עגלת קניות close-icon

אין מוצרים בסל הקניות.

תע”ס היומי | עמוד ע

סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

תע”ס היומי | עמוד ע

להאזנה

תלמוד עשר הספירות | עמוד ע

תלמוד עשר הספירות | חלק ב | הסתכלות פנימית

אותיות ע – עה | שיעור בתע”ס עמוד יומי

 

המלכות כלולה מכל ע”ס דאו”ח

ע) והנה הבחי”ד בעצמה, מכח האו”ח שלה המתפשט לעשר הספירות, מתחלקת בעצמה גם כן לעשר ספירות. כלומר, לד’ בחינות וכתר, כי בחי”ד עצמה היא הכתר דאו”ח דהיינו השורש כנ”ל, וט’ הספירות דאו”ח המתפשטות ועולות ממנה, הרי הן הענפים שלה. ונודע, שכל הענפים נכללים וקיימים בשורש, לכן נבחנות בבחינה ד’ לעצמה ה’ הבחינות, שהן כתר וד’ הבחינות, שהן ממטה למעלה.

 

הזדככות המסך מחלקת את הבחי”ד לה’ בחינות

עא) ובזה תבין מה שהבאנו לעיל, (הסת”פ ח”ב אות ח’ ד”ה אמנם) שמדת גדלו של או”ח, נמדד בשיעור העביות שיש במסך, שהמסך העב יותר דהיינו מסך דבחי”ד, מגלה קומה שלימה עד הכתר. ומסך מבחי”ג, רק עד החכמה. ומסך דבחי”ב, רק עד הבינה. ומסך דבחי”א, רק עד הז”א. ומסך שאין בו עביות אפילו מבחי”א, דהיינו הדומה לשורש, אינו מגלה שום קומה של אור, רק בחינת מלכות בלבד ע”ש. ועם המתבאר, תבין ענין ההזדככות האמור במסך על ה’ הבחינות הנ”ל. שהוא ענין התחלקות בחי”ד בעצמה, לחמש בחינות האמורות כאן, אשר דרכו של המסך לעלות ולהזדכך, בחלקי מדרגות העביות הללו, הנמצאות בבחי”ד, מטעם שיתבאר לפנינו.

 

מבאר: ענין הזדככות המסך. וביאור יציאת ה’ קומות כח”ב ז”א ומלכות זו למטה מזו מטעם הזדככות המסך
כח העיכוב שבמסך, ומדת העביות שבמלכות, שקולים הם

עב) ובכדי להבין דבר הזדככות המסך האמור, הנה צריכים להקדים שתי הקדמות. הא’, היא שכח העיכוב שבמסך, הוא שקול בהתאם למדת העביות, שהיא ההשתוקקות אשר בבחי”ד, כמו ב’ כפות המאזנים. והוא מטעם פשוט, כי אם השתוקקות לקבל היא גדולה, הרי צריכים להתאמץ בכח גדול לעכב את עצמו מלקבל. ואם ההשתוקקות היא קטנה, אינו צריך להתאמצות יתירה לעכב את עצמו מלקבל הרי שכח העיכוב שבמסך, שקול כלפי מדת העביות שבבחי”ד אם פחות אם יותר.

האור המקיף, דרכו לזכך את המסך

עג) הקדמה ב’ היא, שאותו האור המקיף שאינו מתלבש בנאצל, טבעו הוא לזכךאת העביות שבבחי”ד לאט לאט על סדר ד’ הבחינות, עד שמזכך את כל העביות כולה שבה. שמתחילה מזככה מבחי”ד לבחי”ג, ואח”כ לבחי”ב, ואח”כ לבחי”א, ואח”כ נעשית על ידו זכה לגמרי, בלי שום עביות כלל.

מטעם שרוצה להתלבש והמסך מעכבו

עד) וטעם הדבר הוא, כי אור מקיף, פירושו, אותו האור העליון שאינו יכול להתלבש בנאצל מחמת שהמסך מעכב עליו שלא להתפשט יותר משיעור קומתו, שהוא נשאר מחוץ לפרצוף ומקיף עליו, דהיינו שמאיר עליו מרחוק. ומתוך שאו”מ רוצה להאיר גם בפנימיות הפרצוף, כדרכו בא”ס שהאיר גם בבחי”ד, ע”כ הוא מכה במסך ומזככו, כלומר שמבטל העביות והקשיות שבו כדי שיוכל להתלבש.
[ח”ב תשי’ י”ז, ק”ט; ח”ג תש’ קמ”ו]

מתחילה מתגבר המסך, ואח”כ מתגבר האור

עה) ומתחילה מתגבר המסך ודוחה אותו לאחוריו, ואח”כ מתגבר האור ומזכך את המסך. אבל אינו מבטל רק אותו בחינת העביות שעליה היה הזווג דהכאה. אם הזווג דהכאה היתה בבחי”ד הוא מבטל העביות דבחי”ד שהיא המעכבת עליו מלהתלבש בפרצוף, ומשאיר בעביות דבחי”ג שאין לו עמה עסק. ואם הזווג דהכאה היה בעביות בחי”ג, הוא מבטל רק העביות דבחי”ג, ומשאיר העביות דבחי”ב, וכו’ עד”ז (כמ”ש בתלמוד ע”ס חלק ד’, באו”פ פ”א אות ז’).

 

לשיעורי קבלה נוספים מהרב יוחאי ימיני

לצפייה בסריקת הספר תלמוד עשר הספירות | חלק ב | PDF

לרכישת הספר תלמוד עשר הספירות בביאור הרב ימיני

לחנות הספרים

60 אגורות ליום
שיעשו את כל ההבדל!

לחצו כאן לתרומה

הלימוד באתר מוקדש