עגלת קניות close-icon

אין מוצרים בסל הקניות.

תלמוד עשר הספירות | חלק א | סיכום | הסתכלות פנימית אותיות א – יב | סולם יהודה

סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

תלמוד עשר הספירות | חלק א | סיכום | הסתכלות פנימית אותיות א – יב | סולם יהודה

תלמוד עשר הספירות חלק א: סיכום ההסתכלות הפנימית באותיות א–יב בתרשים זרימה אחד

ההסתכלות הפנימית היא הביאור הכללי של תלמוד עשר הספירות, שבו בעל הסולם, הרב יהודה אשלג מסכם את הנלמד בדברי האר”י באותו חלק. בשיעור זה הרב שקד אליהו פנחס שליט”א עוצר לחזרה קצרה. הוא מציג תרשים זרימה שמסכם את ההסתכלות הפנימית עד פרק ג, כלומר אותיות א–יב. השיעור נמשך כאחת עשרה דקות בלבד, אך הוא מקפל בתוכו את יסודות מחשבת הבריאה: צורת ההשפעה העליונה, משל המן, שינוי הצורה, עצמותו יתברך והאין סוף, ושלוש שאלות יסוד שבעל הסולם מקשה.

מהי ההסתכלות הפנימית בתלמוד עשר הספירות?

ההסתכלות הפנימית היא ביאור עקרוני שבעל הסולם כתב על כל חלק בספר, ובו הוא מסביר את העניין הכללי הנלמד בדברי האר”י באותו חלק.

לכן הרב שקד מדגיש: מי שמבין את ההסתכלות הפנימית מבין את הרעיון של החלק כולו. השיעור הנוכחי מגיע אחרי סדרת שיעורים על האותיות הראשונות. מי שמצטרף עכשיו יכול להתחיל מהקדמת ההסתכלות הפנימית, ולאחר מכן להמשיך להשיעור על אות א. הסיכום כאן נועד לחבר את כל החלקים לתמונה אחת.

תרשים הזרימה: צד ימין וצד שמאל

התרשים שהרב שקד בנה מחולק לשני חלקים. צד ימין מתאר את המציאות שלפני הצמצום, וצד שמאל את המציאות שאחריו. ראשית, בעל הסולם מדבר על צורת ההשפעה העליונה. הוא מחלק אותה לשני מצבים: מטרם שהגיעה לכלל קבלה, ולאחר שהגיעה לכלל קבלה. שנית, הוא דן בעצמותו יתברך ובאין סוף, ושוב באותה חלוקה בדיוק. לפיכך כל הצד הימני של התרשים הוא בבחינת “לית מחשבה תפיסא ביה כלל”, ואילו הצד השמאלי הוא המציאות שאפשר להשיג ולתת לה שם.

מהי צורת ההשפעה העליונה לפני הכלי ואחריו?

לפני הקבלה האור פשוט וכולל, בלי הבחן בין אור לכלי; אחרי הקבלה האור מקבל צורה חלקית ונבדלת, בהתאם לתיקון שהמקבל עושה.

בעל הסולם מביא לכך את משל המן. המן היה מזון רוחני שכלל את כל הטעמים כאחד. אולם ברגע שאדם טעם אותו, המן קיבל את צורת הרצון של הטועם: אחד טעם מתוק, אחד טעם חריף, כל אחד לפי שורש דרגתו. כך גם ההשפעה העליונה. כל זמן שאין כלי, האור אחד ופשוט. ברגע שיש כלי והמקבל מקבל אור בתוכו, האור מקבל צורה לפי המקבל. בנוסף, הרב שקד מזכיר את ההבחנה בין “יש מיש” ל”יש מאין” שנלמדה בפתיחה: יש מיש הוא האור הכללי, ויש מאין הוא האור המוגבל שנמצא בתוך הכלי.

איך הנשמה היא חלק אלוק ממעל?

זו השאלה הראשונה שנגזרת מהתרשים. אם ההשפעה העליונה מקבלת צורה חלקית ונבדלת לפי המקבל, כיצד אפשר להבין שהנשמה היא “חלק” מן האלוקות?

