תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד קה | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

זעיר אנפין בעמוד קה דתלמוד עשר הספירות

בשיעור זה הרה”ח הרב יוחאי ימיני שליט”א מבאר את מהותה של ספירת זעיר אנפין, על פי לשונו של הרב יהודה אשלג זצ”ל בעל הסולם, בעמוד קה דתלמוד עשר הספירות. הרב פותח ומקדים, כי בעמודים הקודמים נלמדו שלוש הספירות הראשונות – כתר, חכמה ובינה – ועתה הלימוד נכנס אל הספירה הרביעית. השיעור הוא חלק מסדרת עיון עקבית בכתבי בעל הסולם, ובמסגרתו הרב נכנס לדקדוקי הדברים בעיון תורני יסודי, תוך הצמדות למבנה הפרק והפרקים הסמוכים.

יסוד ההבחנה – אור החכמה ואור החסדים

הרב מבאר את הבחנת בעל הסולם בין שני סוגי אור עליונים: אור החכמה ואור החסדים. אור החכמה הוא עצמותו וחיותו של הנאצל, ויקר חיות זו היא המפעמת בכל מדרגה ובכל פרצוף בעולמות העליונים. אור החסדים, לעומת זאת, אינו אלא אור של תיקונים. הוא משמש כמלבוש ולבוש לאור החכמה, ובו לבדו אין החיות הפנימית של הנאצל. הבחנה זו, כפי שמסביר הרב, מהווה את המפתח להבנת כל המבנה של עשר הספירות ויחסי המדרגות זו לזו.

בחינת הבינה והשורש להיווצרות זעיר אנפין

בבחינה השנייה, היא בחינת הבינה, אין כמעט אור חכמה. שולט שם בעיקר אור החסדים, שכן הבינה רצתה להידמות למאצילה – להיות משפיעה ולא מקבלת. הבינה אומרת בכביכול: “איני רוצה לקבל יותר אור חכמה, אלא אדמה למאציל ואשפיע מאור החסדים”. והנה, בגמר התפשטותה של הבינה, התגבר בה רצון חדש לקבל הארת חכמה – לא רצון לקבל את כל אור החכמה, אלא רק שיעור מועט שלה כדי חיות, להאיר בתוך אור החסדים שלה. רצון חדש זה גורם שינוי צורה, וכל שינוי צורה ברוחניות מוליד פרצוף חדש ומדרגה חדשה.

זעיר אנפין – קטנות הפנים

הרב מבאר, כי בשל אותו רצון חדש לקבל הארת חכמה כדי חיות, יצאה בחינה חדשה הנקראת זעיר אנפין. שמה של בחינה זו פירושו “קטנות הפנים”, על שם שאור החכמה מכונה אור פנים, וסוד הדבר טמון בכתוב “חכמת אדם תאיר פניו”. בזעיר אנפין יש רק הארה מועטת של אור חכמה, ועיקר אורותיו הם אור החסדים של הבינה שיש בו הארת חכמה. בעוד פרצוף האריך אנפין נקרא כן משום שיש בו כל אור החכמה במלואו, זעיר אנפין מקבל רק שיעור מועט – הארה תחתונה של חכמה. הלומד יכול לעיין במושגים קבליים נוספים המופיעים בהקשר זה, כדי להעמיק בהבנת המבנה.

חלון ונקב צר – שני שיעורי השפעה

הרב ממשיך לבאר את לשונו של הרב”ש על “חלון ונקב צר”. המסך שיש בעליון מחמת התקרבות התחתון אליו נקרא בשם חלון, שכן אין בו דינים, אלא רק סיבה להארה כמו חלון. כל זמן שיש הסכמה בעליון להאציל, הולכת ההשפעה דרך אותו חלון. שיעור הגדלות, היינו ההשפעה הגדולה של אור החכמה, נקרא חלון רחב. שיעור הקטנות, היינו השפעה מועטת של אור חכמה כדי חיות, נקרא נקב צר. בעניין זה ניתן לעיין בעוד שיעורי וידאו בקבלה חסידית המקיפים את יסודות תורת אשלג. הרב מדגיש כי “אבל הוא קרוב” – דהיינו אין בזעיר אנפין אותה הרחקת חכמה שיש בבחינת הבינה, כיוון שיש בו הארת חכמה.

בחינת הדלת ויציאת המלכות

בהמשך השיעור הרב מבאר את שורש בחינת הדלת, היא ספירת המלכות. בבחינת הגימל, היא זעיר אנפין, נתעורר חיסרון מסוים של אור החכמה – שכן יש שם רק הארה מועטת ולא אור החכמה השלם. חיסרון זה מוליד מתוכו רצון לקבל מתוך השתוקקות, רצון חדש לגמרי שלא היה במדרגות הקודמות. רצון מתוך השתוקקות נקרא כלי קבלה גמור, והוא מאפיין את בחינת הדלת. בבחינה הראשונה, הרצון לקבל היה כפוי על הנאצל מהמאציל, ולא היה זה רצון מצד הנאצל עצמו. בבחינת הדלת, הרצון לקבל הוא מתוך הנאצל – ולכן הוא נקרא כלי גמור.

הרחקה ברצון מול הרחקה באונס

הרב מסיים את השיעור בהבהרת הבדל יסודי בין שני סוגי הרחקה. הרחקת בחינת הבינה מאור החכמה היא הרחקה ברצון, בסוד “כי חפץ חסד הוא”. הבינה חושקת בחסדים ואינה חפצה בחכמה, ועל כן בכל עת שתרצה – יכולה לחזור ולהתחבר אל אור החכמה. לעומתה, הרחקת בחינת הדלת היא הרחקה מאונס, מחמת המסך שניתקן בה לאחר הצמצום. גם אם תרצה המלכות לקבל – אינה יכולה לקבל, מחמת המסך החוסם בעדה. הבדל יסודי זה הוא שורש כל מבנה התיקון בעולמות, ועליו עומדת כל סוגיית הצמצום ובניין הפרצופים שלאחריו.

המשך הלימוד והעמקה

הרב יוחאי ימיני מסיים את השיעור בהפניית הלומדים אל הפרקים הבאים, שבהם יתבארו פרטי המסך וגניזת אור החכמה במלכות לאחר הצמצום. הציבור מוזמן להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום, המתקיימים מדי שבוע, ולהמשיך ולהעמיק בשיעורי הרב יוחאי ימיני בעמוד היומי דתלמוד עשר הספירות. בעמוד קה זה, מצטיירת תמונה ברורה של מקור הבחנת זעיר אנפין מהבינה – ושל מקור היציאה אל בחינת הדלת לאחר הצמצום, יסוד מרכזי בכל לימוד תורת הקבלה החסידית.