ר’ שניאורסון מליובאוויטש | סולם יהודה

סוד הזיעה של האדמו”ר – הוראה נפלאה בעבודת הצדיק עם החסיד

שיעור מרתק מתוך אוצר סיפורי החסידות, ובו מתגלה סוד עמוק בעבודת הצדיק עם תלמידיו. סיפור מופלא על האדמו”ר רבי שמואל מליובאוויטש זצ”ל, הידוע בכינוי “המהר”ש”, אשר חי ופעל לפני כמאה וחמישים שנה. הסיפור מובא מפיו של אחד מגדולי חסידי חב”ד, רבי דוד צבי חן, שזכה לחזות מעשה רב במו עיניו. הוא העלה על נס את עמקות עבודת הצדיק עם החסידים הבאים אליו לבקש ברכה והדרכה. ניתן לעיין בעוד שיעורי וידאו בקבלה חסידית על דרך התקשרות הצדיק עם תלמידיו.

מעשה רב מבית האדמו”ר מוהר”ש זצ”ל

בא רבי דוד צבי חן אל בית האדמו”ר רבי שמואל מליובאוויטש לבקש ברכה ועצה. ישב לו רבי דוד בחדר ההמתנה, מצפה להיכנס אל הקודש פנימה. החדר היה שקט, והאוויר רווי יראת רוממות. לפתע נפתחה דלת חדרו של הרבי, ויצא מתוכה המשמש האישי. הוא היה אחד מצעירי החסידים הנאמנים, שמלאכתו לדאוג לכל מחסורו של הרבי. תפקידו היה להבטיח שהרבי יחוש בנוח, שיהיה לו מזון, ושכל צרכיו יהיו בהישג יד.

המשמש יצא מהחדר ובידיו ערימת בגדים מוחלפים. עיניו נשואות בתמיהה, ופניו מביעות חוסר הבנה. שוב נכנס לחדר עם בגדים נקיים, ולאחר זמן קצר שב ויצא עם בגדים נוספים שהרבי החליף. כך פעם אחר פעם, בתוך זמן קצר ביותר.

הקושיה של המשמש – מה יש פה כל כך להזיע?

לא יכול היה המשמש לעצור את התמיהה שגעשה בקרבו. בלא שיחוש כי הדלת אינה אטומה לחלוטין, מלמל בקול: “מה הוא כל כך מזיע? מה יש פה להזיע כל כך?” שאלה תמימה לכאורה, אך בה הסתתרה תרעומת זעירה וקושייה גדולה. הרי האדמו”ר אינו עוסק במלאכה גופנית כבדה, אלא יושב בחדרו ומקבל את פני הבאים אליו. מדוע אם כן הזיעה מציפה את בגדיו, עד שיש להחליפם פעמים רבות בשעה אחת?

המשמש לא ידע שהדלת נפתחה במלואה, ושהאדמו”ר עומד בפתח. רבנו פנה אליו בכובד ראש ובדברי תוכחה רכים. “משמש יקר” – אמר הרבי – “קח את חפציך ולך לביתך. תקבל משכורת מלאה, אף תקבל משכורת לחודש נוסף. אינני מעוניין לבייש אותך חלילה, אך אינך יכול להמשיך לשמש כאן כשליבך מלא ספיקות וקושיות ותרעומת כלפיי”.

תשובת הרבי – הלבישה והפשיטה הרוחנית

אך לפני שהרבי שילח אותו לדרכו, הואיל לפתוח לו צוהר אל סוד הזיעה. “ראוי שאסביר לך באמת מדוע אני כל כך מזיע, ומדוע אתה נצרך תמיד להחליף את בגדיי. כל בן אדם הנכנס אליי – אני כביכול מוריד את בגדיי. יוצא מהבגדים שלי בתור אדמו”ר, ולובש את בגדיו של אותו אדם”. במילים נשגבות אלו פתח הרבי חלון אל מהות עבודתו הפנימית, אל המאמץ הנפשי האדיר המלווה כל קבלת חסיד. עניינים אלו מתבארים בעומק בכתבי בעל הסולם, המבארים את סוד התקשרות הרב והתלמיד.