בעל הסולם המשיל זאת מדברי חז”ל לאבן הנחצבת מן ההר. אך כאן עולה הקושי: מה בדיוק חוצב את הנשמה מן הבורא? הרב שקד מסביר שהתשובה לשאלה זו היא גם התשובה לשאלה השנייה. מי שרוצה להעמיק בשלב זה ימצא את הדיון המלא בשיעור על אותיות א–ה.

שינוי הצורה: הגרזן הרוחני והזמן הרוחני

כדי להוביל לתשובה, בעל הסולם קובע כלל יסוד. הרב שקד מנסח אותו כך: “שינוי צורה ברוחני מפריד דבר אחדותי לשני דברים נבדלים”. כשם שבגשמיות גרזן חותך, ברוחניות שינוי הצורה חותך. יתרה מזאת, ככל ששינוי הצורה גדול יותר, כך המרחק גדול יותר. מכאן נגזר גם מושג הזמן הרוחני. הזמן הרוחני הוא סדר של מצבי שינוי צורה המצטרפים זה אחר זה. לכן כל המילים שאנחנו רואים בכתבים, ימים, שבועות, חודשים ושנים, מורות למעשה על מרחקים בזמנים רוחניים. בעל הסולם מרחיב על כך באותיות ו–ט, ואפשר לחזור אליהן בשיעור על מושג הזמן הרוחני.

עצמותו יתברך והאין סוף: לפני הצמצום ואחריו

באותה דרך בדיוק בעל הסולם מחלק את עצמותו יתברך. מטרם הצמצום האין סוף הוא בלי סוף וגבול, וכך גם עצמותו יתברך. על מציאות זו, המציאות הראשונה, אין לנו שום תפיסה והשגה. לכן בעל הסולם מורה: מה שלא נשיג לא נגדיר בשם. הרב שקד מסביר את הכלל בפשטות: “מה שאתה לא תופס, אתה לא יכול לתת לו שם”. לעומת זאת, האין סוף שלאחר הצמצום מתחיל לקבל צורה של הגבלה ומידתיות. הוא נקרא גם ד’ עולמות אבי”ע, וזוהי המציאות השנייה. כאן האור הנמשך ממנו יתברך כבר מוגדר בשם “אין סוף”.

מה מגדיר את האין סוף בשם, אם הוא יצא מעצמותו?

זו השאלה השנייה של בעל הסולם: מהו הגדר שמגדיר את האין סוף להיות תחום, כך שאפשר להגדירו בשם ולהבדילו מעצמותו יתברך?

הרב שקד ממחיש את עניין השמות בדוגמה גשמית. אדם קולט ספר בחושיו: את גודלו, את כריכתו, את צבעו ואת משקלו. משום כך הוא יודע להגדיר אותו כספר ולא כמכונית. כלומר, בכלים שאדם משיג הוא יכול לתת שם ולדבר עם מי שנמצא איתו באותה מדרגה. כך גם המקובלים בעלי ההשגה קראו לשורשים הרוחניים בשמות הענפים, והבינו זה את זה. השאלה, אם כן, זהה במהותה לשאלה הראשונה: מה חותך ומגדיר את האין סוף שיצא מעצמותו יתברך? מי שמכיר את ההבדל בין צמצום למסך יבין טוב יותר לאן התשובה מובילה.

ארבעה נתונים: מטרת הבריאה ובושת מתנת חינם

בהמשך התרשים בעל הסולם מוסיף ארבעה נתונים בסדר משתלשל. ראשית, מטרת הבריאה היא להיטיב לנבראיו, ולא סתם הטבה אלא הטבה מושלמת ללא פגם הבושה של קבלת מתנת חינם. שנית, לכן ברא הקדוש ברוך הוא את העולם הזה, כדי שהנבראים יקבלו את ההטבה חלף עבודתם. שלישית, אולם אין שום פרופורציה בין השכר האלוקי הנצחי לבין העבודה הזעירה והזמנית של הנברא. הרב שקד מדגים: “אדם עובד יום אחד, מקבל טריליונים, בטח שהוא יתבייש”. רביעית, מפני כך אנו מתפללים “מאוצר מתנת חינם חוננו”, כי בסופו של דבר הכול מתקבל במתנת חינם. המן שירד לבני ישראל במדבר, כמתואר בערך “מן” בוויקיפדיה, מלמד בדיוק על סוג כזה של קבלה מלמעלה.

