שו”ת | כוונות וייחודים בתפילה | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | לימודי קבלה וחסידות

מהות כוונות התפילה והייחודים בתורת הקבלה

הרב יוחאי ימיני שליט”א פותח את שיעורו בהבחנה יסודית, החיונית לכל העוסק בעבודת התפילה. רבים נוהגים לערבב בין המושגים “כוונות” ו”ייחודים”, ואומרים את שניהם יחדיו כאילו דבר אחד הם. אולם אם מדייקים בלשון, יש להבחין ביניהם הבחנה ברורה. הרב מסביר שה”ייחודים” עניינם שמות הקודש, ואילו ה”כוונות” הן כוונות הלב וכוונות מחשבתיות. הבנה זו פותחת שער לעבודה פנימית מבוררת, ובאחד משיעורי הוידאו בקבלה חסידית ניתן להרחיב יסוד זה לכל סדר התפילה.

ההבחנה בין כוונות לייחודים

הייחודים, כך מבאר הרב, אינם נפרדים מן הכוונות אלא הולכים עמן יחדיו. כל ייחוד נשען על כוונה מסוימת, וכל כוונה ראויה מולידה מציאות פנימית של בנייה רוחנית. הדוגמה שמביא הרב היא תפילת העמידה, שעליה אומרים “לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה”. זהו ייחוד שבין זעיר אנפין לנוקבא, במלכות דעולם האצילות. כאן כבר נחשפת לפנינו עבודה שלמה, שמהלכיה כתובים בספרי הקבלה.

מהלכי הבנייה של המלכות בעת התפילה

המלכות צריכה בנייה ארוכה בכל תפילה ותפילה. בכתבי בעל הסולם נתבארו הדברים בהרחבה. ישנו בניין האחור של המלכות, הכולל עיבור יניקה ומוחין דאחור, וישנו בניין הפנים שלה, שעניינו עיבור יניקה ומוחין דפנים. עבודה שלמה זו דורשת ידיעה מעמיקה במהלכים הפנימיים. כשאדם יודע את הכוונה הראויה בכל קטע מן התפילה, יכול הוא להעלות אותו רגע למעלת בניין הנוקבא, ולחבר באמצעות שמות הקודש את הייחודים השייכים לאותה כוונה.

הרב מדגיש כי כל זאת בנוי על תנאי יסודי. רק מי שעבד על עצמו, תיקן את מידותיו, וזיכך את נפשו הבהמית, יכול לעמוד במדרגה זו. שכן ממידותיו הרעות של האדם נובעות הקליפות, וכאשר הן עדיין שולטות, אין הוא ראוי לשחק בצירופי שמות הקודש. רק לאחר שהאדם שב במעשיו ובמידותיו, זוכה הוא באמת בכוונות התפילה ובייחודים שביסודן.

אזהרת הבעל שם טוב לעוסקים בייחודים

הרב מצטט את דברי הבעל שם טוב הקדוש, אשר הזהיר אזהרה גדולה בעניין זה. אדם שאינו במדרגה הראויה והוא מייחד ייחודים, “לוקח כתר מלך בשבילו”. במקום לתקן הוא מקלקל ופוגם, ובמקום להעלות הוא מוריד את עצמו ואת התפילה כולה. על כן אין זה מן הראוי לכל אדם לעסוק בכוונות ובייחודים. סוגיית המושגים הקבליים, על מורכבותם, דורשת מורה דרך וביסוס נפשי איתן, ולא ניתן להיכנס בה ללא הכנה ראויה.

דרכו של רבי נחמן מברסלב

הוראה נוקבת ביותר מצויה בדברי רבי נחמן מברסלב זצ”ל בליקוטי מוהר”ן תניינא סימן ק”כ. תלמידו ביקש ממנו ללמוד את כוונות האריז”ל, וענה לו הרבי שיוכל ללמוד אותן, אך כאשר יבוא להתפלל לא יכוון בהן. רבי נחמן הזהיר שמי שאינו ראוי לכך ומנסה לכוון בכוונות, נחשב הדבר כמעין כישוף. דברים חמורים אלה מלמדים עד כמה צריך אדם לדעת את מקומו, ולא לפעול במה שאינו שייך אליו.

פירוש המילות כעיקר הכוונה

ועוד הוסיף רבי נחמן, וזה העיקר הגדול: עיקר הכוונה של הצדיקים הגדולים הוא פירוש המילות הפשוט. זאת דרכם האמיתית של הצדיקים. כי בפירוש המילות הפשוט יש את הכוח של כל הכוונות הגדולות, וכאשר אדם מכוון לפירוש המילות הוא מקיים בכך את עיקר התפילה. רבים מבקשים מדרגות גבוהות, אך מתעלמים מן השער הפשוט שדרכו עוברים גדולי ישראל.

תפילה כקשר חי עם הבורא

הרב מחזיר אותנו אל היסוד היסודי. תפילה אינה אלא קשר חי עם בורא עולם. אדם שעומד עם ספרי שמות הקודש ומדפדף בכוונות, אבל אינו מרגיש את נוכחות השם ואת מציאותו בתפילתו, איזו תפילה היא זו. עיקר התפילה, כדברי רבינו יונה ושאר הראשונים, הוא לדבר עם הקדוש ברוך הוא כפי שאדם מדבר עם חברו. כך מתבאר במקומות רבים, ובאופן מעמיק ניתן לשמוע בשיעורי הקבלה אונליין בזום המועברים מדי שבוע.

זוהי הוראה מפורשת בסעיף הראשון של השולחן ערוך, ומקורה במדרש מפורש. הכוונה הפשוטה היא שכמו שאדם מדבר עם חברו ומרגיש את נוכחותו וממשיותו, כך צריך אדם להרגיש את מציאות השם ונוכחותו ולפנות אליו ממש. אם עומד אדם ומחפש כוונות גבוהות וייחודים של שמות, ואינו מרגיש את נוכחות השם ממש לפניו, הרי בעצם פספס את כל התפילה ויצא שכרו בהפסדו.

הקדמות נחוצות לעובד התפילה

המסקנה העולה מן השיעור היא שיש סדר ויש דרך. ישנן כוונות, ישנם ייחודים, וניתן לעלות במעלות אלה, אך רק מי שראוי לכך. אולם המדרגה הגבוהה ביותר, העיקרית מכולן, היא פירוש המילות הפשוט. שם נמצא הכל בפנים, שם הקול של נשמת התפילה. ניתן לעיין עוד בעומק העניין בשיעורי הרב יוחאי ימיני ולקבל הדרכה מסודרת בנושאים אלו.

לסיכום, השיעור מורה לנו כי עיקר העיקרים הוא הקשר עם בורא עולם. כל החוכמה הקבלית, על מהלכיה ושמותיה, נועדה לבסס קשר זה ולא להמיר אותו. הרב יוחאי ימיני שליט”א מציג את הדברים בבהירות תורנית, ומעמיד את העובד על ההכרה היסודית שתפילה אמיתית היא קודם כל שיחת אמת עם השם יתברך, מתוך הרגשה חיה ולב מלא.