לך לך | תשע”ח | ההליכה הרוחנית | ב | סולם יהודה

פרשת לך לך — חלק ב’: שאלת אברהם אבינו וירושת ארץ ישראל הרוחנית

בשיעור ההמשך על פרשת לך לך פותח הרה”ח הרב שקד אליהו פנחס שליט”א בסיכום קצר של דברי שיעורי הרב שקד אליהו פנחס בחלק הקודם. הרב מבאר שאברהם אבינו נצטווה לצאת מארצו, ממולדתו ומבית אביו אל הארץ אשר יראנו הבורא. הציווי הזה איננו רק ענף גשמי של מעבר ממקום למקום, אלא שורש רוחני עמוק של עזיבת הרצון לקבל לעצמו ומעבר אל הרצון להשפיע.

שני סוגי ארצות — שורש רוחני של הרצון

הרב חוזר ומסביר את חלוקת הארצות לשני סוגים יסודיים. ארץ ישראל נקראת על שם המילה ישר־אל, מי שמיישר אורחותיו עם הקדוש ברוך הוא להיות טוב ומיטיב כמותו. לעומתה, ארצות אומות העולם הן בחינת רצון לקבל לעצמו, השליטה של התאוות והיצרים. כך מסביר הרב, על פי כתבי בעל הסולם, ששתי הארצות הללו רומזות לשני טבעים — האגואיזם והאלטרואיזם.

הרב מציין כי המדרש רבה מסביר את שם ‘ארץ’ מלשון ‘שרצתה לעשות רצון קונה’. הרצון הוא יסוד הבריאה, והוא נחלק לשניים. ארץ ישראל היא תכונת ההשפעה והאהבה, בבחינת ‘ואהבת לרעך כמוך’ ו’ואהבת את ה’ אלוקיך’. ארצות הגויים הן ההפך הגמור — שליטה של הרצון לקבל לעצמו, של היצרים והתאוות.

הברכה האמיתית — לשון ריבוי ולשון דבקות

אברהם מצטווה ללכת אל הארץ ומקבל הבטחה של ברכה — ‘ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה’. מבאר הרב כי הברכה האמיתית היא הדבקות בשם, והיא לשון ריבוי. כשם שהבכור באותיות בית־כף־ריש — שתיים בגימטריה בית־כף עשרים וריש מאתיים — מורה על ריבוי והשתלשלות, כך הברכה הולידה תולדות ופירות. כדי להעמיק בנושא ניתן לעיין במושגים בקבלה המבארים את שורש הברכה והדבקות.

הרב מצטט את דברי הזוהר הקדוש על הפסוק ‘בדרך השמש ברכות ותולדות אל אחר יסתר ולא אביט פרי’. אלוקים אחרים, היינו הרצון לקבל לעצמי, השתחוויה לעצמי במקום לבורא — הוא בבחינת מסורס שאין לו פירות ואין לו תולדות טובות. רק הדבקות בשם היא הברכה האמיתית, שממנה האדם יכול להגיע לתכלית חייו ולחוש בבורא הנאה אמיתית ועמוקה.

‘במה אדע כי אירשנה’ — שאלת איש האמונה

כעת מגיע הרב אל לב השיעור — שאלתו הגדולה של אברהם אבינו. אברהם, שהוא בחינת מדרגת האמונה הראשון בעולם, האיש שגילה את בוראו מתוקף החיפוש האמיתי, שואל לפתע: ‘במה אדע כי אירשנה’. כיצד אדע שבני יירשו את הארץ. שאלה זו, מסביר הרב, נראית במבט ראשון תמוהה ביותר. כיצד איש האמונה הגדול ביותר שהיה אי פעם, מבקש סימן והוכחה מאת מלך מלכי המלכים?

עוד יותר מפליאה תשובת הקדוש ברוך הוא — ‘ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם’. כיצד תשובה זו עונה על השאלה? לכאורה אין כל קשר בין השאלה לתשובה. הרב מסביר כי כדי להבין את עומק הדו־שיח הזה יש לחזור אל היסוד שהונח בשיעור הקודם — ארץ ישראל הגשמית היא רק ענף רחוק של השורש הרוחני, שהוא הרצון להשפיע. עיון נוסף בנושאים אלו נמצא בשיעורי וידאו בקבלה חסידית.

הטבע השני — רצון להשפיע שאינו מצוי בנברא

הרצון להשפיע, מבאר הרב, הוא טבע חדש שאין בנברא כלל. האדם נולד עם רצון לקבל בלבד, אם כי יש בו פוטנציאל רוחני שבעל הסולם מכנה ‘נקודה שבלב’. נקודה זו, בהשקה עם לימוד התורה, יכולה להתפתח ולבנות באדם תרבות רוחנית. אך הנקודה הזאת רדומה, ובוודאי עד גיל שלוש עשרה, כשהאדם אינו מחויב במצוות. ייתכן גם שלא תתפתח כל החיים אם האדם הוא תינוק שנשבה או שאינו בא במגע עם כתבי הקודש.

פליאת אברהם — איך יקנו בני זרעי טבע של השפעה

זוהי הפליאה הגדולה של אברהם אבינו. לא רק על הענף הגשמי — האדמה הטכנית — שאל אברהם, אלא גם ועיקר על השורש הרוחני. הילד באופן טבעי דואג רק לעצמו, מסוגל לבכות ולעשות מניפולציות כדי למלא את רצונו. גם אנשים מבוגרים נשארים לעיתים ילדותיים. הטבע האנושי הוא לרצות כבוד, ממון, השכלה ותענוגים גופניים — וכך נבראנו. אז כיצד יגיעו בני זרעו לכוונת ההשפעה ולמדרגת ‘ואהבת לרעך כמוך’?

הזמנה ללימוד מתמיד והעמקה

על מנת להעמיק בסוגיות אלו ולחיות את אורחות חיי החסידות והקבלה, מזמינה עמותת סולם יהודה את הציבור הרחב להצטרף לשיעורי הקבלה אונליין בזום של הרב שקד אליהו פנחס שליט”א בימי שני ורביעי בשעה 20:30. בנוסף, ניתן לרכוש את כתבי בעל הסולם ותלמידיו במרכז ההפצה במחירי עלות, וכן לתמוך בפעילות העמותה בהפצת מעיינות החסידות.