במה הועילה בריאת העולם הזה לביטול הבושה?

זו השאלה השלישית, ובעל הסולם מקשה אותה בחריפות: אם השכר אינו עומד בשום יחס לעבודה, במה הועילה בריאת העולם הזה לנתינת השפע ללא בושה?

הרב שקד מסכם: התרשים מעלה שלוש קושיות, ושתיים מהן זהות בתשובתן. הראשונה שואלת כיצד הנשמה האלוקית יצאה להיות חלק אלוק ממעל. השנייה שואלת כיצד יצא האין סוף מעצמותו יתברך. השלישית עוסקת בביטול הבושה על ידי בריאת העולם הזה. התשובות מגיעות בשיעורים הבאים, ובראשם השיעור הבא על אותיות י–יד. למי שרוצה לבחון את עצמו, מומלץ לעבור גם על לוח התשובות לאותיות א–יב.

שאלות ותשובות על תלמוד עשר הספירות חלק א, אותיות א–יב

מה מסכם התרשים בשיעור?
התרשים מסכם את ההסתכלות הפנימית של תלמוד עשר הספירות חלק א עד פרק ג. הוא מחולק לצד ימין, שלפני הצמצום, ולצד שמאל, שאחריו. בכל צד בעל הסולם מתאר את צורת ההשפעה העליונה ואת עצמותו יתברך, ומתוך כך עולות שלוש שאלות יסוד.

מה מלמד משל המן על ההשפעה העליונה?
משל המן מלמד שההשפעה העליונה אחת ופשוטה במקורה. המן כלל את כל הטעמים, אך בפה האוכל קיבל טעם לפי רצונו. כך האור מקבל צורה חלקית ונבדלת רק כשהוא מגיע לכלי הקבלה של הנברא.

מהו שינוי הצורה ברוחניות?
שינוי הצורה הוא הגורם היחיד שמפריד ומרחיק ברוחניות. כשם שגרזן חותך בגשמיות, שינוי הצורה חותך דבר אחדותי לשני דברים נבדלים. ככל ששינוי הצורה גדול יותר, המרחק גדול יותר, וזהו גם מובן הזמן הרוחני.

מדוע אין נותנים שם לאין סוף שלפני הצמצום?
כי שם ניתן רק לדבר שמושג. האין סוף מטרם הצמצום ועצמותו יתברך הם בלי סוף וגבול, ואין בהם תפיסה. לכן בעל הסולם מורה: מה שלא נשיג לא נגדיר בשם. רק לאחר הצמצום, כשיש הגבלה ומידה, אפשר לקרוא לאור בשם אין סוף.

הצטרפו לשיעורי הזום בתלמוד עשר הספירות

השיעור מתאים למתחילים בתלמוד עשר הספירות וגם ללומדים ותיקים שמבקשים לסדר את החומר. הצטרפו לשיעורי הזום השבועיים של הרב שקד אליהו פנחס שליט”א בימי שני ורביעי בשעה 20:30. השיעורים פתוחים לכל המשתוקקים ללמוד קבלה בדרך בעל הסולם. כמו כן, ספרי בעל הסולם, הרב”ש והאר”י הקדוש זמינים במרכז ההפצה של סולם יהודה במחירי עלות.

לחנות הספרים

60 אגורות ליום
שיעשו את כל ההבדל!

לחצו כאן לתרומה

הלימוד באתר מוקדש

http://תרומה%20לעמותת%20סולם%20יהודה%20בראשות%20הרב%20שקד%20אליהו%20פנחס http://תרומה%20לעמותת%20סולם%20יהודה%20בראשות%20הרב%20שקד%20אליהו%20פנחס