פתיחה לחכמת הקבלה | 17 | אותיות יט – כ | הרב שקד אליהו פנחס | סולם יהודה

בחינת דלד ככלי אמיתי בחכמת הקבלה — ביאור אותיות יט-כ

בשיעור זה ממשיך הרה”ח הרב שקד אליהו פנחס שליט”א את לימוד פתיחה לחכמת הקבלה לבעל הסולם, וצולל לעומק אותיות יט-כ. השיעור ממשיך את הנלמד על הצמצום שעשתה המלכות דאין סוף, ומבאר בדקדוק מדוע דווקא בחינת דלד היא זאת שנחשבת לכלי אמיתי, בעוד שלוש הבחינות הראשונות נשארות בגדר בחינות של אור.

תמצית הסוגיה — מדוע רק בחינת דלד היא כלי

רבנו שליט”א פותח ומזכיר את יסוד הצמצום. המלכות דאין סוף חשקה וצמאה לקבל את כל האור, ואף על פי כן נמנעה מלקבלו. מניעה זו נעשתה מתוך רצון להידמות למשפיע, לבורא יתברך, שהוא טבע מוחלט של השפעה. מתוך כך היא סילקה את האור מתוכה ונשארה ריקנית, ובאותו רגע מתחיל כל סיפור התפתחות העולמות.

ארבע הבחינות וההבדל שביניהן

הרב מבאר בשם בעל הסולם, שההתפתחות של הרצון לקבל נעשית בארבעה שלבים מסודרים. בחינה אלף, בחינה בית, בחינה גימל ובחינה דלד. שלוש הבחינות הראשונות עדיין מעורבות בתכונת ההשפעה, ולכן אינן נחשבות כלי גמור. רק בחינת דלד, שבה הרצון לקבל בשל והופך לרצון לקבל על מנת לקבל, נקראת כלי שלם הנפרד מן האור ועומד ברשות עצמו.

בחינת גימל — משפיע על מנת לקבל

מבאר הרב שליט”א כי בחינת גימל אינה כלי גמור משום שהיא פועלת בתכונת ההשפעה. עצם העובדה שהיא משתמשת בבחינת השפעה כלפי המאציל, מוכיחה שאין בה עדיין הפרדה מוחלטת מן האור. זהו יסוד גדול להבין את ההבדל בין רצון טהור לבין רצון המעורב בהשפעה.

בחינת דלד — הרצון המושלם

בחינת דלד, לעומת זאת, היא רצון לקבל בלבד. היא הכלי היחיד שנפרד מן האור ועומד לעצמו. לאחר שהיא מתגלה בשלמותה, מתרשמים בה ארבעה שיעורים של מדת קבלה — מבחינה אלף הקלושה ביותר, דרך בחינה בית ובחינה גימל, ועד בחינת דלד עצמה שהיא העבה מכולן. על פרטי השיעור ניתן להרחיב בעמוד שיעורי הרב שקד אליהו פנחס.

עביות וזכות — הציר המרכזי של חכמת הקבלה

רבנו שליט”א מסביר כי העביות אינה עובי גשמי אלא גסות של רצון לקבל. ככל שהמדרגה קרובה יותר לאין סוף, היא נקראת זכה וגבוהה. ככל שהיא רחוקה יותר, היא נקראת עבה ונמוכה. הבנה זו היא מפתח ללימוד כל כתבי בעל הסולם, וניתן להעמיק בה דרך כתבי בעל הסולם.

שורש ההתפתחות — השורש של ארבע הבחינות

הרב מדגיש שיש להוסיף לארבע הבחינות גם את השורש שלהן, הוא הזך מכולן. חמישה שיעורים אלו — שורש, אלף, בית, גימל ודלד — הם המרכיבים את מבנה עשר הספירות, הנקראות בשמות כתר, חכמה, בינה, תפארת ומלכות.

שמות עשר הספירות מנקודות מבט שונות

כאן מגיע הרב שליט”א לחידוש חשוב. אותן עשר ספירות נקראות בשמות שונים על פי הבחינה שממנה מסתכלים. כשמדברים על הכלים, נזכיר את ארבע הבחינות של הרצון. כשמדברים על האורות הממלאים את הכלים, נזכיר את נרנח”י — נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. זהו יסוד גדול בכל לימוד המושגים בקבלה.

היחס בין הכלי לאורותיו

הרב מבאר שהספירה עצמה היא מלשון ספיר ומאיר. אך בנקודה שאנחנו עומדים בה כעת, האור הסתלק, ולכאורה אין עוד מה שמאיר. התשובה היא שהכלים נושאים בתוכם את רשימת האור שהיה בהם, ולכן שמות הספירות נשארים בעינם גם לאחר הצמצום.

המשמעות הרוחנית של הלימוד

רבנו שליט”א מסיים ומדגיש כי הבנת התפתחות בחינת דלד היא בסיס לכל לימוד חכמת הקבלה. כל עבודת האדם לתקן את הרצון לקבל שלו ולהופכו לרצון לקבל על מנת להשפיע, מושרשת ביסוד זה. להרחבה ניתן להיכנס לעמוד שיעורי וידאו בקבלה חסידית או להצטרף לשיעורי הקבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

סיכום השיעור

שיעור זה מניח בידי הלומד כלים יסודיים להבין את מבנה הכלי הרוחני, את מקומה של בחינת דלד כרצון המושלם, ואת החיבור בין ארבע הבחינות לעשר הספירות. עמותת סולם יהודה שמחה להמשיך ולהפיץ את מעיינות תורת בעל הסולם לזיכוי הרבים.