אורחות צדיקים | שער השמחה | יא | סולם יהודה | הרב שקד אליהו פנחס

הביטחון השביעי – הציפייה לגאולה ולבניין בית המקדש בתורת אורחות צדיקים

בשיעור הנוכחי ממשיך הרה”ח הרב שקד אליהו פנחס שליט”א את לימוד שער השמחה מספר אורחות צדיקים, ומגיע אל הביטחון השביעי מתוך שמונת הביטחונות שמייסד בעל הספר כיסודות לקניין השמחה האמיתית. הרב מבאר כי הביטחון השביעי עוסק בציפייה לגאולה השלמה, לביאת המשיח, לבניין ירושלים ולהקמת בית המקדש בימינו. ביטחון זה הוא יסוד מיסודות האמונה, ועליו עומד הציפור הרוחני של כל יהודי המבקש לחיות חיי תורה ועבודה. ניתן ללמוד עוד בעניינים אלו בשיעורי הרב שקד אליהו פנחס המתפרסמים באתר העמותה.

מהות הביטחון השביעי לפי בעל אורחות צדיקים

הרב מצטט את לשון בעל אורחות צדיקים, המורה כי הביטחון השביעי הוא לבטוח על מלך מלכי המלכים שיביא בימיו תשועה לישראל, יבנה את ירושלים ויקומם את בית המקדש. אולם בעל הספר מדגיש נקודה עקרונית – אסור שתהיה כוונת הביטחון לחיות בשלווה גשמית בלבד.

הרב מצטט את דברי הרמב”ם הידועים, שלא נתאוו חכמים והנביאים לימות המשיח כדי שישלטו ישראל על העולם, ולא כדי שירדו בעמים, ולא כדי שינשאו אותם העמים. כל המטרה היא שיהיה פנאי בעולם לעבוד את הבורא יתברך, להשיג השגה גדולה בידיעת השם, ולהתבטל אל מטרת הבריאה האמיתית.

מטרת הבריאה ותהליך התיקון

הרב מסביר בעומק את שורש הדברים על פי תורת הקבלה החסידית. מטרת הבריאה היא להיטיב לנבראים, והקדוש ברוך הוא רוצה לתת לנו את הטוב המוחלט. אך כדי שנוכל לקבל את הטוב הזה ללא בושה ובמלוא העוצמה, אנחנו חייבים לעבור תהליך של תיקון. בסוף התהליך הזה מגיעים ימי הגאולה, ימים שבהם ייבנה בית המקדש השלישי, ייעלם היצר הרע מן העולם, וגילוי אלוקות ימלא את כל נשמות האנושות.

הרב מדגיש כי בימים אלו לא תהיה עוד אפשרות לשוב בתשובה, שכן עצם האמונה תהפוך לידיעה ברורה ומוחשית. כל אדם יהנה מזיו השכינה במידה שאי אפשר לתאר בעולם הזה. למידע נוסף על המקורות הקבליים העוסקים בעניינים אלה, ניתן לעיין בכתבי בעל הסולם המבארים את סוד הגאולה והתיקון השלם.

ההבדל בין הנאות רוחניות להנאות גשמיות

הרב מקדים בשיעור הזה רעיון שעתיד להתבאר בביטחון השמיני – ההבדל בין ההנאות הרוחניות להנאות הגשמיות. הציפייה לגאולה איננה ציפייה גשמית של אכילת פירות טובות ושתיית יין עסיס, אלא ציפייה לגילוי אלוקי שאין לו דמיון בעולם הזה. הסיפורים של הנביאים על איש תחת גפנו ותחת תאנתו הם משל ונמשל המכוונים אל מציאות רוחנית עליונה.

ביאור הפסוק “כי מלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים”

הרב מבאר באריכות את הפסוק המפורסם של הנביא ישעיהו – “כי מלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים”. בפשטות, הכוונה שכל בני העולם ידעו את השם, מקטון ועד גדול, וייווצר חיבור מוחלט בין הנבראים לבוראם. אך עיקר העומק נמצא במשל המים והים. הרב מסביר שכאשר עומדים ממקום תצפית גבוה ומסתכלים על הים, נראה כאילו פני המים אחידים ושטוחים. אך באמת, מתחת לפני המים יש הרים ועמקים, יש מקומות עמוקים מאוד ויש מקומות רדודים יותר.

כך גם בעולם המתוקן – הגילוי האלוקי יופיע לכל אחד ואחד, אך כל אחד יקבל לפי שיעור עבודתו ויגיעתו. הצדיק שעמל בתורה ובעבודת השם יזכה להשגה רחבה ועמוקה, ואילו מי שלא טרח בעבודה רוחנית יזכה גם הוא לגילוי, אך במידה מצומצמת יותר. עם זאת, מבחוץ ייראה הכל אחיד, כפני הים השטוחים. עניין זה נלמד גם במושגים קבליים במקומות נוספים בלימוד הקבלה החסידית.

הביטחון בגאולה כיסוד עבודת השם בימינו

הרב מסכם ומבאר כי הביטחון השביעי הוא יסוד גדול בעבודת השם בימי ההסתרה שלנו. כאשר אדם עובד קשה, עובר משברים וקשיים בחייו, ידיעת הגאולה העתידה נותנת לו קרקע יציבה ועוגן רוחני. הוא יודע שלעתיד לבוא הכל יהיה בסדר, יהיה גילוי אלוקות שלם, וכל הנבראים יהנו מטובו של השם באופן גלוי, ולא רק באופן נסתר כפי שהדבר נראה בימינו אלה.

היום אנחנו חיים במציאות של הסתרה, ולא מרגישים את הטוב האלוקי באופן מוחשי. נדרש לימוד עיוני, אמונה חזקה והעמקה רבה כדי להבין כמה טוב מצוי בכל רגע ורגע. רוב בני האדם סובלים ומרגישים רע בחיים, ולכן הביטחון בגאולה הוא ביטחון מכריע ויסודי. ניתן ללמוד עוד אודות עבודת ההתבוננות והאמונה בשיעורי וידאו בקבלה חסידית שבאתר.

המשך הסדרה – הביטחון השמיני בעולם הבא

הרב חותם את השיעור בהזמנה להמשיך בסדרה ולהקשיב לשיעור הבא, שבו יידון הביטחון השמיני – עניין הביטחון בעולם הבא וההבדל המהותי בין ההנאות הגשמיות לרוחניות. סדרה זו של אורחות צדיקים פתחה לפנינו עולם רחב של עבודת המידות והשגת השמחה האמיתית, השמחה הנובעת מאמונה ומציפייה לגילוי האלוקי השלם. ראוי לכל אחד מבית ישראל לקבוע עיתים בלימוד שער זה, ולהשתתף בשיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים מדי שבוע בימי שני ורביעי בשעה 20:30. שיעורי הרב מהווים פתח להבנה עמוקה של תורת הקבלה החסידית של בעל הסולם והרב”ש זצ”ל.