מתן תורה | א-ב | בעל הסולם | ר’ שקד אליהו פנחס | סולם יהודה | לימוד קבלה | אשלג

פתיחה למאמר מתן תורה של בעל הסולם

בשיעור המרכזי הפותח את סדרת הלימוד במאמר מתן תורה, מבאר הרב שקד אליהו פנחס שליט”א את יסודות החיבור הנשגב של איש האלוקים רבי יהודה לייב הלוי אשלג זצ”ל. מאמר מתן תורה נחשב לאחד החיבורים היסודיים ביותר בתורת בעל הסולם, מחבר פירוש הסולם על הזוהר הקדוש.

רבנו שליט”א מסביר כי במאמר זה פותר המקובל האלוקי שאלות יסודיות ביותר בחיי האדם. מהי מטרת הבריאה. כיצד האדם מיישם את תכלית קיומו. כיצד התורה והמצוות מסייעות להגשמת מטרות חייו של האדם. מדוע נמשכים אנו לדברים מסוימים ונדחים מאחרים.

הכלל הגדול בתורה — דברי רבי עקיבא

הרב שליט”א פותח את השיעור בהבאת דברי רבי עקיבא במדרש בראשית רבה על הפסוק בוויקרא “ואהבת לרעך כמוך”. רבי עקיבא אומר שזהו “כלל גדול בתורה”. הרה”ח מסביר כי מילת “כלל” מורה על סכום של פרטים משותפים המתאגדים יחד לכדי עיקרון אחד.

כשם שכלל ישראל כולל את כל נשמות ישראל, וכשם שהמילה גוף כוללת את כל האיברים, וכשם שהמילה בית כוללת את הדלת, החלון, המטבח והסלון, כך גם הכלל של ואהבת לרעך כמוך כולל בתוכו את כל תרי”ג המצוות. מכאן עולה שכל תרי”ג המצוות אינן אלא סכום הפרטים המוכנסים במצווה האחת של אהבת הזולת.

הקושיה היסודית — כיצד אהבת הזולת כוללת את המצוות שבין אדם למקום

רבנו שליט”א מציג את הקושיה המרכזית של בעל הסולם. מובן שכל המצוות שבין אדם לחברו — לא תיטור, לא תיקום, מצוות צדקה, כיבוד אב ואם — נכללות בכלל של אהבת הזולת. אולם כיצד יכולה מצווה אחת זו להכיל גם את כל המצוות שבין אדם למקום, שהן עיקרי התורה ורוב מניינה ובניינה.

הרי אם אדם נמצא על אי בודד, עדיין מוטל עליו להניח תפילין, לשמור שבת ולאכול כשר. מה עניינן של מצוות אלו לאהבת הזולת. הרב שליט”א מעיין בכתבי בעל הסולם ומראה כיצד שאלה זו היא מפתח יסודי להבנת כל תורת הקבלה החסידית.

תשובת הלל הזקן לגר

ליישוב הקושיה מביא בעל הסולם את המעשה המפורסם במסכת שבת דף לא. גר אחד בא להלל ואמר: למדני את כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. השיב לו הלל: דעלך סני לחברך לא תעביד — מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך — ואידך פירושא הוא זיל גמור.

הרב שליט”א מבאר כי מדברי הלל למדים הלכה ברורה המיישבת את דברי רבי עקיבא. אין שום העדפה בכל תרי”ג המצוות ובכל המקראות שבתורה, בין סיפורי התורה ובין פירושיה, כיוון שכולם באים רק לפרש את המצווה האחת של ואהבת לרעך כמוך. הלל מפרש בפירוש: כל השאר פירוש הוא, זיל גמור.

שתי מדרגות באהבת הזולת — פנים ואחוריים

רבנו שליט”א מעמיק בשאלה מדוע הלל לא ענה לגר בלשון החיובית של “ואהבת לרעך כמוך” אלא בלשון השלילית של “מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך”. בזאת מגלה בעל הסולם יסוד עצום: יש שתי מדרגות במצוות אהבת הזולת.

המדרגה הראשונה, הטבעית והפשוטה יותר, היא בחינת “סור מרע” — הימנעות מלעשות לזולת את מה שאינך אוהב. המדרגה השנייה, הגבוהה יותר, היא בחינת “ועשה טוב” — לקום ולפעול בקום ועשה למען הזולת, לכבדו, לייקרו ולתת לו. שתי המדרגות הללו נקראות בלשון הקבלה פנים ואחוריים, גילוי והסתר של אותה מדרגה עצמה.

לשון הקודש וארמית — גילוי והסתר

הרה”ח מרחיב את היריעה ומבאר את העניין העמוק של הארמית כאחוריים של לשון הקודש. הזוהר הקדוש ורוב כתבי חז”ל מובאים בארמית דווקא, משום שהארמית מגלה את הצד השני, ההסתר של המדרגה. לכן הלל ענה לגר בארמית דווקא — “דעלך סני לחברך לא תעביד” — המגלה את פן ההסתר של מצוות אהבת הזולת. מי שרוצה להעמיק בנושא יכול לצפות בשיעורי הווידאו של הרב שקד אליהו פנחס.

התקדמות האדם בעבודת ה’ דרך גילוי והסתר

בסיום השיעור מדגיש הרב שליט”א יסוד מעשי. כל התקדמות האדם בעבודת ה’ נעשית בבחינת גילוי והסתר. הייסורים והקשיים שהאדם פוגש בחייו אינם מכשול אלא אחוריים של אותה מדרגה רוחנית שעליו להשיג. בזכות ההתמודדות עם ההסתר, זוכה האדם לבסוף לגילוי אור הפנים. ניתן להעמיק ביסודות אלו באמצעות שיעורי הווידאו בקבלה חסידית המצויים באתר.

הזמנה להמשך הלימוד

ציבור הלומדים מוזמן להמשיך וללמוד את מאמר מתן תורה בשיעורי הזום השבועיים של רבנו שליט”א, המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30. פרטים נוספים ניתן למצוא בעמוד שיעורי הקבלה אונליין בזום. כמו כן, מרכז ההפצה מציע את ספרי בעל הסולם ותלמידיו במחירי עלות ללא פערי תיווך, ופעילות העמותה נתמכת על ידי תרומות המופנות במלואן להפצת מעיינות החסידות.