שיעור קבלה | סדר סיבה ומסובב | 42 | הרב שגב רומנו | מתוך התע”ס | סולם יהודה

בשיעור הארבעים-ושניים בסדרת השיעורים על "סדר סיבה ומסובב" מתוך תלמוד עשר הספירות, פותח הרב שגב רומנו ביאור מקיף ומעמיק במדרגת המוחין — אורות הגדלות הנכנסים לפרצוף זעיר אנפין. הרב מבאר את שלוש המדרגות הכלליות של ההתפתחות הרוחנית: עיבור, יניקה ומוחין, ואת ההקבלה המדויקת בין שלבי הגיל באדם לבין שלבי קבלת הנפש, הרוח והנשמה. השיעור נסמך על יסודות כתבי בעל הסולם, ומתאר את היחס בין אור החיות הקטנה למדרגות העליונות של חיה ויחידה.

עיבור יניקה ומוחין — שלוש מדרגות בהתפתחות הנשמה

הרה”ח שגב רומנו פותח את השיעור בהסבר ששלוש המדרגות הללו הן יסוד הסולם הרוחני הפנימי. עיבור הוא בחינת אור הנפש, אור מועט מאוד, חיות מינימלית. הכלי המקבל אותו הוא הכלי החיצון, הנקרא וקבלה. מצב זה דומה לעובר במעי אמו, אשר אינו פועל מעצמו אלא ניזון ומקבל מהשפעת אמו. בלידה מתחיל פרק חדש, היניקה. אז מקבל הנולד את התחלתה של הרוח, נפש דרוח. שם מתחילים הצירים והבירורים האחרונים בנשמה לכיוון החזה של אמא. הרב מקשר זאת לעובדת ההנקה והחלב, שכבר ביארנו בשיעור ענייני יניקה.

מהות מדרגת המוחין כעניין הנשמה

הרב מסביר שהמוחין אינם רק תוספת אור אלא השלמה של אורות הנשמה, החיה והיחידה. בעיקר עוסקים אנו בתחילתם של אורות הנשמה. הדברים מתחילים להופיע באדם בגיל שלוש-עשרה — הוא גיל הבר-מצווה, על פי דברי הזוהר הקדוש המפורסמים. אך זוהי תעלומה חיה ומורכבת מאוד, ויש לתפוס לפחות את כללי הדברים. ניתן להעמיק בהבנת מבנה זה דרך לימוד המושגים הקבליים ושורשיהם הנעלים.

זעיר אנפין כשורש כל המקבלים

הרב מדגיש שכל הגילים שאנו מדברים עליהם מתייחסים לפרצוף זעיר אנפין. כל מה שדיברנו — עיבור, יניקה, מוחין — הכל מתרחש בתוך זעיר אנפין. זה מקביל לאדם, שכן זעיר אנפין הוא השורש לרוחני שבאדם. הקשר בין השורש לענף הוא היסוד: כל הענפים, כל הביטוי בעולם הזה הם ענפים, ואילו השורש הוא בעולמות העליונים, מוסתר ונעלם. השורש שלנו הוא זעיר אנפין, ולכן אנו מודדים את כל הדברים מהספירה הזאת, מהפרצוף הזה הנקרא זעיר אנפין שהוא בעולם האצילות.

שלבי הגיל ושלבי הנפש

הרה”ח שגב רומנו מפרט את ההקבלה המדויקת בין שלבי הגיל לבין רכישת אורות הנפש, הרוח והנשמה. נפש היניקה נרכשת מהלידה ועד גיל תשע. עיקר הנפש מתקבל בערך בגיל שנתיים, ואחר כך בגיל ארבע ישנו סוג של התפתחות נוספת. עד גיל שש מתחילה הופעה ראשונה של דעת, ועל כן בגיל שש מתחיל גיל החינוך לפי חלק מהדעות. גמר קבלת הרוח הוא בגיל תשע, ומגיל זה ואילך יש כבר הכנה אמיתית לקבלת הנשמה.

