מאמר ח | מצווה שלא לשמה | סולם יהודה

מאמר ח מאת הרב”ש זצ”ל — מצווה שלא לשמה ותיקון הלב

בשיעור מאלף זה מתבאר מאמר ח’ מספר ‘המאמרים’ של רבנו ברוך שלום הלוי אשלג זצ”ל, בנו בכורו ותלמידו המובהק של הרב בעל הסולם זצ”ל. השאלה העומדת במרכז השיעור היא שאלה עמוקה ויסודית בעבודת ה’: האם אדם המקיים תורה ומצוות על מנת לקבל פרס, זוכה שהתורה תזכך את ליבו, או שמא הזיכוך שמור רק למי שעוסק בתורה שלא על מנת לקבל פרס. שאלה זו נוגעת לשורש עבודת האדם, ולדרך שבה נבנית הנשמה מעבודת המצוות המעשית.

שאלת היסוד — האם שלא לשמה מזכך את הלב

הרב מציג את השאלה בבהירות רבה. חז”ל לימדונו שבראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין, ומשמעות הדבר שהתורה היא התבלין המזכך את יצרו של האדם ומתקן את ליבו. ברם יש להתבונן, האם כוח זיכוך זה פועל רק כאשר האדם לומד תורה בטהרת הכוונה, שלא על מנת לקבל פרס, או שמא גם העוסק בתורה על מנת לקבל פרס, זוכה שהתבלין יפעל בו ויזכך את ליבו. שאלה זו אינה שאלה צדדית, שכן רוב בני האדם אינם מגיעים בתחילת דרכם למדרגת הלימוד לשמה, ועל כן תשובתה מכריעה את כל דרך העבודה של האדם הפשוט.

תשובת הזוהר הקדוש — כוחה של עשייה גם שלא לשמה

הרב מביא את תשובת בעל הסולם בהקדמה לספר הזוהר הקדוש, שם מבואר יסוד גדול ונורא. כאשר האדם מתחיל לעסוק בתורה ובמצוות אפילו בלי שום כוונה זכה, כלומר בלי אהבה ויראה של שלמות, כדרך שמשמש את המלך, גם אז, מתוך עסק זה עצמו, מתחילה הנקודה שבלב שלו להתגלות ולצאת אל הפועל. תשובה זו מלמדת יסוד עצום בדרכי עבודת ה’ המתבארים בתורת כתבי בעל הסולם. מצוות אינן צריכות כוונה בהכרח, ואפילו המעשים שנעשים בלי כוונה שלמה, יש בכוחם לתקן את הרצון לקבל של האדם, אלא שיש בזה דרגות שונות.

דרגת הדומם שבקדושה — ראשית הבניין

הרב מבאר כי במעשה המצוות שלא לשמה מתחיל האדם לתקן את חלק הדומם שבנפשו. כידוע בחכמת הקבלה, ישנן ארבע דרגות: דומם, צומח, חי, מדבר, והן מדרגות מדרגות בעבודת האדם. היות שעבודה זו נעשית על מנת לקבל פרס, שהיא צורת עבודה פשוטה ובסיסית, הדרגה הנבנית בה היא דרגת הדומם דקדושה. ובשיעור שהאדם מתקן את חלק הדומם של הרצון לקבל שלו, כן הוא בונה במקביל את תרי”ג האיברים של הנקודה שבלב. כמו שיש לגוף הגשמי תרי”ג איברים, כך לנשמה הרוחנית תרי”ג איברים שנבנים מעבודת התורה והמצוות.

ניצוץ הקדושה שבמעשה המצווה

סוד גדול מלמד הרב בשיעור זה, והוא עניין ניצוצות הקדושה. גם במצווה הנעשית שלא לשמה, יש בה ניצוץ של קדושה, והניצוץ הזה הוא הפועל בעבודת האדם. יתירה מזו, אפילו בקליפות עצמן ישנם ניצוצות שנפלו בשבירת הכלים, וניצוצות אלו הם המחיים את הקליפות ומקיימים אותן. כאשר האדם עוסק במעשה המצווה, ניצוץ הקדושה שבתוך המעשה פועל עליו בהעלם, מזכך את נפשו, ומתפתח בהדרגה עד שנעשה לקדושה גלויה. עניינים עמוקים אלו מתבארים בהרחבה בשיעורי וידאו בקבלה חסידית שבאתר סולם יהודה.

מפתוח הקליפה אל הקדושה

עיקר החידוש בשיעור זה נוגע לדרך שבה הופכת העבודה שלא לשמה לכלי לעבודה לשמה. הניצוץ הטמון במעשה המצווה, אף על פי שהוא בתחילה עטוף בלבושי הרצון לקבל, בכל זאת פועל פעולתו בנפש האדם ומכין את הכלים לקבלת אור גדול יותר. כך זוכה האדם מתוך שלא לשמה לבוא לידי לשמה, כמאמר חז”ל הנודע. ההתמדה במעשה המצוות, גם מתוך הכוונה הפשוטה של קבלת פרס, מזכה את האדם שהתורה תפעל בו את פעולתה, תזכך את ליבו, ובונה לאיטה את תרי”ג אברי נשמתו. דרך זו היא הדרך המעשית עבור כל בן ישראל המתחיל בעבודתו, ועליה עומדים יסודות כתבי הרב”ש.

השלכות מעשיות בעבודת האדם

השיעור מלמד כיוון עמוק בעבודת האדם המעשית. אל לו לאדם להתייאש כאשר הוא מוצא את עצמו מתפלל ולומד שלא על מנת לקבל פרס, שכן גם עבודה זו בונה בו דרגות קדושה ומתקנת בו את הרצון לקבל. עצם ההתעסקות בתורה ובמצוות מזכה את האדם בניצוצות קדושה המאירים בו בהעלם, ומעלה אותו בהדרגה מדרגת הדומם אל דרגות גבוהות יותר של עבודה פנימית. הרב מאיר כאן נקודה עמוקה בדברי רבנו בעל הסולם זצ”ל, המבארת את הדרך של כל אדם פשוט בהתקדמותו הרוחנית. המבקש להעמיק יותר מוזמן להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

סיכום והמשך העיון

מאמר ח’ שבספר ‘המאמרים’ מציג לפנינו את כוחה הנעלם של המצווה הנעשית שלא לשמה, בהיותה כלי לתיקון הלב ולבניין תרי”ג אברי הנשמה. ההבנה שהניצוץ הקדוש פועל גם בהסתר, נותנת לאדם עידוד רב בעבודתו, ומחייבת אותו להתמיד במעשה המצוות בכל מצב רוחני שהוא. עיונים נוספים במאמרי הרב”ש ובמשנת בעל הסולם ניתן למצוא בעמוד מושגים בקבלה שבאתר סולם יהודה. יהי רצון שנזכה לעלות מדרגה לדרגה בעבודת ה’, עד שנבוא לידי לשמה באמת, ונזכה להשראת השכינה בליבנו ובמעשי ידינו.