ברכת הנותן לשכוי בינה בקבלה — להבחין בין יום ולילה בעבודת ה’

ברכת הנותן לשכוי בינה — מבט פנימי על פי תורת הקבלה

בסדרת השיעורים על הסידור הפנימי, מתבארת הברכה הנאמרת בפתח ברכות השחר: “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם, הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה”. הברכה הזו, הנראית על פניה פשוטה, טומנת בחובה עומק גדול על פי תורת הסוד של בעל הסולם ותלמידיו. בשיעור הזה מתבאר כיצד הברכה איננה רק הודיה על מחזור הזמנים הטבעי, אלא בקשה וקבלה של כוח פנימי להבחין בין מצבי הנפש השונים בעבודת הבורא.

פירוש המילה “שכוי” — תרנגול ולב האדם

במדרשי חז”ל מבואר שהמילה “שכוי” מתפרשת בשני אופנים. פעם אחת היא נדרשת על התרנגול, היודע להבחין בין אור היום וחשכת הלילה ומקרקר לקראת עלות השחר. פעם שנייה מתפרשת המילה על לב האדם, הוא הרצון הפנימי, המקום שבו האדם שואל את עצמו “מה אתה חפץ? מה אתה רוצה?”. על פי פנימיות התורה, השכוי האמתי הוא הרצון שבלב, והברכה מעוררת את האדם לזכך את רצונו כדי שידע להבחין בין המצבים הרוחניים.

יום ולילה — מצבי גילוי והסתרה בעבודת ה’

בלשון הקבלה, “יום” ו”לילה” אינם רק זמני היממה. היום מסמל מצב של גילוי האלוקות, שבו האדם טועם את מתיקות הקדושה ורואה את יד ה’ בחייו. הלילה מסמל מצב של הסתרה, שבו האדם מרגיש קושי, ריחוק וחוסר טעם בעבודה. בשני המצבים הללו מתנהלת עבודת האדם כל ימיו. החוכמה היא לדעת להבחין בין שני המצבים, שלא לבלבל ביניהם, ובמיוחד שלא לומר “על מר מתוק ועל מתוק מר” כפי שהתריע הנביא ישעיה על דרכם של ההולכים בחושך. בכתבי בעל הסולם מתבאר היסוד הזה בהרחבה רבה, כיסוד מרכזי בעבודת האדם.

שמות הוי”ה ואלוקים — שתי הנהגות של הבורא

בפתיחת הברכה אנו אומרים “ברוך אתה ה’ אלוקינו” — שני שמות ושתי הנהגות. השם הוי”ה מבטא את מידת הרחמים, גילוי הטוב והאהבה בעולם. השם אלוקים מבטא את מידת הדין, הצמצום וההסתרה. פעם מתגלה הבורא לאדם בלבוש של דין, וזה נקרא “לילה”, ופעם הוא מתגלה בלבוש של רחמים, וזה נקרא “יום”. בברכה הזו האדם מכריז שהוא יודע ששתי ההנהגות הן של בורא אחד, ומלכותו פרושה על כל המציאות כולה. מושגים אלו נלמדים בעמקות רבה במושגים קבליים המרכזיים בתורת הסוד.

מלך העולם — ממשלת הבורא על כל המצבים

הכרזת “מלך העולם” בברכה מבטאת את ההכרה שהבורא מולך על כל המציאות כולה. הוא מולך על מצבי הגילוי המתוקים, והוא מולך גם על מצבי ההסתרה הקשים. הכול בא ממקום אחד, הכול בהשגחה פרטית, הכול לתועלת האדם. ההכרה הזו היא שורש האמונה השלמה, ומכוחה יכול האדם לברך על הכול — כשם שאנו מברכים “ברוך דיין האמת” אף על הפטירה של קרוב. המצבים בחיים, הטובים והקשים כאחד, באים לקדם את האדם אל מטרת הבריאה — להיטיב לנבראיו ולהביאם לדבקות בבוראם.

נתינה וקבלה — הכוחות שבנפש האדם

בכל יום ויום עומד האדם בפני שני סוגי כוחות בנפשו. כוחות של נתינה והשפעה, המקבילים ל”יום” ולגילוי, וכוחות של קבלה וצמצום, המקבילים ל”לילה” ולהסתרה. הברכה על השכוי היא בקשה לקבל בינה — את הכוח העליון של ספירת הבינה — כדי לדעת מתי להפעיל כל אחד מהכוחות, ובאיזו מידה. החכמה היא לא רק לברור בין טוב לרע, אלא להכיר שכל הכוחות שבאדם ניתנו לשימוש נכון בעבודת הבורא. ניתן להעמיק במושגים אלו בסדרת שיעורי וידאו בקבלה חסידית שבאתר.

עבודה מעשית — קבלת המצבים באהבה

המסקנה המעשית מביאור הברכה היא שעל האדם לקבל את כל המצבים שבחייו כחלק ממהלך מכוון של הבורא אליו. אין שום דבר יוצא בלי סיבה משמיים. אם האדם מרגיש דברים כ”נכבים” וכואבים ומוקשים — זה על פי מעלתו ודרגתו הרוחנית, ובדיוק מה שהוא צריך כעת לצמיחתו. להרחבה בנושא ולצפייה בשיעורים נוספים, ניתן להיכנס לספרייה הקולית לשמיעת מאמרי חסידות. כמו כן ניתן להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30, להעמקה בתורת הסוד.

סיכום — ברכת השכוי כשער לעבודת היום

ברכת הנותן לשכוי בינה פותחת את ברכות השחר משום שהיא מניחה את היסוד לכל עבודת היום. האדם מכריז בה על ההכרה בשתי ההנהגות, על קבלת המלכות של הבורא בכל המצבים, ועל בקשת הכוח להבחין בין הזמנים הפנימיים של נשמתו. מכאן מתחיל המסע היומי של האדם, מתוך אמונה שלמה שאין רע יורד מלמעלה, ושכל מצב הוא הזדמנות להתקרב אל מטרת הבריאה.