חוויה אלוקית: מה באמת מרגיש מי שמתחיל לחוש את הבורא

חוויה אלוקית — מה באמת מרגישים בה?

חוויה אלוקית היא ההרגשה החיה שהבורא מנהל את המציאות בכל רגע, ולא רק אמונה מופשטת בכך. בשיעור קצר זה מתאר הרב שקד אליהו פנחס שליט”א כיצד ההרגשה הזו נבנית. היא אינה מגיעה מאליה. היא נבנית דרך חיבור אמיתי בין אדם לחברו. לכן השיעור פותח דווקא ביחסים שבין בני אדם, ולא בעולמות עליונים.

איך מרגישה חוויה אלוקית בפועל?

היא מרגישה כשינוי בזווית הראייה. אדם מתחיל לזהות כוח אחד שמנהל את כל מה שקורה לו, במקום לראות אירועים מקריים ומנותקים.

הרב מתאר זאת בלשון פשוטה. אנחנו רואים תיאטרון שלם, ומאחוריו עומד במאי אחד. ההבחנה הזו אינה תיאורטית. היא משנה את היחס לכל אירוע יומיומי. עם זאת, הרב מדגיש שקשה מאוד להחזיק את המחשבה הזו ברציפות.

אפשר לתאר זאת בדרך נוספת. אדם רגיל שואל למה קרה לו דבר מסוים. מי שנמצא בתחילת הדרך שואל שאלה אחרת לגמרי, והיא לשם מה. עצם השינוי בשאלה הוא כבר תחילת החוויה.

למה חוויה אלוקית מתחילה בחיבור בין אנשים?

בלי חיבור אמיתי בין בני אדם אין כלי לקלוט את האור. הרב מסביר שאי אפשר להתחבר לבורא לפני שמתחברים זה לזה.

הסיבה נעוצה בטבע שלנו. אנו נבראנו עם רצון לקבל, ולכן כל פעולה נובעת מרצון למילוי עצמי. גם הנתינה לזולת נגועה לרוב באינטרס. כפי שהרב אומר בשיעור: “מטרת התורה היא לשנות את הדבר הזה”. הרעיון הזה עומד במרכז מאמר “מתן תורה” באותיות א–ב.

נקודת ההתחלה: המעגל הקרוב ביותר

מתחילים מן הקרובים ביותר. בני המשפחה, החברים, השכנים והקולגות הם שדה האימון הראשון.

הרב מתאר תהליך מדורג. תחילה אדם עובד על היחס לאשתו ולילדיו. אחר כך הוא מרחיב אל השכנים ואל הסביבה. רק לאחר מכן מתרחבים מעגלי הערבות. לפיכך אין כאן קפיצה אל אהבת כלל ישראל, אלא בנייה איטית. הרב מזהיר מפני קפיצת דרך. אדם שמדבר על אהבת הבריות ואינו סובל את שכנו רחוק מן העבודה. לכן המבחן האמיתי נמצא בבית, ולא בהרצאות.

הרחבה מעשית מצויה בשיעור איך בונים חיבור רוחני, וכן בשיעור כוח האחדות והאהבה.

הכלל הגדול שעליו נשען הכול

רבי עקיבא קבע ש”ואהבת לרעך כמוך” הוא כלל גדול בתורה. בעל הסולם ראה במשפט הזה את כל מטרת הבריאה, ולא אמירה מוסרית בלבד.

מכאן נובעת גישתו הייחודית. בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, הפך את אהבת הזולת לשלב מעשי בסולם ההשגה. הוא ביאר זאת בקונטרסים “מתן תורה” ו”הערבות”. אפשר לעיין בהם דרך סדרת השיעורים במאמר מתן תורה.

הקונטרסים הללו נכתבו בשפה נגישה במכוון. בעל הסולם ביקש להביא את חכמת הקבלה גם למי שאינו למדן. לכן נמנע ככל האפשר ממונחים סתומים.

הבורא אינו דמות שיושבת ומענישה

הרב מקדיש חלק מרכזי בשיעור לתיקון תפיסה נפוצה. רבים מדמיינים ישות שמענישה, מכתיבה ומתרגזת. התמונה הזו רחוקה מן האמת.

בלשונו של הרב בשיעור: “הקדוש ברוך הוא כוח רוחני… והוא לא משתנה”. הכוח הזה היה, הווה ויהיה. הוא אינו מגיב לנו ואינו מתרשם. הוא טוב ומיטיב תמיד, ללא הפסק ובלי תנאי. להרחבה ראו מהו בורא ברוחניות.

