבור מוזמן להצטרף לשיעורי הזום של הרב המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30. כן ניתן לרכוש במחירי עלות את ספרי בעל הסולם ותלמידיו במרכז ההפצה של עמותת סולם יהודה, ולסייע בהפצת מעיינות החסידות על ידי תרומה כספית או התנדבות בפעילות העמותה.