הלכות ברכות | נוסח הברכות | הרב אסף דוידי | סולם יהודה | לימודי קבלה

נוסח הברכות שתיקנו חכמים — יסוד מרכזי בהלכה

בשיעור זה פותח הרב בלימוד יסוד מרכזי בהלכות ברכות — נוסח הברכות שתיקנו חכמים. הדברים מתבססים על דברי הרמב”ם בראש הלכות ברכות. שם נפסקה הלכה ברורה, שאסור לשנות את נוסח הברכה. מי שמשנה אינו אלא טועה. ברכותיו אינן עולות יפה והוא חוטא בעצם המעשה. עניין זה נוגע לעומק עבודת ה’ של ישראל. על כן הרב מקדיש לכך דיון רחב, מתוך מקורות נוספים, ובכלל זה כתבי בעל הסולם ותלמידיו הקדושים.

דברי הרמב”ם — אזהרה משינוי הנוסח

הרמב”ם פותח את הלכותיו ומלמד שכל הברכות, אזהרה היא בידינו לא לשנותן, ולא להוסיף עליהן ולא לגרוע מהן. הרב מבאר שמדובר ביסוד עקרוני בעבודת הברכות. הברכה אינה אמירה אנושית בלבד. הברכה היא תקנה אלוקית הקבועה במילים מדויקות. כל מילה ומילה פועלת פעולה רוחנית בעולמות עליונים. לכן השינוי או החיסור פוגעים בעצם פעולת הברכה ובכוונתה הפנימית.

הרב מסביר שעל פי הזוהר הקדוש, כל מילה שאדם מוציא בנוסח הברכה גורמת תיקון בעולמות העליונים. כך מובא גם בכתבי המושגים הקבליים, שבכל מילה גנוז סוד גדול. החכמים תיקנו את הנוסח על פי השגתם הגבוהה. על כן ראוי לשמור עליו בקפידה רבה, ולא לזלזל אף בתיבה אחת ממילותיו הקדושות.

דרך הברכה לפני תקנת אנשי כנסת הגדולה

הרב מביא בשם הנפש החיים יסוד גדול. לפני שתיקנו אנשי כנסת הגדולה את נוסח הברכות, היה כל אחד מברך בלשונו ובסגנונו. הצדיקים הקדמונים, שהייתה להם הכרה ברורה בעולמות עליונים, ידעו לכוון בכל מילה את העניינים הראויים. אך כשירדו הדורות וחסר המוח להשגות אלו, באו אנשי כנסת הגדולה ותיקנו נוסח אחיד לכלל ישראל. כעת כל איש ישראל זוכה להעלות את ברכותיו דרך נוסח קדוש, שכבר נקבע ברוח הקודש על פי כוונות עליונות.

ברכת שהכל נהיה בדברו — לבל יוציא שם שמים לבטלה

לאחר מכן הרב עומד על דבר נפלא בנוסח ברכת שהכל. אדם תופס כוס מים ורוצה לשתות, חייב לברך עליה. הברכה היא “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו”. הרב מדגיש שאין רשות לקצר את הברכה ולומר רק “ברוך אתה השם”. כך עלול אדם להוציא שם שמים לבטלה. אסור לאדם לבטל את ברכתו במזיד. אם רוצה ללמד את ילדיו את הנוסח, עליו לכוון לחנכם בלבד, ולא לשם הברכה ממש.

שמיעת ברכה ברדיו ובהקלטה — דין העניית אמן

נקודה הלכתית חשובה שהרב מזכיר היא דין השומע ברכה ברדיו או בהקלטה. אדם השומע שיעור חי או ברכה בשידור חי, נחלקו בו הפוסקים אם רשאי לענות אמן. אך אם זו הקלטה — מוסכם שאין עונים אמן, שכן אינה ברכה הנאמרת בזמן זה ממש. הרב הזכיר שגם בו עצמו, אם יברך באמצע השיעור על שתייה ולא יראה את הצופים בעת הברכה, אין לענות אחריו אמן. דבר זה נוגע גם למי שלומד שיעורי קבלה אונליין בזום. צריך הוא לדעת מה דין הענייה. ההלכה מבוססת על שורש העניין, שהענייה אחרי הברכה מצטרפת לכוונת המברך עצמו, ובהקלטה אין דבר כזה.

הסוד שבמעבר מלשון נוכח ללשון נסתר

הרב מעמיק בסוד עמוק שבמבנה הברכה. הברכה פותחת בלשון נוכח, “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם”, וממשיכה בלשון נסתר, “שהכל נהיה בדברו”. מדוע אין ממשיכים בלשון נוכח ואומרים “שהכל נהיה בדברך”? וכן בכל הברכות, “בורא פרי העץ” ולא “בורא פרי עצך”. שאלה זו עומדת אצל רוב הפוסקים והמפרשים, ובאמת תשובתה היא יסוד גדול בעבודת השם.

תמצית הביאור היא שהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו בשתי בחינות — גלוי ונסתר. עולם, מלשון העלם והסתר. מצד אחד אנו רואים את גילוי הבריאה הנפלאה ומבינים שיש בורא לבירה. כדברי הפסוק “השמים מספרים כבוד אל” — המתבונן בשמיים ובארץ מבין שיש בורא לעולם. ומצד שני, הבורא עצמו נסתר מאיתנו. אנו רואים את פעולותיו אך אין אנו רואים אותו. כך מבואר באריכות גם בשיעורי הקבלה והחסידות המופצים על ידי העמותה.

הברכה כתפיסה כפולה של גלוי ונסתר

על פי יסוד זה מתבארת הברכה היטב. הפתיחה בלשון נוכח מורה על בחינת הגלוי. אנו פונים לקדוש ברוך הוא בידיעה ברורה שהוא מלך העולם והוא המקיים את כל הבריאה. ההמשך בלשון נסתר רומז לבחינת הסתרת הבורא בתוך הבריאה. אף שהוא הפועל את הכל, הוא נעלם מעיני הבריות. על כן יש לחזק את האמונה גם במקום שאינו נגלה לעין. השומע את הספרייה הקולית של מאמרי בעל הסולם ימצא יסודות אלו במקומות רבים מתוך תלמוד עשר הספירות והקדמות הספר.

סיכום והכוונה מעשית

בסיום השיעור הרב מדגיש שלימוד עומק הברכות מחזק את האדם בעבודת השם. כשאדם מבין שכל מילה בנוסח קדושה ויקרה, הוא מברך בכוונה גדולה ובחיות נפש. הוא יודע שעומד לפני מלך מלכי המלכים. פותח בלשון נוכח לקרבת הלב, ומכיר גם בהסתר הגדול שיש בעולם. הברכה הופכת לכלי של חיבור אמיתי לבורא יתברך, וזוכה האדם להמשיך אורות גדולים מן הברכה הקדושה לתוך חייו ולתוך כל מעשה ידיו.