חג הסוכות על דרך פנמיות התורה | סולם יהודה

חג הסוכות בפנימיות התורה – סוד צל האמונה

חג הסוכות איננו רק מצווה הלכתית של ישיבה בסוכה שבעת ימים. בעומק כתבי בעל הסולם ובדברי הזוהר הקדוש מתבארת הסוכה כמדרגה פנימית בנפש האדם. השיעור פותח בשאלה פשוטה. כיצד טקס נטילת קרשים, סכך ובדים, במהלך חיים מודרניים ומתקדמים, יכול לשמש לאדם כלי עבודה להתמודדות יומיומית עם קשיי החיים. התשובה טמונה בסוד הצל של הסוכה.

מהות הסוכה – עיקר הצל

הזוהר הקדוש מדגיש שעיקר מצוות הסוכה הוא הצל. מבחינה הלכתית נדרש שהסכך יטיל צילה מרובה מחמתה. כלומר, שיהיה יותר צל בתוך הסוכה מאשר שמש. ברובד הפנימי קורא הזוהר לצל הזה צילא דמהימנותא – צל האמונה. השאלה המתעוררת היא כיצד קשור הצל הטכני של הסכך למושג האמונה הרוחני. לבירור הדברים יש להקדים הסבר על מצבי האדם.

יום ולילה בעבודת ה’

בחיי האדם קיימים שני מצבים עיקריים. יום ולילה. בגשמיות היום הוא זמן האור והלילה הוא זמן החושך. ברוחניות מתפרשים המושגים כמצבים נפשיים. היום הוא זמן של גילוי. האדם חש טעם בתורה ובמצוות, מרגיש את השגחת הבורא על חייו, ורואה את הטוב המושפע עליו מלפני מלך מלכי המלכים.

לעומת זאת, הלילה הוא זמן ההסתרה. במצב זה נדחה האדם מן הקדושה, אינו חש טעם בעבודת ה’, וענייני הרוחניות נעשים עליו כמעמסה כבדה. מושגים אלו מהווים יסוד להבנת כל מערכת החיים הפנימית של האדם המאמין.

שתי מדרגות בהסתרה – הסתר יחיד והסתר כפול

בהקדמה לתלמוד עשר הספירות מבאר בעל הסולם שזמן ההסתרה מתחלק לשתי דרגות. הדרגה הראשונה קרויה הסתר יחיד. במצב זה תופס האדם בשכלו שקיים בורא לעולם. אך אינו מבין כיצד מקור הטוב והחסד מגלגל על הברואים צרות, מחלות, מלחמות ומשברים. השכל אינו מיישב את הסתירה בין אמונת הטוב והמטיב למציאות הקשה.

הדרגה השנייה חמורה הימנה. הסתר כפול, הנקרא הסתר שבתוך הסתר. במצב זה אין האדם מחשב כלל עם הבורא. כשמישהו צופר לו בכביש, הוא מתרגז על הנהג ואינו זוכר שהכל מונהג בהשגחה פרטית. כשאינו מצליח בעבודתו ונכנס הביתה, הוא מוצא פגמים בבני המשפחה. כל התרחשות בחיים מיוחסת לסיבות חיצוניות, והבורא נעדר מן התודעה.

תכלית ההסתרה – שעת מבחן נדירה

ההסתרה איננה עונש, אלא שעת מבחן שנועדה לקדם את האדם. באותם רגעי חושך נבחנת דבקות האדם במלך מלכי המלכים. האם הוא ממשיך לעבוד את הבורא גם כשאין לו חשק, גם כשהמצוות נראות לו כמעמסה, וגם כשהתפילה אינה זורמת. דווקא בצל הכבד של ההסתרה מתברר עומק הקשר שבין הנברא לבוראו. עיון נרחב בעניין זה נמצא בשיעורי וידאו בקבלה חסידית הניתנים במסגרת העמותה.

משל שני החברים – בחינת אהבת האמת

להמחשת עומק העניין מובא משל לשני חברים הקשורים בברית נצח. אחד מן החברים מבקש לברר את עומק הקשר, ושולח אליו אנשים שיספרו עליו דיבות רעות וידיחו אותו מן האהבה. מדוע מנסה החבר לפגוע בקשר לכאורה. התשובה היא שאיננו מנסה לפגוע. אלא לברר את אמיתות אהבת חברו. רק מי שעומד בניסיון ונשאר נאמן, מוכיח שאהבתו אהבת אמת. כך פועל הבורא עם האדם. זמני ההסתרה הם הזדמנויות לברר את עומק הקשר ולהעלותו ממדרגה למדרגה רוחנית גבוהה יותר.

הסוכה כצל האמונה – יישום מעשי

כעת מתבאר הקשר בין הסוכה והצל. האדם יוצא מביתו הקבוע, סמל היום והבהירות, ונכנס לדירת עראי המוצלת. הצל הוא כנגד מצבי ההסתרה, והישיבה מרצון תחת הצל היא הצהרת אמונה עמוקה. היהודי מכריז שגם כאשר השגחת הבורא נסתרת ממנו, הוא בוחר לשבת תחת צל האמונה ולדבוק במלכו. לימוד יסודות אלו באופן סדור ניתן בשיעורי הקבלה האונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

מסר החג לחיי היום-יום

חג הסוכות מעניק לכל יהודי כלי שנתי להתמודדות עם מצבי החיים. כשמתעוררים רגעי קושי, אכזבה, צער או ריחוק מן הקדושה, ניתן לשוב ולזכור את צל הסוכה. הבחירה לשבת באמונה דווקא כשהבורא נעלם, היא עבודת הקודש העליונה ביותר. עבודה זו מבוארת גם בכתבי הרב”ש זצ”ל, ומהווה את לב העבודה הרוחנית על פי תורת אשלג. כך מתהפך החג ממצווה עונתית לתובנה חיה המלווה את האדם בכל ימות השנה.