תלמוד עשר הספירות | חלק ב | 25 | פרק ד | הסתכלות פנימית אותיות לג – לט

סוד ארבע בחינות הרצון לקבל בתלמוד עשר הספירות

בשיעור זה ממשיך שיעורי הרב שקד אליהו פנחס שליט״א בעיון מעמיק בחלק ב׳ של תלמוד עשר הספירות בפרק ד׳ אותיות לג עד לט. הרב פותח בהסתכלות הפנימית של בעל הסולם זצ״ל בביאור ארבע בחינות הרצון לקבל. מטרת השיעור לעמוד על הטעם שדווקא בחינה ד׳ נחשבת כלי קבלה אמיתי הראוי לתפקידו השלם.

סדר ההשתלשלות של ארבע בחינות הכלי

הרב מקדים בביאור הסדר ההתפתחותי של הכלי לקבל את האור האלוקי. כל בחינה ובחינה מהווה שלב הכרחי בהתפתחות הנברא. שלוש הבחינות הראשונות משמשות כשלבי הכנה ועיבור. רק בחינה ד׳ עומדת בפני עצמה כנעצל אמיתי הראוי לדרוש את שפע האור במלואו. ניתן להעמיק במקורות הללו דרך כתבי בעל הסולם המתפרסמים באתר.

במשל הסיר בעל ארבע השכבות מבאר רבנו את הרעיון בצורה מוחשית. שלוש השכבות החיצוניות מחזיקות את השכבה הפנימית. השכבה הפנימית בלבד מקבלת את התבשיל בפועל. כך גם בכלי הרוחני – שלוש הבחינות הראשונות מפתחות את הכלי השלם של בחינה ד׳.

הראיה מסוגיית הגמרא במסכת פסחים

בעל הסולם בא להוכיח את חידושו מתוך סוגיית הגמרא במסכת פסחים דף כ״ה עמוד ב׳. הסוגיה דנה בדין הנאה הבאה לאדם בעל כורחו. למשל אדם ההולך בדרך וריח קטורת של עבודה זרה נכנס באפו שלא ברצונו. רבא ואביי נחלקו האם הנאה כזו אסורה או מותרת.

הרה״ח מבאר באריכות כיצד דרך זו של ההלכה משקפת את ארבע בחינות הרצון לקבל. השאלה התלמודית מציגה ארבע אפשרויות שונות של היחס בין האונס לכוונה. כל אפשרות מקבילה לבחינה אחת מבחינות הכלי. דרך זו פותחת חלון להבנת מושגים קבליים מורכבים באור חדש.

ארבע האפשרויות בסוגיית פסחים

אפשרות ראשונה – לא אפשר ולא קא מכוון

במצב שבו האדם אנוס לחלוטין ואינו יכול להימנע מהדרך וגם אינו מכוון להנות, כולי עלמא לא פליגי דשרי. שני האמוראים מסכימים שההנאה במצב זה מותרת. הרב מסביר שהמצב הזה משקף בחינה הריקה לחלוטין מבחינת הרצון. אין כאן שום אצוע בחירה ואין כאן שום תשוקה להתקרב. דבר זה אינו נחשב לקבלה ולרצון כלל ועיקר.

אפשרות שנייה ושלישית – כאשר יש כוונה

כאשר האדם מכוון להנות מן האיסור, בין אם יכול להימנע ובין אם אינו יכול להימנע, כולי עלמא לא פליגי דאסור. שני האמוראים מסכימים שהדבר אסור. הסיבה פשוטה – הכוונה ברורה והרצון לקבל את ההנאה הוא ממשי וגלוי. אין הבדל בין יכולת ההימנעות לאי יכולת ההימנעות כשיש כוונה ברורה לקבלת ההנאה.

אפשרות רביעית – אפשר ולא קא מכוון

בנקודה זו, בה האדם יכול להימנע אך אינו מכוון להנות, נחלקו האמוראים. אביי אומר מותרת ורבא אומר אסורה. רש״י זכרונו לברכה מבאר את לשון הגמרא – אפשר היינו אפשר לו להיבדל מן האיסור. קא מכוון פירושו מתקרב כדי להנות. במחלוקת זו תלויה הבנה עמוקה בטיב הכלי השלם והאמיתי.

הקישור לארבע בחינות הרצון לקבל

הרב מקשר בין ארבע האפשרויות בגמרא לבין מבני העולמות והספירות שנלמדו בשיעורים הקודמים. כל מצב הלכתי מקביל לדרגה רוחנית מסוימת בהתפתחות הכלי. הבחינה הראשונה דמוית בחינת השורש שבה אין רצון כלל. שאר הבחינות מתפתחות בהדרגה עד שבחינה ד׳ מהווה את הנעצל השלם הראוי לקבל את האור.

במהלך השיעור מסביר רבנו את חשיבות ההבחנה בין שלב לשלב התפתחותי. הנברא האמיתי הראוי לדרוש את האור בבחינת ״הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי״ הוא רק זה שהגיע לבחינה ד׳. רק בה יש דרישה אמיתית ושורשית לקרבת האלוקות. ניתן להעמיק בלימוד דרך שיעורי וידאו בקבלה חסידית הפרושים באתר העמותה.

השלכות מעשיות מן הלימוד

הלימוד אינו תיאורטי בלבד. ההבנה של ארבע בחינות הרצון מאפשרת לאדם לזהות את מקומו בעבודה הרוחנית. כל אדם נמצא באחת מהבחינות הללו ביחס לדרישתו את האלוקות. ההכרה הזו מעניקה כיוון ברור לעבודה הפנימית והתפתחות הנפש. דרכי העבודה המעשיות נלמדות בהרחבה בשיעורי קבלה אונליין בזום בהשתתפות הציבור הרחב.

הזמנה להעמיק בלימוד תורת הקבלה

הציבור מוזמן להצטרף לשיעורי הזום של הרב המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30. בשיעורים אלה ניתן לעמוד על עומק תורת בעל הסולם והרב״ש זצ״ל. כמו כן פועל מרכז ההפצה של ספרי קבלה וחסידות במחירי עלות ללא פערי תיווך. עמותת סולם יהודה מפיצה את מעיינות החסידות בקרב כל המעוניין להעמיק בתורת הסוד הקדושה. כל הלומד והמשתתף מסייע בהפצת אור פנימיות התורה לדורות הבאים.