בית מדרשו של הרב”ש זצ”ל — רגעי שמחה מפורים בירושלים

בית מדרשו של הרב”ש זצ”ל בירושלים

בית מדרשו של הרב”ש זצ”ל היה חדר לימוד קטן בירושלים, שבו מסר המקובל רבי ברוך שלום הלוי אשלג את שיעוריו לתלמידיו. הקטע שלפניכם הוא צילום ארכיון קצר ממסיבת פורים שנערכה שם. אורכו דקה ושלושים ושלוש שניות בלבד. הוא מלווה במוסיקת רקע, וללא דברי תורה מוקלטים. לפיכך הוא מתעד מקום ואווירה, ולא שיעור.

מה נראה בקטע הארכיוני?

בקטע נראים תלמידי האדמו”ר חוגגים את פורים בתוך חלל הלימוד עצמו. המצלמה סורקת את הכתלים, את השולחנות ואת האנשים.

התיעוד קצר ובלתי ערוך. אין בו קריינות ואין בו כותרות. הצופה רואה חדר פשוט שהתמלא בשמחה. דווקא משום כך עולה מן הקטע תחושת אמת. זהו רגע שנתפס במקרה, ולא הופק מראש.

חשוב להדגיש מה אין בקטע. אין בו שיעור, אין בו דרשה ואין בו ראיון. משום כך לא ניתן לצטט ממנו דברי תורה כלשהם.

אורך הקטע קצר במיוחד. עם זאת, כל שנייה בו נדירה. צילומים מבית מדרשו של הרב”ש כמעט אינם קיימים בארכיונים. לכן גם תיעוד בן דקה וחצי נחשב למציאה של ממש.

איפה שכן בית מדרשו של הרב”ש?

בית מדרשו של הרב”ש שכן בירושלים. השכונה והכתובת המדויקת אינן מצוינות בתיעוד, ולכן איננו קובעים אותן כאן.

הקשר של המשפחה לעיר עמוק. הרב”ש עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1921, בהיותו בן שלוש עשרה, והמשיך את לימודיו בישיבת “תורת אמת” של חסידות חב”ד בירושלים. בגיל שבע עשרה כבר הוסמך לרבנות. גם לאחר פטירתו בשנת 1991 הוא הובא למנוחות בהר המנוחות שבעיר.

מה נלמד בבית מדרשו של הרב”ש?

בבית המדרש נלמדו כתבי בעל הסולם, אביו ורבו של האדמו”ר. הלימוד עסק בפנימיות התורה ובעבודה הרוחנית המעשית הנגזרת ממנה.

אביו היה בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, מחבר פירוש “הסולם” על הזוהר. הבן לא הסתפק בהעברת החומר. הוא פיתח ממנו שיטת עבודה בקבוצה, שהיא עיקר חידושו. את הפירות אפשר לראות במאמריו, ובראשם מאמר “מטרת החברה”. אוסף מלא מצוי באוצר כתבי הרב ברוך שלום אשלג.

הלימוד שם לא נשאר בתיאוריה. כל מושג קבלי תורגם לשאלה מעשית על היחס בין אדם לחברו. מסיבה זו נלמדים מאמריו היום בקבוצות רבות, גם אצל מי שלא הכיר אותו אישית.

כתלים פשוטים ושולחנות צנועים

החלל שנראה בקטע אינו מפואר. אין בו ארון קודש מרשים ואין בו קישוטים. יש בו שולחנות עץ פשוטים וספסלים.

הצניעות הזו אינה מקרית. בדרך אשלג, ההשקעה מופנית פנימה ולא כלפי חוץ. הבניין משרת את הלימוד, ואינו מתחרה בו. יתרה מזאת, המקום הצנוע מדגיש את מה שבאמת התרחש שם. תורה שהאירה לדורות יצאה מחדר קטן ובלתי מוכר.

שימו לב גם לסדר הישיבה. אין מקומות כבוד ואין הפרדה בין ותיקים לחדשים. כולם צפופים סביב אותם שולחנות פשוטים. לפיכך המרחב עצמו מלמד את השיעור הראשון בעבודת החיבור.

ירושלים כמקום של קבלה חיה

חכמת הקבלה נלמדה בירושלים ברציפות דורות רבים. אצל מקובלי אשלג היא לא נשארה עיון תיאורטי, אלא הפכה לאורח חיים יומיומי.

