פתיחה לחכמת הקבלה | 16 | אותיות יז – יח | הרב שקד אליהו פנחס | סולם יהודה

השיעור השישה עשר בפתיחה לחכמת הקבלה – אותיות יז ויח עם הרב שקד אליהו פנחס שליט”א

בשיעור זה ממשיך הרה”ח שיעורי הרב שקד אליהו פנחס בלימוד הפתיחה לחכמת הקבלה לבעל הסולם זצ”ל. הרב פותח באות יז המהווה סיכום על כל הנלמד עד כה. השיעור עוסק בעיקר באותיות יז-יח שבפרק “היא בחינות שבמסך”. האות הראשונה תכלול את עיקרי הדברים, ויתר האותיות יבארו את העניינים לעומקם.

שלושת היסודות הראשונים בחכמת הקבלה

הרב מבאר את שלושת היסודות הראשונים שבחכמה. היסוד הראשון הוא עניין אור וכלי. האור הוא ההמשכה הישרה מעצמותו יתברך. הכלי הוא בחינת הרצון לקבל הכלול בהכרח באור ההוא. בשיעור הרצון הזה יוצא מכלל מאציל ונאצל. הוא בחינת המלכות הנבחנת באור העליון, ועל כן נקראת מלכות שמו, בסוד “הוא ושמו אחד”, כשמו בגימטריה רצון.

הרב מסביר שבאינסוף ברוך הוא היו האור והכלי כאחד מלכתחילה. הדבר הזה השתלשל בארבעת העולמות. מדוע היה כלי באינסוף? מפני שרצונו היה להיטיב לנברא. מאחר שרצה להיטיב לנברא, היה חייב מלכתחילה במחשבת הבריאה לברוא מי שיקבל את ההטבה הזאת. אותו מקבל הוא הנברא, והוא הכלי. ניתן לעיין בכתבי בעל הסולם כדי להעמיק בעניין מחשבת הבריאה ויסודותיה.

היסוד השני – השתלשלות הרצון לקבל בארבעת העולמות

הרב ממשיך ומבאר את היסוד השני. עניין ביאור עשר הספירות וארבעת העולמות אבי”ע, שהם ארבע מדרגות זו למטה מזו. הרצון לקבל מחויב להשתלשל דרכן עד לקביעת הכלי בתכונתו. כאן עולה שאלה יסודית. האות דלת המהווה את הרצון לקבל – שכבר באינסוף הייתה בחינה זו – מדוע צריכה להשתלשל דרך אצילות בריאה יצירה ועשייה?

תשובת הרב”ש על העוביות המצטרפת בכל עולם

הרב מבאר על פי תורת הרב”ש זצ”ל. בעצם המדובר על העוביות של הכלי. הבחינה דלת מתחילה להשתלשל, וההשתלשלות מורה על התרחקות מהמקור, ירידה ממקור האלוקות. בכל בחינה ובחינה מתווספת עוביות. דומה הדבר לאב ענן המסתיר את האור. העוביות הזאת, הגסות הזאת, היא הרצון לקבל המצטרף בכל עולם ועולם. ניתן להרחיב במושגים אלו במושגים קבליים.

הרב נותן משל נפלא. כמו טיפת המים היורדת עד שנעשית מי תהום. בכל שכבה ושכבה של הקרקע נוספים לה מינרלים, עד שהיא נהיית למים מינרלים מלאים. כך הרצון לקבל יורד, ובכל עולם – אצילות, בריאה, יצירה, עשייה – הוא לוקח בחינה נוספת. בכל פעם הוא מתרחק עוד יותר מן האלוקות.

משל הזכוכית המפוחמת והסתרת האור

הרב מזכיר את המשל שהובא בתחילת הפתיחה. כל מהות עשר הספירות היא כמשקפי שמש או זכוכית מפוחמת. כדי להסתכל על השמש באופן ישיר אי אפשר. כך אי אפשר לראות את האלוקות באופן ישיר. צריך הרבה הסתרות. הרצון לקבל מתגשם בצורה כל כך אכזרית וברוטאלית, עד שנוצר יצור מגושם הרוצה רק לקבל לתועלת עצמו, ואין לו בורא בכלל.

אמונה והשגה – הדרך לתיקון הרצון לקבל

הרב מסביר שאף קליטת האלוקות נעשית מתוקף אמונה. אין לדבר מוחשיות גמורה. אמנם האמונה מתעמתת עד לבחינת השגה, וההשגה היא דבר מוחשי לחלוטין. אך עדיין יש כאן אמונה. אותו רצון לקבל, אותה עוביות, צריך לתקנם בתורה ומצוות. כפי שנאמר בתחילת הפתיחה: “רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות”. המעוניינים יכולים להעמיק בשיעורי וידאו בקבלה חסידית.

השתוות הצורה ותיקון הבריאה

אותה עוביות שתפסה ריחוק והיפוך צורה – צריכה לעבור תהליך של השתוות צורה. בהשתוות הצורה הזאת חוזר הנברא לאט לאט אל שורשו. תהליך זה נקרא תיקון הבריאה. אנו הנבראים אחראים על תיקון הבריאה על ידי תורה ומצוות. ביתר דיוק – היהודים על ידי תורה ומצוות מתקשרים חזרה עם האלוקות. האור המתקבל נשפך באופן טבעי אל שאר אומות העולם.

השפה כסימן לקרבה רוחנית לעם ישראל

הרב מבאר נקודה מעניינת. אחת הדרכים לדעת מי קרוב אלינו רוחנית – היא דרך השפה. ככל שהעמים התרחקו מהאלוקות, השפה התבלבלה. כמו שכתוב במגדל בבל “הבה נרדה ונבלה שם שפתם”. “נבלה” מלשון נבילה – כפרח הנובל המתקמט ומתעקם. השפות התעוותו לאט לאט עם השנים. ככל שהעם היה רחוק יותר רוחנית מהשורש – מהעם היהודי – השפה התעקמה יותר.

עד מגדל בבל הייתה “שפה אחת ודברים אחדים”. אם נסתכל על זה כפירמידה – בראשה עם ישראל, מועט במספר. השכבות מתחתיו הולכות ומתרחבות. השפות השמיות הקרובות ביותר אלינו, כשפה הערבית, דומות לשפת הקודש. הרב מציין הבדל יסודי בין שפה עברית לשפת הקודש. ניתן ללמוד עוד על אופן הלימוד והעמקה בשיעורים בעמוד שיעורי קבלה אונליין בזום של עמותת סולם יהודה.

סיכום השיעור והדגשים מרכזיים

הרב שקד אליהו פנחס שליט”א סוכם בשיעור זה את שלושת היסודות הראשונים. אור וכלי באו כאחד באינסוף בסוד “הוא ושמו אחד”. הרצון לקבל מחויב להשתלשל בארבעת העולמות אבי”ע. בכל עולם נוספת עוביות וגסות. תיקון הרצון לקבל נעשה על ידי תורה ומצוות, המביאות את האדם להשתוות צורה עם בוראו. זוהי תכלית הנברא ועבודתו בעולם הזה.