תלמוד עשר הספירות – שיעור 18 (חלק ב): אדם קדמון, צמצום-עיגולים-יושר

אדם קדמון – המציאות הראשונה שמקבלת את אור הקדמון

בשיעור המעמיק הזה, הנמסר על ידי שיעורי הרב שקד אליהו פנחס שליט”א, ממשיך הרב את לימוד תלמוד עשר הספירות חלק ב’, פרק ב’, אותיות ו’-ז’. הרב שליט”א פותח בהבהרת מבנה העמוד והפרק, ומסביר כי האות שלפנינו היא בעצם המשך טבעי של סדר ההשתלשלות, אף שמבחינת סדר הדפים היא מובאת כסיכום הפרק. הרה”ח מדגיש כי המעיין צריך לדעת שהדברים מסודרים על פי תוכן רוחני ולא על פי סדר חיצוני בלבד.

הופעת אדם קדמון לאחר הצמצום

הרב שליט”א מסביר בבהירות את משמעות העולם הראשון שיצא לאחר הצמצום הראשון. לאחר שהאור הסתלק מן החלל הפנוי, חזר וירד קו דק של אור והאיר בתוך אותו חלל. אור זה התלבש בכלי המוכן לקבלו, ונוצרה מציאות חדשה הנקראת אדם קדמון. רבנו מבאר כי אין מדובר רק בעולם בעלמא, אלא במציאות הראשונה שקיבלה אור לאחר הצמצום, מציאות שכל ההשתלשלות כולה נשענת עליה.

עיגולים ויושר – שני אופני קבלת האור

אחד החידושים המרכזיים בשיעור הוא ההבחנה הדקה בין עור הנפש לעור הרוח באדם קדמון. הרב מתאר כי החלל היה בצורת עיגולים, ובתוכם הופיע הקו הישר. העיגולים קיבלו את אור הנפש – הוא אור הנקבה – ואילו הקו קיבל את אור הרוח, הוא אור הזכר, אור של השפעה. רבנו מדגיש כי הבחנה זו היא יסוד גדול בכל המשך ההשתלשלות, ומופיעה גם בכתבי בעל הסולם בהרחבה.

מדוע נקרא העולם הראשון בשם אדם

הרה”ח מקדיש זמן ניכר לבירור עומק שאלת השם. מדוע דווקא ‘אדם קדמון’ ולא כינוי אחר? הרב שליט”א מבאר על פי דברי המדרש רבה, שהנביאים דימו את הקדוש ברוך הוא לדמות אדם, משום שאור הרוח הוא עור של השפעה, והשפעה היא תכונת האלוקות. כשם שהבורא נקרא אדם בלשון הנביאים, כך גם הבריאה הראשונה המקבלת את אורו נקראת אדם קדמון – כדמיון לאותו שורש עליון. רבנו קושר זאת לעבודת האדם בעולם, על פי הכלל ‘מה הוא רחום אף אתה רחום’.

אדם קדמון כשורש לכל המציאות

הרב מסביר כי כל מה שיתפרט מכאן והלאה במערכת הספירות והעולמות, איננו אלא לבושים על אדם קדמון. הוא השורש, הוא הנקודה הראשונה, ועליו נשענת כל מציאות הבריאה. בנקודה זו ניתן להבחין במבנה המושגים הקבליים כיצד כל המבנה הרוחני הוא חוליות של גילוי הולך ומתפשט מתוך אותו אור ראשון.

הגבולות שבלימוד – אין דורשין במרכבה

הרב שליט”א מקדיש פסקה חשובה לכלל הגדול: על הג”ר ועל העיגולים אין מדברים בפירוש. בעיגולים אין כלים מבוררים, ובג”ר של היושר אין דיבור. רבנו מסביר כי גם המקובלים הגדולים נמנעו מלהיכנס לדיבור מפורש בפרצופים העליונים, על פי הכלל ‘אין דורשין במרכבה’. הדברים נמסרים בהתפעלות, מרב לתלמיד, ואין הם נכתבים בספרים בצורה ישירה. הרב מציין כי בדור האחרון, על ידי לימוד יסודי בכתבי בעל הסולם, יכול אדם להגיע לרמה של גילוי אליהו ברוחניות.

המלכות דעיגולים והעלאת המסך

בהמשך השיעור, מבאר רבנו את היחס המופלא בין העיגולים לקו. המלכות דעיגולים היא זו שהעלתה מסך והדפה את האור, וממנה החל להתפתח כל מבנה הקו. נמצא שהעיגולים הם השורש לקו, והם גבוהים יותר ממנו. לפיכך, אם בג”ר של היושר אין מדברים, קל וחומר בעיגולים שהם במעלה רבה יותר.

הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה

הרב שליט”א פותח את אות ו’ בביאור המושג ‘בריח התיכון’. אור אדם קדמון מבריח מן קצה הראש עד קצה הסוף, ובכך הוא מלביש את כל חלל העצילות. רבנו מקשר את הביטוי לפסוק בספר שמות (פרק כ”ו), המתאר את הבריח האמצעי במשכן, אשר חיבר את שלושת דפנות המשכן באופן רציף. כשם שהבריח האמצעי במשכן עמד בנס וחיבר את כל הקרשים, כך אור אדם קדמון מחבר ומאחד את כל מציאות העולמות לכלי אחד שלם. הסבר זה מאיר את כל פנימיות סדר ההשתלשלות, כפי שמופיע גם בשיעורי הוידאו בקבלה חסידית באתר העמותה.

השיעור כחלק ממסכת לימוד מסודרת

הרב מדגיש כי השיעור הזה הוא חוליה במסכת לימוד מסודרת בתלמוד עשר הספירות, ולכן חובה ללמוד אותו ברצף עם השיעורים הקודמים והבאים. כדי להעמיק בנושאים אלו, מומלץ להשתתף בשיעורי הקבלה האונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30, שם נפתחים שערי הבנה נוספים בתורת הסוד.

מסר מעשי לעובד ה’

בסיום השיעור, מעלה רבנו שליט”א את ההיבט המעשי. הלימוד באדם קדמון אינו רק עיון בעולמות עליונים, אלא הדרכה לחיי האדם. כשם שאור הקדמון משפיע ללא קבלה לעצמו, כך גם האדם, שנברא בצלם, נדרש לדמות לבוראו ולהיות אדם של השפעה. זוהי הדרך אל ההידבקות בקדוש ברוך הוא, ועל כך עומדת כל תורת בעל הסולם והרב”ש זצוק”ל.