נפלאות לוחות הברית | סולם יהודה

סוד לוחות הברית ונפלאות האותיות העומדות בנס

השיעור פותח צוהר להתבוננות עמוקה באחד המאמרים המופלאים של חז”ל בעניין לוחות הברית. חז”ל מלמדים במספר מקומות בגמרא ובמדרש, כי הסמ”ך והמ”ם שבלוחות בנס היו עומדות. זהו מאמר תמוה המעורר שאלות רבות, ומתוכו נפתח שער להבנת סודות עמוקים בתורת הקבלה ובתפיסת בריאת העולם.

לוחות הברית, כפי שמסביר הרב בשיעור, היו שני לוחות מרובעות מלבניות, לא בצורה המקושתת שרגילים לראות בדימויים מאוחרים. על הלוחות היו חרוטות האותיות, והאותיות נראו מכל הכיוונים. כאן טמונה הפלאת הבריאה — שכאשר אדם חורת אות בלוח, הרי שמהצד השני היא תיראה הפוכה. אולם בלוחות הברית התרחש נס, שבכל צד וצד נראו האותיות בצורתן הנכונה והמדויקת.

מעלת האות סמ”ך והאות מ”ם — נס בתוך נס

על שאר האותיות שבלוחות, הנס היה שניתן היה לראותן משני הצדדים כראוי. אולם האותיות סמ”ך ומ”ם סופית דורשות התבוננות מיוחדת. אותיות אלה הינן אותיות סגורות — הסמ”ך היא עיגול שלם, והמ”ם סופית היא ריבוע סגור. בכל לוח אחר, החלק הפנימי של אותיות אלה היה נופל, שכן אין לו על מה להיאחז. הרב מבאר, שדווקא כאן התחולל נס עצום — הפנים הפנימי של האותיות הללו עמד באוויר, בלא שום אחיזה, וזהו סוד אמרם סמ”ך ומ”ם שבלוחות בנס היו עומדות.

הלוח כתכונת ההשפעה והחיסרון כמקבל

בכתבי בעל הסולם מתבאר יסוד גדול, שהלוח עצמו הוא בחינת תכונת ההשפעה, ואילו החור והחיסרון שבו הם בחינת הקבלה. כדוגמת ספר התורה, שהקלף הלבן הוא הבסיס, והשחור שבאותיות הוא זה שמגלה לנו את התורה. אדם הצופה בקלף לבן לא רואה מאומה, אלא דווקא החיסרון — השחור החרוט — הוא זה שמוליד את המציאות של הגילוי.

הרב מסביר בשיעור, כי בלוחות הברית עצמן — שהן בחינת תכונת ההשפעה המוחלטת — היה מקום לחיסרון. זהו החידוש הגדול של הסמ”ך והמ”ם, שהן מסמלות חיסרון שלם וסגור, ואף על פי כן עמדו בנס בתוך תכונת ההשפעה. בכך נרמז עומק מופלא: הדו-שיח בין המשפיע למקבל, בין הנתינה לחיסרון, הוא המפתח להבנת סוד הבריאה כולה.

בריאת יש מאין — סוד החיסרון שברא הבורא יתברך

מתוך יסוד זה מבאר הרב את אחת האמירות הנשגבות ביותר בתורת הקבלה — הבריאה יש מאין. כיצד ניתן לברוא משהו מכלום? הרי אם אין דבר, כיצד ייצא ממנו יש? כאן מתגלה הסוד הגדול שבאוצרות שיעורי הקבלה והחסידות. הרב מלמד, שבבורא יתברך אין חיסרונות כלל וכלל, שכן הוא המושלם המוחלט. היש מאין אין פירושו שהבורא יצר חומר גשמי מאפס, אלא שיצר את החידוש המוחלט — את מציאות החיסרון עצמה, שאין לה קיום במהותו של הבורא.

זהו החידוש היחיד באמת — בריאת מציאות של חיסרון במקום שאין בו חיסרון כלל. כל הנבראים חסרים תמיד: זקוקים למזון, לאהבה, לחיבה, לכסף, לשינה, לחום ולאויר. החיסרון הוא המוליד את מציאות הקיום, והבורא יתברך ברא מציאות שכולה חיסרון, במקום שאין בו שום חיסרון. זהו סוד עליון הנלמד בעומק במסגרת לימוד המקובלים וצאצאיהם.

ההשלכה המעשית לעבודת האדם

הרב מסיים את השיעור בנקודה יסודית לעבודת האדם. הדברים נלמדים בהרחבה גם בשיעורי הקבלה בזום של הרב שקד אליהו פנחס שליט”א. האדם צריך להבין, שכל החיסרונות שבו אינם מקריים אלא מכוונים מלמעלה. כל חיותו ושפעו של האדם נובעת מהבורא יתברך, והחיסרון עצמו הוא הכלי לקבלת השפע.

בן אדם — חיפוש המזון הרוחני אצל הבורא יתברך

דוד המלך כתב בתהילים, שאין לבטוח על בן אדם. מה פשר הדבר? מבאר הרב, שבן אדם עצמו חסר, ולא ייתכן שייתן שפע אמיתי לאחר. רק הבורא יתברך, שהוא מקור השפע והחיות, יכול למלא את החיסרון. על האדם לחפש את ההזנה הרוחנית ואת כל צרכיו דווקא מהבורא יתברך, ולהבין שכל המציאות הסובבת אותו מופעלת בכל רגע מהקדוש ברוך הוא. מי שמבין זאת, הרי הוא עצמו בבחינת נס, שהרי הוא חי בתוך מציאות של חיסרון ויונק את חיותו מאלוקות ממש.