הרבי המשיך לבאר: “אני מחליף את הבגדים, וחושב – מה כואב לו, מה מציק לו. מאיפה הוא בא, מה תכלית מסעו, ולאן הוא רוצה ללכת ולהיות. אני מנסה להרגיש את כל מהותו של אותו אדם, את צערו ואת שאיפותיו, את חולשותיו ואת כיסופיו”.

ארבעה שלבים בכל פגישה

הוסיף הרבי וגילה את עומק העבודה: “לאחר שהרגשתי אותו לעומק – אני שוב מוריד את בגדיו. כמובן שלא באמת בגדים, אלא את כל ההרגשות שלו אני מעביר מעליי. ושוב לובש את בגדיי שלי בתור אדמו”ר. וחושב – מה אני יכול, מתוך הכוח וההשראה שקיבלתי מהשם יתברך, לתת לאדם הזה. מה באמת ביכולתי להעניק לו, כדי שחייו ייראו טוב יותר”.

נמצא אם כן, שבכל מפגש קצר של רבע שעה, האדמו”ר עובר ארבעה שלבים שלמים של פשיטה ולבישה רוחנית. פושט את עצמו, לובש את החסיד. מוריד את החסיד, לובש את עצמו שוב. ארבע פעמים מחליף את “בגדיו” הפנימיים בתוך זמן קצר ביותר. אין פלא אפוא שהזיעה ניגרת ממנו כמים, שהרי אין מאמץ גדול ממאמץ הנפש להתפשט מאנוכיותה ולהתלבש בנפש הזולת.

ההוראה לנו בעבודת ה’ ובעבודה עם הזולת

סיפור נפלא זה אינו רק עניין של תיאור היסטורי, אלא יסוד גדול בעבודת ה’ ובעבודת איש את רעהו. הצדיק האמיתי אינו פוסק “מן החוץ”, ואינו רואה את הבא אליו כעניין צדדי המוטל לפתחו. אדרבה, הצדיק נכנס לעומק נפשו של הזולת, חי את כאבו, וטועם את צמאונו. רק אז הוא מבקש לדלות מאוצרות התורה את התשובה המתאימה לו. ניתן ללמוד יסודות אלו במאמרי כתבי הרב”ש, המאירים את דרך עבודת המשפיע עם המקבל.

כניסה לנעלי הזולת – יסוד בתורת הקבלה והחסידות

תורת חסידות אשלג מלמדת על מידת ההשתוות עם הזולת כיסוד הגדול של “ואהבת לרעך כמוך”. אי אפשר לאהוב את הזולת באמת בלי להרגיש את הרגשותיו, ובלי לחוות את עולמו הפנימי. וזו בדיוק עבודתו של האדמו”ר מוהר”ש – להשתוות עם החסיד עד כדי הזעה גופנית מרוב מאמץ נפשי. כל מי שנושא משרה של הוראה, חינוך או הנהגה – מנהל, רב קהילה, מורה, הורה – יכול ללמוד מסיפור זה. עבודתו האמיתית מתחילה בהפשטה מעצמו ובהתלבשות בנפש מי שהוא בא להשפיע עליו.

הזיעה כסימן לעבודה אמיתית

הזיעה הגופנית של האדמו”ר היא סימן ברור לעבודה הפנימית שאינה מן השפה ולחוץ. אדם המגלה אמפתיה אמיתית, היורד באמת אל מקום הזולת, אכן עמל בגוף ובנפש כאחד. ההפך מכך הוא ההתייחסות הקרירה והשטחית, המאפיינת את מי שאינו טורח לרדת לעמקי נפש חברו. הסיפור מלמד אותנו שהאמת הפנימית בהשפעה על הזולת אינה ברגעי שלווה ונחת, אלא דווקא במאמץ הנפשי הגדול הנדרש להבין באמת את הזולת.

הצטרפות לשיעורי הקבלה והעמקה בסוד עבודת הצדיק

כל הרוצה להעמיק בסוגיות נפלאות אלו של עבודת הקבלה והחסידות, מוזמן להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30. כמו כן, ניתן לרכוש את כתבי בעל הסולם ותלמידיו במחירים נוחים במרכז ההפצה של עמותת סולם יהודה, ולתמוך בהפצת מעיינות החסידות על ידי תרומה כספית או התנדבות.