מהות הדת ומטרתה | ח | סולם יהודה

מהות הדת ומטרתה — סיום המאמר והתשובה לשאלה השלישית

בחלק החותם של המאמר "מהות הדת ומטרתה" לבעל הסולם זצ"ל, נענית השאלה השלישית שהעמיד הרב בעל הסולם בפתח המאמר. שלוש שאלות יסודיות העמיד בעל הסולם, שלכאורה כל אדם יודע את תשובתן, אך באמת הן כלליות מאוד ונוגעות בשורש מהותה של הדת. בשיעורים הקודמים נתבררה השאלה השנייה — האם מטרת הדת מושגת בעולם הזה או בעולם הבא דווקא. כעת נפנה המאמר אל השאלה השלישית — האם עבודת הדת היא לטובת הבורא או לטובת הבריות.

ההבחנה בין חוקי הדת לחוקי האתיקה

על מנת ליישב את השאלה עורך המאמר הבחנה יסודית בין שני סוגי חוקים. חוקי האתיקה הם תורת המוסר שהגיעו אליה בני אדם מתוך השכל וניסיון החיים. החברה מתבוננת בסביבתה, קובעת מה מועיל ומה מזיק, ומתקנת חוקים לפי האיזון שבין העבירה לעונש. דוגמה פשוטה — נהיגה במהירות מופרזת. כשמתברר שהמהירות מסוכנת, קובעת החברה קנס, וככל שהסכנה גדלה, כך גובר הקנס. אותה מתכונת חוזרת ביחס לגניבה, אלימות ושאר העוולות החברתיות.

ערכי החברה משתנים לפי הזמן והמקום

החיסרון היסודי בחוקי האתיקה הוא שסולם הערכים שלהם משתנה מחברה לחברה. במדינה שבה שולט הרצון לכסף, החוקים ייקבעו לפי טובת בעלי ההון. בחברה נאצית, בני אדם בעלי כוח ייחשבו חשובים יותר. יש מדינות שנהגו בהן חוקים פרועים שהתירו לאדם להרוג פולש לביתו, כמו בתקופת "המערב הפרוע". מכאן שכל סולם הערכים של חוקי האתיקה תלוי בתקופה, באזור וברצון לקבל של החברה המחוקקת.

חוקי הדת — ערכים של הבורא

לעומת חוקי האתיקה המשתנים, חוקי הדת במהותם הם חוקים של השתוות הצורה עם הבורא. תורת ישראל אינה קובעת את ערכיה על פי תועלת החברה, אלא על פי מידות הבורא עצמו. על כך אומרים חז"ל "מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון". זהו הכלל הגדול של ההליכה בדרכיו, והוא שונה מהותית מכל תורת מוסר חברתית.

ענף ושורש — שורש הנשמה בבורא

עומק הדבר נעוץ בחוק רוחני יסודי של ענף ושורש. לכל דבר גשמי יש שורש רוחני, ולנשמה שבאדם יש שורש בבורא עצמו, כמאמר "חלק אלוק ממעל". כשם שבעולם הבוטניקה כל ענף שואף להידמות לשורשו, כך הנשמה שואפת להידמות למקורה. כל דבר שהוא כצורת הבורא מושך את הנשמה ומעניק לה תענוג, וכל דבר הפוך ממנו — דוחה אותה ומוליד בה סבל. עניין זה נלמד בהרחבה בכתבי בעל הסולם, שם מבואר שורש ההבדל בין צורת ההשפעה לצורת הקבלה.

השפעה וקבלה — שני קטבים של מציאות

באופן כללי, הבורא כולו משפיע, וכל פעולת השפעה גורמת לדמיון עמו. לעומת זאת, הקבלה לעצמי מרחיקה את הנשמה ממקורה. הרצון לקבל לעצמו גדול ביותר אצל האדם — רוצה לקבל כבוד, לקבל כסף, לקבל תענוגות. אמנם ככל שאדם מתפתח לפי דרכה של היהדות, כך הוא מבין שהתיקון אינו במילוי הרצון לקבל, אלא בהפיכתו לרצון של השפעה. עניינים אלו נלמדים בעיון מיוחד במושגים בקבלה.

ואהבת לרעך כמוך — הכלל הגדול

מכאן הכריז רבי עקיבא שכל התורה כולה נכללת בכלל אחד — "ואהבת לרעך כמוך". אהבת הזולת היא הדרך המעשית להפוך את הרצון לקבל לרצון להשפיע. האדם מתרגל לכבד את חברו, לעזור לחברו ולרומם את חברו, ובכך הוא משיג את השתוות הצורה עם הבורא. התפתחות זו מובילה לתענוג רוחני אמיתי, ולא לסיפוק גשמי חולף. מי שמעוניין להעמיק בדרך עבודה זו מוזמן לעיין בשיעורי וידאו בקבלה חסידית.

סיכום — מהות הדת ומטרתה

בסיכום המאמר מתברר שמטרת הדת אינה לטובת הבריות בלבד ואינה לטובת הבורא במובן הפשוט. הדת באה להעלות את האדם אל שורשו הרוחני ולהביאו להשתוות הצורה עם בוראו. זהו מקור האושר, הבריאות והשלמות הנצחית. להרחבה נוספת ניתן להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30.