שחרית | פינות צבאות קדושים | סולם יהודה | שיעורי קבלה וחסידות בדרך אשלג

פינות צבאות קדושים — מהות העבודה הפנימית בתפילת שחרית

בתפילת שחרית, בתוך ברכת יוצר אור, אנו אומרים את המילים הנשגבות: “פינות צבאות קדושים, רוממי שדי, תמיד מספרים כבוד אל וקדושתו”. מילים אלו, על אף שהן נאמרות מדי יום, טומנות בחובן עומק רב על פי תורת הקבלה והחסידות בדרך אשלג. בשיעור זה מתבאר באופן יסודי מהי משמעותם הפנימית של “צבאות קדושים”, ומהי עבודת הפינות שאדם נדרש לעשות בנפשו פנימה כדי להגיע להידמות לבורא יתברך.

מהותו של הצבא בקדושה — יציאה מהחולין אל הקודש

על פי בעל הסולם זצ”ל, המילה “צבא” משמעותה לשון יציאה. הצבא, בטרם הוא קובע למקום מסוים, יוצא ממסגרתו הרגילה, מתפנה מן החולין ומתקדש לתפקיד מיוחד. כך גם בעבודה הפנימית של האדם — כדי להיכנס לקדושה, נדרשת תחילה יציאה מן ההרגלים החומריים, מן הרצון לקבל לעצמו, ופנייה אל מקום של עבודה רוחנית טהורה. הצבאות הקדושים הם אפוא הכוחות הפנימיים בנפש האדם, היוצאים מן הסטטוס הרגיל של חולין ומתעלים אל מדרגה של קדושה.

ישראל — כוחות הג”ר שבעולם הפנימי

הרב מבאר כי המושג “ישראל” מתייחס לכוחות הקדושה שבאדם. הכוחות הפנימיים שלנו מחולקים לעשרה חלקים, כנגד עשר הספירות. שלוש הספירות הראשונות — כתר, חוכמה ובינה — נקראות ג”ר (גימ”ל ראשונות), והן כוחות הישראל שבאדם. שבע הספירות התחתונות — חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות — הן כוחות אומות העולם שבאדם. עבודת האדם היא לפתח את כוחות הישראל שבו, ולהכניע תחתם את כוחות אומות העולם, באופן שכל הספירות התחתונות יקבלו השפעה מן הג”ר ויפעלו בקדושה. ניתן ללמוד עוד על תפיסה זו בעיון מעמיק בכתבי בעל הסולם.

חוק הענף ושורש — שאיפת הנשמה להידמות לבורא

הרב מבסס את ההסבר על חוק יסודי בקבלה — חוק הענף ושורש. הענף שואף תמיד להידמות לשורשו. הנשמה, שהיא חלק אלוק ממעל ממש, שואפת באופן טבעי להידמות לבוראה. “נר ה’ נשמת אדם” — הנשמה היא כשלהבת המנסה תמיד לקפוץ למעלה אל מקור האש. אם השלהבת מצליחה להגיע לגובה מספיק, היא מתבטלת אל מקורה, וכך אף הנשמה — שואפת להתבטל ולהתקרב אל הבורא יתברך. זוהי משמעות “והלכת בדרכיו” ו”מה הוא רחום אף אתה רחום” — להידמות לבורא במידותיו ובהנהגתו.

עליות וירידות בעבודת השם — דרך התיקון

תהליך הקרבה אל הבורא איננו ליניארי, אלא מתבצע באמצעות עליות וירידות. הרב מבאר כי בעצם איננו עוסקים בעליות וירידות במובן הפשוט, אלא בתנועה של עלייה מתמדת, אלא שלפעמים מצד הנבראים מתעוררת הרגשת ירידה. אולם הבורא תמיד מקרב אותנו אליו, שכן הוא טוב ומיטיב לרעים ולטובים. ישנם הנמשכים אל הקדושה מתוך אהבה — “משכני אחריך נרוצה”, וישנם הנמשכים מתוך דחיפת הייסורים — בבחינת “בעיתה” ולא “אחישנה”. כל מי שחפץ להעמיק בעבודה זו מוזמן להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום בהדרכת רבני העמותה.

