תע"ס היומי | עמוד סט

תלמוד עשר הספירות | עמוד סט

תלמוד עשר הספירות | חלק ב | הסתכלות פנימית

אותיות סה – סט | שיעור בתע"ס עמוד יומי

 

פרק ו 
מבאר: הטעם למה מסך דבחי"ד מעלה או"ח עד הכתר, ובחי"ג עד החכמה וכו', שהוא, כי מדת גדלו של או"ח הוא, כפי שיעור האור שהיה יכול להתלבש בבחי"ד, אם המסך לא היה דוחה אותו לאחוריו. ומבאר ג"כ שהע"ס דאו"י הן ממעלה למטה, דהיינו שהזך שבהן הוא משובח יותר. וע"ס דאו"ח הן ממטה למעלה, דהיינו שהעב שבהן הוא משובח יותר.
האו"ח נחלק לספירות, ע"פ הלבשתו את הספירות דאור ישר

סה) ומהמתבאר תבין היטב, את שיעור מדתו וגדלו של האור החוזר הזה, שאינו לא פחות ולא יותר, אלא כשיעור האור, אשר המסך החזיר לאחוריו. דהיינו חלק הזה שהיה ראוי להתפשט בבחי"ד, לולא החזיר אותו המסך לאחוריו, ועלה למעלה, והלביש את הבחינות דאור העליון דהיינו את בחי"ג הנקראת ז"א, ובחי"ב שנקראת בינה, ובחי"א שנקראת חכמה, וגם את השורש שנקרא כתר. משום זה נבחנת בחי"ד, שנתחלקה בעצמה על אותן ד' המדרגות אשר האו"ח שלה הלבישן. ונעשו ד' בחינות זו למעלה מזו בכלי דבחי"ד עצמה, משום שהאור שהיה שייך לה, עלה והלביש ד' המדרגות האלו. וע"כ נחשבת הבחי"ד לבחינת שורש אליהן, שנקרא בשם כתר דאור החוזר הזה.

 

ע"ס דאו"י הן מלמעלה למטה, וע"ס דאו"ח ממטה למעלה

סו) ונמצא עתה, ב' בחי' עשר ספירות בנאצל, שהן ע"ס מלמעלה למטה, וע"ס ממטה למעלה. כי יש ע"ס באור העליון,שהן השורש, שנקרא כתר של האור העליון. וד' בחינות הנמשכות מהכתר, שבחי"א נק' חכמה ובחי"ב נקראת בינה. ובחי"ג נקראת ז"א (כולל שש ספירות חג"ת נה"י), ובחי"ד היא מלכות. וסדרן הוא מלמעלה למטה, שפירושו מן הזך אל העב. כלומר, שכל הזך יותר הוא חשוב יותר, והזך מכולם דהיינו השורש, נקרא כתר. ואחריו, כלומר העב מעט מכתר, נקרא חכמה, וכו' עד שהעב מכולם, שהוא מלכות, היא פחותה מכולם.

 

ממטה למעלה פירושו שהעב יותר הואחשוב יותר

סז) ועוד יש עשר ספירות שניות בנאצל, שהן בערך הפוך מע"ס של האור העליון הנ"ל. והן עשר הספירות שבאור החוזר, העולה ממסך שבבחי"ד כנ"ל, המלבישות את עשר הספירות של האור העליון. וסדרן הוא מלמטה למעלה, שפירושו מן העב אל הזך, אשר העב יותר הוא הראשון במעלה, וכל הזך יותר הוא יותר שפל, שהוא בסדר הפוך לע"ס דאור העליון.

 

המלכות דאו"י, היא כתר דאו"ח

סח) באפן שהעבה מכולן, שהיא בחי"ד, היא החשובה מכולן, שהרי היא השורש של כל עשר הספירות דאור חוזר אלו, כי כל האור החוזר הזה אינו יותר, כי אם חלק האור השייך לה בלבד, שהמסך החזירו לאחוריו. וע"כ בחי"ד נבחנת לבחינת כתר, שפירושו שורש כנודע. [ח"ב תש' קמ"ח]

 

המלכות דאו"ח היא בכתר דאו"י

סט) ובחי"ג, שאינה עבה כל כך כמו בחי"ד, נבחנת לספירת חכמה דאור חוזר, דהיינו השניה במדרגה לכתר. ובחי"ב, הזכה יותר מבחי"ג, נבחנת למדרגה שלישית במעלה מכתר, דהיינו בינה. ובחי"א, הזכה עודיותר מבחי"ב, נבחנת למדרגה רביעית במעלה מן הכתר, דהיינו ספירת זעיר אנפין, הכולל שש ספירות חג"ת נה"י. ובחינת הכתר דאור ישר, הזכה יותר מכולן, נבחנת בערך האור החוזר האמור רק לבחינת המלכות, כלומר השפלה מכולם במעלה. כי כל העב יותר הוא חשוב יותר, וכל הזך יותר הוא שפל יותר, היות והמדרגות מתפשטות מן העב אל הזך, וזכור זאת היטב.

 

לשיעורי קבלה נוספים מהרב יוחאי ימיני

לצפייה בסריקת הספר תלמוד עשר הספירות | חלק ב | PDF

לרכישת הספר תלמוד עשר הספירות בביאור הרב ימיני

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל שיעורי הוידיאו שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.