התלמידים שנראים בקטע היו אנשים עובדים. הם הגיעו ללימוד בשעות מאוחרות, לעיתים באמצע הלילה. לצד השיעורים נשמרו הקלטות מקוריות, כמו הקלטות משיעורי האדמו”ר בספרא דצניעותא. מי שליווה אותו מקרוב היה הרב יצחק הלר, חזנו ומשמשו.

הרב”ש גם יצא לתקופה מסוימת אל מחוץ לארץ. במשך כשלוש שנים שהה בעיקר בבריטניה, ומסר שם שיעורי קבלה, בין היתר בגייטסהד. אולם מרכז חייו נשאר בארץ. הוא שב אליה, והמשיך את מפעל אביו עד יומו האחרון.

מדוע מסיבת פורים אינה אירוע חברתי בלבד?

בתורת הקבלה השמחה עצמה משמשת כלי לקבלת אור עליון. לכן החגיגה אינה הפסקה מן העבודה הרוחנית, אלא חלק בלתי נפרד ממנה.

הגמרא במסכת מגילה קובעת: “חייב איניש לבסומי בפוריא”. החיוב הזה נראה תמוה במבט ראשון. אולם בדרך אשלג הוא מובן היטב. אדם שמאבד את חשבונות ה”אני” שלו מסוגל לקבל. הרב”ש לימד ששמחה אמיתית נובעת מדבקות, ולא מהנאה גשמית.

השמחה ככלי, לא כתוצאה

רוב האנשים ממתינים לסיבה כדי לשמוח. בעבודה הפנימית הסדר מתהפך. השמחה קודמת, והיא זו שפותחת את הכלי.

אפשר לבחון זאת בפשטות. אדם עצוב מכווץ, וכל מחשבותיו סובבות סביב עצמו. לעומתו, אדם שמח פנוי לתת. מכאן שהשמחה אינה רק הרגשה נעימה, אלא תנאי מוקדם להשפעה.

לכן ריבוי השמחה בחודש אדר אינו קישוט של החג. הוא תרגול מעשי של ביטחון בהנהגה העליונה. אפשר להעמיק בכך בשיעור המהות הפנימית של המגילה, וכן בשיעור מה מגלה מגילת אסתר.

המן ומרדכי — מערכת אחת של תיקון

הקבלה אינה רואה בגזירה ובישועה שני סיפורים נפרדים. שניהם חלקים במערכת אחת, שכל תפקידה להביא את האדם אל הגילוי.

אכן, הריקוד בפורים ממחיש זאת היטב. מי שרוקד אינו שואל אם המצב נוח. הוא מקבל את התמונה כולה, על שני צדדיה. זוהי עבודה של אמונה למעלה מהדעת.

ההסתר אינו מכשול בדרך. הוא עצמו הדרך. משום כך חסידיו של האדמו”ר חגגו בריקוד ובזמר את עצם ההיפוך. הרחבה בנושא מצויה בשיעור הנסתר שבין פורים לעמלק. גם הניגון תפס מקום מרכזי בחצר, כפי שנשמר בהקלטות החג מחצר האדמו”ר.

שני קטעים מאותה מסיבה בבית מדרשו של הרב”ש

התיעוד מאותו ערב התחלק לשני קטעים קצרים. כל אחד מהם מראה זווית אחרת של אותה שמחה.

הקטע שלפניכם מתמקד בחלל הלימוד ובקהל. לעומתו, החלק הראשון מאותה מסיבת פורים מתמקד באדמו”ר עצמו, המסב בראש שולחנו. מומלץ לצפות בשניהם ברצף. יחד הם משלימים תמונה אחת של אותו ערב.

איך ממשיכים את התורה שיצאה מבית מדרשו של הרב”ש?

הדרך הטבעית היא לפתוח את הכתבים ולהצטרף ללימוד סדור. הצפייה בקטע פותחת חלון, אך אינה מחליפה לימוד.

בסולם יהודה מתקיימים שיעורי זום בהנחיית הרב שקד אליהו פנחס שליט”א, בימי שני ורביעי בשעה 20:30. השיעורים עוסקים בכתבי בעל הסולם והרב”ש לפי הסדר. פרטים על חיבוריו, ובהם “שלבי הסולם” שנכתב בין השנים 1984 ל־1991, מובאים בערך על רבי ברוך שלום הלוי אשלג באנציקלופדיה החופשית.

מרכז ההפצה של העמותה מציע את מאמרי האדמו”ר וכתבי בעל הסולם במחירי עלות. הוא מנוהל בהתנדבות מלאה, לזיכוי הרבים. כך ממשיך הלימוד שהחל בחדר קטן בירושלים להגיע היום אל בתים רבים.