פינות הצבאות — היציבה הפנימית של הנפש

מהי משמעות “פינות” בהקשר של הצבאות הקדושים? הפינות מסמלות את היציבה הפנימית, את המקומות בנפש שבהם הצבא הרוחני מתמקם ועומד באופן מסודר ומובנה. כל יחיד מאיתנו הוא חייל בצבא הקדושה, ועליו למצוא את הפינה המתאימה לו בעבודת השם. דרך תהליך פנימי עמוק של בירור הרצונות, הכוונות והמחשבות, האדם בונה בתוכו את הנשמה הקדושה. עבודה זו מובאת בהרחבה בשיעורי הוידאו בקבלה חסידית.

מ”עיר פרא” לאיש אלוקים — תהליך הצמיחה הרוחנית

הכתוב אומר “ועיר פרא אדם יוולד”. האדם נולד כעיר פרא, חמור צעיר המשתולל ומבקש את כל החומריות שבעולם. כיצד הופך אדם מ”עיר פרא” לאיש אלוקים קדוש? הרב מבאר זאת על פי עיקרון הדרגתי — בתחילה מגלים לאדם משא קל של יצר הרע, רצון לקבל מועט. אם הוא מתגבר עליו ועושה השתוות הצורה עם הבורא, מגלים לו עוד מן היצר. וכל מה שהאדם מתעלה, כך מגלים לו יצר חזק יותר לתקנו. “כל הגדול מחברו, יצרו גדול הימנו” — לא מפני שהגדולים יותר רעים, אלא מפני שניתן להם יותר חומר גלם פנימי לתיקון.

הרצון לקבל והרצון להשפיע — שורש הבחירה

בלב התהליך הפנימי עומד המאבק שבין הרצון לקבל לעצמו לבין הרצון להשפיע. הרע אינו הרצון לקבל כשלעצמו — שהרי בלעדיו לא נוכל להתקיים — אלא הרצון לקבל לתועלת עצמו בלבד. עבודת האדם היא להפוך את הרצון לקבל, שיהיה על מנת להשפיע, וכך נוצרת השוואת הצורה עם הבורא, שכל מהותו השפעה. אדם מפותח רוחנית מגלה בעצמו אופנים דקים יותר ויותר של רצון לקבל, ומתקן אותם אחד לאחד. עיון מעמיק במהות עבודה זו ניתן למצוא במושגים קבליים שבאתר.

תמיד מספרים כבוד אל — מהות הסיפור הנצחי

סיום הפסוק “תמיד מספרים כבוד אל וקדושתו” מלמד שעבודת הצבאות הקדושים אינה פעולה חד פעמית, אלא עבודה תמידית ומתמשכת. בכל רגע ורגע, הכוחות הפנימיים של האדם הזוכה לעבודה זו, מספרים כבוד שמיים — מתוך כל מחשבה, דיבור ומעשה זורח אור הקדושה. אדם כזה הופך להיות “מרכבה” לאור העליון, וכל הנהגתו אינה אלא גילוי כבוד שמיים. תהליך זה מבוסס על לימוד עקבי בכתבי הקבלה והחסידות, שניתן למצוא בהרחבה גם בכתבי הרב”ש.

סיכום והכוונה מעשית

השיעור פורש בפני הלומד יסוד מרכזי בעבודת ה’ על פי תורת הקבלה — שתפילת שחרית איננה רק אמירת מילים, אלא עבודה פנימית עמוקה של יציאה מן החולין, בניית כוחות הקדושה בנפש, והתבטלות מתמדת אל הבורא יתברך. “פינות צבאות קדושים” הם הכוחות הפנימיים שלנו, היוצאים בכל בוקר מחדש לעמוד במשמרת הקודש, להידמות לבורא ולספר כבודו תמיד. כל הרוצה להעמיק בלימוד דרך זו, מוזמן לעיין בפרקי אבות בקבלה וחסידות.