הקדמה לספר הזוהר | אות ד/2 | סולם יהודה | הרב שקד אליהו פנחס | לימודי קבלה

המשך אות ד בהקדמה לספר הזוהר — הנחות היסוד להבנת תכלית הבריאה

בשיעור זה ממשיך הרב שקד אליהו פנחס שליט”א ללמד בהקדמה לספר הזוהר, באות ד, ומבאר את המשך דברי בעל הסולם זצ”ל. בשיעור הקודם העלה בעל הסולם עשר קושיות חמורות על תכלית החיים ומהותן, ובאות זו הוא מניח שתי הנחות יסוד שבלעדיהן אי אפשר לגשת כלל אל התשובות.

הרב פותח ומסביר שהבנת מאמרי הקבלה של בעל הסולם מחייבת עיון יסודי בכל מילה. אין מדובר בסגנון רגיל של דרוש, אלא בבניין שיטתי של תפיסת עולם רוחנית.

הנחת היסוד הראשונה — אין לדון בדבר באמצע מלאכתו

הרב שקד מבאר את ההנחה הראשונה, שאי אפשר לבחון שום תהליך באמצע התהוותו. הוא מביא את המשל של פרי הגדל על העץ. במהלך גידולו נראה הפרי מר, קשה, ובעל צבעים לא רצויים. מי שיסתכל על העץ באמצע התהליך יחליט מיד לעקור אותו, שהרי הוא מוציא פירות שאינם ראויים לאכילה.

אולם, מוסיף הרב, מי שיבוא בסוף התהליך יראה פרי מתוק, בריא וטעים. דווקא ההתפתחות הארוכה, עם מצבי הביניים הקשים והמרים, היא שמביאה לפרי המתוק. מצבי הביניים אינם סותרים את התכלית, אלא הם חלק בלתי נפרד ממנה.

הנחת היסוד השנייה — אין פועל בלא תכלית

ההנחה השנייה שמביא בעל הסולם, ומבאר הרב בהרחבה, היא שאין פועל בלא תכלית. כל אדם וכל בריאה שעושים פעולה, יש להם סיבה ומטרה. רק ילדים קטנים, תינוקות ומשוגעים פועלים ללא תכלית מובנית. על אחת כמה וכמה שהקדוש ברוך הוא, שברא את כל המציאות כולה, יש לפעולתו סיבה ותכלית מדויקות.

הרב מדגיש כי חיבור שתי ההנחות יחד מביא את הלומד להבנה שאין אפשרות לשפוט את המציאות ממצבה הנוכחי. האדם מצוי באמצע תהליך, והמבט הנכון על הבריאה יכול להיעשות רק מנקודת המבט של התכלית הסופית. מי שחפץ להעמיק בנושא מוזמן להיכנס אל כתבי בעל הסולם ולראות כיצד עיקרון זה חוזר ונשנה במאמריו.

שיטת ‘עזב פעולתו’ ודחייתה על ידי בעל הסולם

הרב מתאר בשיעור את השיטה הפילוסופית שכונתה בפי הקדמונים ‘עזב פעולתו’. הפילוסופים ראו סתירה חריפה — מחד הבורא מושלם, טוב ומיטיב, ומאידך העולם מלא סבל, מלחמות ואיסורים. כדי ליישב את הסתירה הציעו שהבורא אמנם ברא את העולם, אך עזב את פעולתו באמצע, ואינו משגיח בפרטי הבריאה.

הרב מבהיר שבעל הסולם שולל שיטה זו לחלוטין. אם מקבלים את שתי הנחות היסוד, הרי שאין כאן עזיבה כלל. יש תכלית מדויקת, ואנו רואים רק את אמצע הדרך. כל הסבל וכל הקלקולים הנראים לעין אינם ראיה לעזיבת הבורא, אלא חלק ממערכת התיקון והבירור.

המשל של הבגד והחייט

הרב מרחיב את המשל שהביא בעל הסולם על החייט. אם הבגד היה יוצר את עצמו, ניתן היה להטיל עליו את האשמה על קלקוליו. אך מכיוון שהחייט הוא שיצר את הבגד, הרי שכל טענה על שרוול ארוך או קצר פונה אל החייט ולא אל הבגד עצמו. הרב אומר בפירוש — מי שיש לו טרוניה על מציאות החיים, אל יפנה אותה אל הבריות ואל בני האדם, אלא אל בורא עולם שברא את הבריאה כולה.

מעשה רבי אלעזר ברבי שמעון עם האדם המכוער

להמחשת היסוד מביא הרב את המעשה המפורסם במסכת תענית. רבי אלעזר ברבי שמעון פגש אדם מכוער, ואמר לו ‘כמה מכוער אותו האיש’. השיב לו אותו אדם — ‘לך ואמור לאומן שעשה אני’. כלומר, אל תטיל את האשמה בי, אלא פנה אל האומן, אל הבורא שעשאני כך. המעשה הזה מגלם את יסוד אות ד — הטענות על המציאות אינן שייכות אל הנבראים, אלא אל הבורא המושלם שעשה הכול בחכמה עליונה.

הרב שקד מזמין את השומעים להמשיך ולהעמיק בסוגיות אלו דרך שיעורי וידאו בקבלה חסידית, וכן להצטרף אל שיעורי הקבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30. ההעמקה בהקדמה לספר הזוהר פותחת בפני הלומד את השער להבנת תכלית הבריאה ומשמעות החיים על פי שיטת בעל הסולם.