המשמעות כאן מעשית מאוד. אין למי לכעוס ואין על מי להתלונן. במקום זאת נשארת שאלה אחת בלבד, והיא מה נדרש ממני כעת.

אם הוא אינו משתנה — מי כן משתנה?

אנחנו משתנים. כל תחושת ריחוק, כעס או הסתר נובעת משינוי בכלים שלנו, ולא משינוי כלשהו במקור.

הדבר דומה לאדם המסתכל דרך משקפיים. כשהעדשה מתלכלכת, נדמה שהעולם השתנה. בפועל השתנתה רק העדשה.

זהו אחד היסודות החשובים בחכמת הקבלה. האור קבוע, והמקבל הוא שמשתנה. לכן שני אנשים חווים אותו אירוע בשתי דרכים הפוכות. יתרה מזאת, אותו אדם עצמו חווה את המציאות אחרת בבוקר ובערב. הנושא נלמד לעומק בשיעור למה אי אפשר לתפוס את הבורא.

חוויה אלוקית מול “העלם והסתר”

בעינינו הגשמיות נדמה לעיתים שיש רע בעולם. הקבלה מכנה זאת העלם והסתר, ולא שינוי אמיתי בהנהגה.

ההסתר אינו עונש. הוא מצב תודעתי שנועד לבנות בנו כלי גדול יותר. כאשר האדם מזדכך, אותה מציאות עצמה נראית אחרת לגמרי. כלומר, חוויה אלוקית אינה תלויה בנסיבות חיצוניות, אלא במידת הזיכוך הפנימי. אפשר להעמיק בכך דרך מה מפריד בין האדם לבורא.

יש כאן גם נחמה גדולה. אם ההסתר הוא שלב, אפשר לעבור אותו. אין מדובר בגזר דין קבוע, אלא במצב שמשתנה יחד עם האדם.

מה משתנה אצל מי שלומד את החכמה?

הרב מעיד שמי שלומד את החכמה הזו רואה אחרת כבר מהיום הראשון. השינוי מתחיל בתפיסה, ורק אחר כך מגיע לרגש.

השינוי ניכר גם בסבלנות. אדם שמבין שהכול מכוון מפסיק להיאבק בכל מכשול. הוא מחפש את המסר במקום לחפש אשם.

הלימוד מספק שפה. במקום “מזל רע” האדם מקבל מושגים מדויקים של סיבה ומסובב. הוא לומד מהו רצון לקבל, מהו מסך ומהי דבקות. השפה הזו הופכת את החוויה למובנת. שיעור מבוא טוב לכך הוא הרצון לקבל הרוחני, ולצידו מהי דבקות בשפת הקבלה.
תיאור נוסף של השלב הזה מופיע בשיעור העלייה הרוחנית לפי חכמת הקבלה.בסיום השיעור הרב אומר שמי שחווה זאת יותר ויותר מתחיל לצאת מן העולם הזה. הוא מדגיש מיד שאין הכוונה לפטירה.

הרב מדגיש נקודה זו במפורש. הוא חושש שהמילים על יציאה מן העולם יובנו כפרישות. אין כאן ניתוק מן החיים, אלא הוספת ממד.

הכוונה היא ליציאה מן ההשקפה הגשמית הצרה. אדם ממשיך לעבוד, לגדל ילדים ולשלם חשבונות. אולם משמעות המעשים משתנה מן היסוד. הוא חי באותו עולם, אך מודד אותו במידות אחרות. תיאור נוסף של השלב הזה מופיע בשיעור העלייה הרוחנית לפי חכמת הקבלה.

איך הופכים חוויה אלוקית לדבר קבוע?

התשובה היא לימוד סדור ומתמשך, יחד עם עבודה מעשית על היחס לזולת. הברקה חד־פעמית אינה נשמרת בלי כלי שיחזיק אותה.

באתר סולם יהודה פתוחים למעלה מ-1,200 שיעורי וידאו ללא עלות. לצידם מתקיימים שיעורי זום בהנחיית הרב שקד אליהו פנחס שליט”א, בימי שני ורביעי בשעה 20:30. נקודת פתיחה מומלצת היא מאמר “מהות הדת ומטרתה”, שכתב הרב יהודה לייב הלוי אשלג. כדאי גם לקבוע חברותא קבועה. לימוד עם אדם נוסף מחזיק את ההתמדה לאורך זמן.

צפו בשיעור, ואחר כך המשיכו אל הלימוד עצמו.