פנים מאירות ומסבירות | סולם יהודה

פנים מאירות ומסבירות – שלוש תשובות של רבי יהודה במסכת נדרים

בשיעור מעמיק זה פותח הרב שליט”א סוגיא מופלאה במסכת נדרים, דף מט עמוד ב, בעניין הארת פניו של רבי יהודה. הגמרא מספרת כי פניו של רבי יהודה היו מאירות תמיד, וביום אחד פגשו בו שלושה אנשים שונים – רבו רבי טרפון, מטרוניתה רומאית, וצדוקי – וכל אחד מהם שאל אותו על פניו המאירות. רבי יהודה השיב לכל אחד תשובה שונה לחלוטין, ומתוך שלוש התשובות הללו אנו לומדים מוסר השכל עמוק לחיי היום יום ולעבודת ה’.

מהות הארת הפנים בתורת הקבלה

פנים מאירות הן פנים שנעים להסתכל עליהן, פנים שנעים לראות אותן, פנים שעושות נחת רוח ויישוב הדעת לרואיהן. הרב מבאר כי כך מתואר רבי יהודה בגמרא – שפניו היו מאירות כיום העורות, וכן מובא על משה רבינו ע”ה שקרן עור פניו – פנים המקרינות אור פנימי כלפי חוץ. בתורת הקבלה, על פי כתבי בעל הסולם, הארת הפנים מבטאת את אור החכמה המאיר בנפש האדם הזוכה ללימוד התורה לשמה ולדבקות באורה הגנוז.

תשובתו לרבי טרפון – יסוד ההסתפקות במועט

רבי טרפון, רבו של רבי יהודה, ראה את פניו המאירות ביום מן הימים ושאל את תלמידו מה גרם לכך. השיב לו רבי יהודה כי אתמול שלחוהו תלמידיו והביאו לו ירק תרדים, אכלו בלא מלח כלל, ואף על פי כן היה טעים ביותר ונהנה ממנו עד מאוד. אילו היו אוכלים את התרדים עם מלח כראוי, על אחת כמה וכמה שהיו פניו זוהרות יותר. ומכיוון שנהנה מן המאכל גם בלי מלח, באה הארת פניו מתוך השמחה במועט. הרב מדגיש כי תשובה זו מלמדת יסוד גדול בעבודת המידות – כשאדם שמח בחלקו, אורו של אותו סיפוק פנימי קורן ובוקע החוצה דרך פניו, ומידה זו מובאת רבות במאמרי כתבי הרב”ש.

תשובתו למטרוניתה – חכמת אדם תאיר פניו

המטרוניתה הרומאית, אישת אצולה מעם רומי שהיתה רגילה לראות פנים שמחות מתוך משתאות יין ומותרות, פנתה אל רבי יהודה בתרעומת. אמרה לו – מורה ורב שכמותך, איך פניו מאירות כשיכור או כמי שנטל מתנגין? ענה לה רבי יהודה שתי תשובות. תחילה הכחיש לחלוטין – נשבע לה שאינו טועם יין מלבד בקידוש ובהבדלה ובארבע כוסות של פסח, וגם אותם קושר את ראשו בחגורה מפסח עד עצרת להקל על הכאבים שגורם היין. ולאחר ההכחשה, חשף לה את האמת לאמיתה – הפסוק בקהלת פרק ח’ אומר “חכמת אדם תאיר פניו”. הארת פניו באה מאור החכמה, מן האור הגבוה ביותר המקדש את האדם בעת הלימוד, וזהו מן המוסברים העמוקים ביותר במושגים בקבלה.

תשובתו לצדוקי – דחיית הביזיון בנחת

הגיע אדם שלישי, צדוקי – ממגזר ידוע כמבזה תלמידי חכמים. דיבר עם רבי יהודה בלשון של ביזיון ואמר לו שפניו נראות כמו מגדל חזירים או כמלווה בריבית. ולמה דווקא שני המקצועות הללו? משום שהיו מניבים רווחים גדולים, והעוסקים בהם היו בעלי פנים צוחקות ושמחות מתוקף ההכנסות הגבוהות. רבי יהודה לא פטר אותו ולא הגיב בזעם, אלא ענה לו בנחת רוח ובמתינות. אמר לו – שני המקצועות הללו אסורים לישראל, הריבית נקראת נשך ואסור לקחת מיהודי, וגידול חזירים אסור אף הוא לבני ישראל מימות אבותינו. הרב מבאר כאן יסוד גדול בדרך העבודה – כיצד להשיב לבעלי דברים בנחת ובסבלנות מבלי להיגרר אחר תוקפנותם.

הסיבה האמיתית להארת הפנים – מעלת הזהירות הגופנית

לאחר דחיית ההאשמה, גילה רבי יהודה לצדוקי את הסיבה האמיתית להארת פניו – יש לו עשרים וארבעה בתי כסא בדרך מביתו לבית המדרש, וכל שעה הוא נכנס לאחד מהם. הרב מסביר כי בעבר לא היו בתי שימוש בתוך הבית, אלא חדר מיוחד בחוץ ששימש לכמה בתים יחדיו. רבי יהודה דאג להיכנס בכל שעה משעות היום לבית כסא, ובכך נשמר גופו מטומאת השיריים והיה זך וטהור. זוהי הסיבה לפניו המאירות – גוף נקי וטהור הוא משכן לאור החכמה. הרב מקשר זאת חזרה לתשובה הראשונה שניתנה לרבי טרפון בעניין התרד – שכן התרד גורם להיציאות, ומסביר את הקשר העמוק בין שלוש התשובות. ניתן להעמיק בהבנת הקבלה המעשית הזאת בספרייה הקולית של מאמרי החסידות, ובמיוחד בנושאים אלו זוכים העוסקים בלימוד יסודי בשיעורי הקבלה בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

שלושת הלקחים מסוגיית רבי יהודה

הרב מסכם את שלושת הלקחים העיקריים מסוגיא זו. ראשית – שמחה בחלק והסתפקות במועט מביאות לפנים מאירות כפי שלמדנו מתשובת התרד. שנית – חכמת התורה לשמה היא המקור העליון להארת הפנים, וזו תשובתו של רבי יהודה למטרוניתה. שלישית – שמירת הגוף בקדושה ובטהרה מאפשרת לאור הפנימי לבקוע החוצה ולהאיר. שלוש התשובות יחד מציירות תמונה מלאה של מי שראוי לפנים מאירות – אדם שמח בחלקו, עוסק בתורה, ושומר על קדושת גופו.