תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד קכד | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

סוד האין סוף ושורשי הנאצל בעמוד קכד בתלמוד עשר הספירות

בשיעור זה פותח שיעורי הרב יוחאי ימיני בלימוד מעמיק של עמוד קכד בתלמוד עשר הספירות. הרב מבאר את דברי האריז”ל בעניין סוד האין סוף ברוך הוא, וכיצד נבראו ויצאו הנאצלים הראשונים מן המאציל. הלימוד מתבסס על תורת בעל הסולם זצ”ל, אשר חיבר את ספר תלמוד עשר הספירות כפירוש מקיף לכתבי האר”י הקדוש.

מהות האין סוף הנקרא אפס

הרב מסביר בתחילת השיעור את המושג “אין סוף נקרא אפס”. האין סוף הוא העליון, ונקרא אפס ביחס לתחתון. אין הכוונה שאין שם מאומה חלילה, אלא שאין לתחתון כלים להשיג את העליון. כל עליון לגבי תחתון נקרא אין סוף, מפני שאין בכלי התחתון תפיסה במהות העליון. הרב מדגיש כי המושג “אפס” הוא מלשון אפיסת ההשגה, ולא חלילה אפיסה במציאות.

מבחינת הנאצל אין שם חומר ולא צורה כלל. החומר בנאצל הוא הרצון לקבל, שהוא סוד אור הנקבה הבא, ובו נצטיירו ארבע הבחינות של הקבלה. אך בעין סוף ברוך הוא לא נמצא הרצון לקבל הזה, ולכן אין שייך לדבר שם על חומר. הצורות הן ארבע הבחינות של חוכמה, בינה, תפארת ומלכות, המצטיירות בחומר של הנאצל לפי שיעורי המדרגות.

שלוש המדרגות הראשונות בהאצלה

אחרי האין סוף יצאה בחינת הכתר, הנקראת טוב או עתיק. הרב מבאר באריכות מדוע הכתר נקרא טוב. בכתבי בעל הסולם מבואר כי בכתר ישנם שורשי ארבע הבחינות של הנאצל בכוח ולא בפועל. זוהי המדרגה העליונה ביותר בכתר של התחתון, ונקראת גם ניצוץ בורא או חומר היולי. שורש ארבע הבחינות נמצא שם בכוח בלבד, ולכן עדיין אין שם תפיסה ממשית.

אריך אנפין כממוצע בין המאציל לנאצל

לאחר מכן יצאה בחינת בו, הכוללת את ארבעת היסודות חוכמה, בינה, תפארת ומלכות. בחינה זו היא אריך אנפין, ראש היחידה הכוללת שורש ארבע הבחינות בפועל. הרב מסביר בעומק את הצורך בבחינת ממוצע בין המאציל לנאצל. כיוון שיש הרחק עצום ביניהם, כרחוק השמים מן הארץ, אי אפשר היה לעבור ישירות מן העליון אל התחתון. לכן הוצרכה בחינה ממוצעת הקרובה אל המאציל וקרובה אל הנאצל, והיא הכתר הנקרא טוב.

הרב מבהיר שכאשר הקבלה מדברת על חומר היולי, אין הכוונה כפי שהבינו הפשטנים, אלא לפי המקובלים אין שום תפיסה במהות מחשבת הנאצל. מי שינסה להשיג את שורש ארבעת היסודות, חרס בידו ולא יסיג רק העלם הסגתו. זהו עניין מחשבות נעדר, מתי שנעתק האדם מן ההשגה.

בחינת בוהו וההתפשטות לראש המדרגה

בהמשך השיעור מבאר הרב את עניין בחינת בוהו, שבה כבר ישנם שורשי ארבע הצורות בפועל ממש. בבחינה זו נעשית התפשטות מן האין סוף לעשות כלים בכוח על המסך. זהו ראש המדרגה, ובו כבר יש יותר תפיסה מאשר בכתר ובאריך אנפין. ארבע הבחינות של האור התפשטו מאין סוף ומלובשות באור חוזר ממטה למעלה, ועצמות האין סוף ברוך הוא מלובשת באור חוזר זה בסוד ראש המדרגה.

הספרייה הקולית לשמיעת מאמרי חסידות מספקת חומר עזר נרחב להעמקה בנושאים אלו. הרב מדגיש כי הכלים האלה נקראים שורשים, מפני שאינם נגמרים אלא לאחר התפשטותם ממטה למסך, שזה יהיה בגוף של המדרגה. אבל ביחס לעתיק וביחס לאריך, שאין שם השגה, כאן בראש המדרגה כבר יש יותר השגה, ולכן נקרא בוהו.

החלוקה בין סתרי תורה לטעמי תורה

הרב מסיים את השיעור בביאור עמוק על החלוקה היסודית בסודות התורה, בין סתרי תורה לטעמי תורה. סתרי תורה הם הגים על הראשונות, היינו עתיק ואריך אנפין, שאין שם תפיסה כל כך. אפילו באריך אנפין עדיין אין שם השגה, מפני שזה נבחן שעדיין אין כלים, רק שורשי כלים. ורק בגוף, ששם ההתפשטות בכלים, שם הקדושה לטעום חיך אוכל, מהחיך ולמטה.

בכל מקום בו יש גוף, כבר אפשר להשיג איזה כלים, אז יש השגה, אורות מתלבשים בכלים, ואפשר כבר לטעום את הדברים, וזה נקרא טעמי תורה. כל הלומד נושאים נשגבים אלו, מוזמן להעמיק עוד במושגים קבליים באתר סולם יהודה.

הזמנה ללימוד והעמקה

השיעור הנוכחי הוא חלק מסדרת לימוד עקבית של תלמוד עשר הספירות, ספר היסוד של חכמת הקבלה. כל המעוניין להעמיק בלימוד מוזמן להצטרף לשיעורי הקבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30. עמותת סולם יהודה פועלת להפצת תורת הקבלה הטהורה על פי בעל הסולם והרב”ש זצ”ל, ומזמינה את הציבור לקחת חלק בפעילות הברוכה ולתרום להמשך הפצת מעיינות החסידות החוצה.