גיל החינוך וההכנה לחנוכת הנשמה

הרב מבאר שיש מחלוקת בעניין גיל החינוך — שש, שבע — תלוי בכוחו של הילד ובבריאותו. אך גיל תשע מוסכם על כל הדעות, כי שם מתחילה ההכנה האמיתית לחנוכת הנשמה. הנשמה היא תוספת — מה שיש בנפש ורוח הוא בחינת קביעות העולמות. כפי שמובא בכתוב "נר השם נשמת אדם", הנשמה היא בחינת תוספת מעבר לקביעות, וזו תלויה בעבודת השם של האדם. נפש ורוח הם קבועים, פחות תלויים במעשי האדם, כעין גזירה מלמעלה — כל אחד לפי שורש נשמתו, כפי גזרה חכמתו יתברך.

בר-מצווה ועד גיל עשרים

בגיל בר-מצווה מקבל האדם נפש ורוח של נשמה. אך מקבלי המקיפים של הנשמה נמשכים עד גיל עשרים. ידוע מאמר חז”ל שעד גיל עשרים אין דנים את האדם בבית-דין של מעלה אלא רק בבית-דין של מטה, מפני שעד אז עדיין לא נשלמת הנשמה. לנשמה ישנם שני מקיפים — מקיף חיה ומקיף יחידה — והשלמתם היא בגיל עשרים. תוספת המוחין הזו תלויה בעבודה התדירית, ומתעלה בלימוד תורה וקיום מצוות, כפי שמלמד הרב”ש בכתביו הקדושים.

בחינת תורה לשמה — מדרגת הרוח ומדרגת הנשמה

הרב שגב רומנו מבאר שבכל מצווה ישנו עניין של חיבור — חיבור עם השם יתברך. בכל חיבור עוברים בירור של כלים חדשים, ובזכות זאת זוכים לקבל אורות גדולים יותר. אך מוחין של נשמה הם תוספת התלויה במעשה האדם. הרב מזכיר את דברי משנת רבי מאיר במסכת אבות על הלומד תורה לשמה — נקרא מעיין המתגבר, איש אמן. אך המבחן המרכזי הוא: האם זכה לפקיחת עיניים בתורה, האם נגלים לו רזי תורה מן השמיים. אם עדיין לא נגלים לו, סימן שאדם זה עדיין לא הגיע למדרגת גדלות הרוח.

נשמה — מדרגת ביטול הבחירה והכרת אחדות הבורא

הרב מסביר שמדרגת הנשמה היא כשהאדם זוכה לדעת שהקדוש ברוך הוא הוא העושה ויעשה לכל המעשים. בפקיחת העיניים רואה האדם שלא רק לעצמו אין בחירה, אלא שלכל העולם כולו אין ולא הייתה אף פעם בחירה. זוהי מדרגה גבוהה מאוד, אף יותר ממדרגת מלאכים שאין להם בחירה. רוח היא מדרגה שבה האדם רואה שאין לו עצמו בחירה, ונשמה היא עוד מדרגה למעלה — שאדם נפקחות עיניו ורואה שהכל הוא יתברך עושה בכל העולם כולו.

טהרה וקדושה — שני שלבים בעבודת השם

הרה”ח שגב רומנו מבחין הבחנה יסודית בין מדרגת הטהרה לבין מדרגת הקדושה. טהרה היא לברוח מן החומר, להזהיר מן הנוכחות העצמית ומן האגו. אך במדרגה גבוהה יותר, הקדושה, החזרה היא דווקא לנוכחות הקדושה. בקדושה ככל שהאדם מרגיש יותר את הנוכחות שלו ואת ה"אני" הקדוש המחובר אל ההוויה הכללית, הוא קדוש יותר. עתה הוא יכול להשתמש עם החומר ולקדש אותו — לקדש את האכילה, לקדש את החיות. דוגמא לכך היא האכילה של שבת: שבטהרה האדם נמנע מאכילה יתרה ומלשתות יתר על המידה, ובקדושה הוא מקדש את האכילה לצורך עניין שבת. ניתן להעמיק במושגים אלה דרך שיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30 בערב.

סיכום הלימוד והכוונה למעשה

השיעור פותח שער חשוב בלימוד תלמוד עשר הספירות, בהבנת היחס בין מדרגות הנפש המקבילות לאדם החי בעולם הזה. הרב, בלשונו הברורה והמדויקת, מצליח לחבר בין יסודות הקבלה המעמיקה לבין חיי המעשה ועבודת השם. ניתן להמשיך וללמוד מדרגות נוספות בסדרת שיעורי הרב שגב רומנו ובכלל בסדרת השיעורים על תלמוד עשר הספירות מתוך אתר סולם יהודה.