תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד סב | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

תלמוד עשר הספירות עמוד סב — ארבע בחינות הרצון לקבל על פי אפשר ומכוון

בשיעור זה ממשיך שיעורי הרב יוחאי ימיני שליט”א בלימוד היומי של תלמוד עשר הספירות, חלק שני, פרק ד’ של ההסתכלות הפנימית, בעמוד סב. הרבה מבאר את דברי בעל הסולם זצוק”ל בארבע הבחינות שברצון לקבל, על פי הסוגיה החזל”ית של אפשר ומכוון. השיעור פותח שער עמוק להבנת מהות הרצון לקבל, ודרגותיו השונות, וכיצד הוא מתפשט בתוך הנברא משורש העליון עד למטה.

סוגיית הגמרא ביסוד הביאור — אפשר וכמי מכוון

הרב יוחאי ימיני שליט”א פותח בהבאת דברי הגמרא במסכת פסחים, שם דנים חז”ל בהנאה הבאה לאדם בעל כורחו, כגון ריח של איסור עבודה זרה. אביי אומר מותר ורבא אומר אסור. הסוגיה מבחינה בין ארבע אפשרויות יסודיות, וכל אחת מהן מהווה בחינה עצמאית בדיני ההנאה. רש”י מפרש שעניין “אפשר” הוא יכולתו של האדם להיבדל מן ההנאה, ועניין “מכוון” הוא תשוקתו הפנימית להתקרב כדי ליהנות. שני יסודות אלו, יכולת ההיבדלות מצד אחד והתשוקה להתקרבות מצד שני, מהווים את שני הצירים שעליהם נבנית כל ההבחנה בארבע בחינות הרצון.

בחינה א’ — לא אפשר ולא מכוון

הבחינה הראשונה, המכוונת כנגד ספירת חכמה בעולם הספירות, היא המצב שבו אין לאדם אפשרות להיבדל מן ההנאה והוא גם אינו מכוון לקבלה. הרב מבאר שכאן כולי עלמא לא פליגי שהדבר מותר, משום שאין כאן קבלה ורצון כלל. אין בחירה למקבל, ואין בו תשוקה להתקרב אל האיסור. בעולמות העליונים, בחינה זו היא השורש לכל אותם רצונות שהם בבחינת אור ישר טהור, שאין בהם שמץ של רצון לקבל בעצמו, אלא הם נמשכים מעצם המאציל. ניתן ללמוד עוד על שורשי הרצונות בעולמות העליונים בעמודי מושגים קבליים שבאתר.

בחינה ב’ — אפשר ולא מכוון

בבחינה השנייה, כנגד ספירת בינה, המצב הוא שאפשר לאדם להיבדל מן ההנאה אך אין לו כוונה ותשוקה להתקרב אליה. כאן נחלקו אביי ורבא. דעת אביי שאף שיש לו אפשרות להתרחק, מכל מקום הואיל ואינו מכוון בליבו להתקרב, אין זה נחשב לקבלה ולכן מותר. ורבא סובר שמכיוון שאפשר לו להיבדל ואינו עושה כן, הרי זה אסור, אף שאין בו תשוקה. הרב מסביר שהמחלוקת נסובה על השאלה האם עצם היכולת להיבדל מחייבת את האדם, או שמא רק התשוקה הפעילה היא הקובעת את חומרת הקבלה. בחינה זו היא יסוד עמוק בעבודת הבירורים, וניתן להעמיק בה דרך עיון בכתבי בעל הסולם שבמרכז הלימוד.

בחינה ג’ — לא אפשר ומכוון

הבחינה השלישית, כנגד ספירת זעיר אנפין, היא המצב שבו אין לאדם אפשרות להיבדל מן ההנאה אך הוא מכוון בליבו להתקרב וליהנות ממנה. כאן כולי עלמא לא פליגי דאסור, מכיוון שהתשוקה היא הקובעת. אף על פי שאין לו ברירה ממשית להתרחק, מכל מקום מאחר שיש בליבו רצון פעיל ליהנות, הרי תשוקה זו עצמה מצרפת אותו לחטא. הרב יוחאי ימיני שליט”א מדגיש כי בחינה זו מלמדת על עומק הבירור הפנימי שדורש בעל הסולם — לא די במעשה החיצוני, אלא הנקודה הפנימית של הרצון היא הקובעת את מהות העבודה.

בחינה ד’ — אפשר ומכוון

הבחינה הרביעית והאחרונה היא בחינת מלכות, השורש האמיתי לרצון לקבל בצורתו הסופית. במצב זה אפשר לאדם להיבדל מן ההנאה והוא גם מכוון לקבלה. כאן כולי עלמא לא פליגי דאסור בחומרת היותר גדולה, שכן זוהי קבלת ההנאה בעצמותה הגמורה. הוא חושק להתקרב, והוא יכול להתרחק, ובכל זאת בוחר ליהנות מן האיסור. בחינה זו היא כנגד גדלות הרצון לקבל, השורש לכל החטא ולכל התיקון. כאן עומדת מלכות בעצמותה, וזוהי הנקודה הקריטית בכל מהלך התיקון בעבודת ה’.

הקבלה בין דרגות הסוגיה לדרגות הרצון

הרב מבאר שבכוונה אמרה הגמרא דברים אלה דווקא בסדר זה, כדי לחנך את הלומד בארבעת השלבים שבהם מתפשט הרצון לקבל מן השורש העליון אל הענפים התחתונים. ככל שמתקדמים מבחינה לבחינה, מתחזקת בחינת הקבלה ומתעבה החומר הרוחני, עד שמגיעים לבחינה הרביעית שהיא הצורה הסופית והגמורה של הרצון. ההבנה כי שני הצירים — האפשרות להיבדל וההשתוקקות להתקרב — מצטרפים יחדיו לקבוע את מהות הבחינה, היא מפתח לכל לימוד הקבלה החסידית, וניתן להעמיק בה גם דרך שיעורי וידאו בקבלה חסידית.

השלכות הלימוד על העולמות העליונים

בסיום השיעור מבהיר הרב, כי דברי הגמרא הללו אינם נשארים בגדרי הלכה גרידא, אלא הם דברים העומדים ברומו של עולם. ארבע הבחינות הללו הן השורשים לכל מיני הרצונות שישנם במציאות, ומהן יורד הרצון אל למטה עד לעולם העשייה. בעזרת ה’ ימשיך הרב בשיעור הבא בעיון בעולמות העליונים, שהם המקור והשורש לארבע הבחינות הנלמדות בעמוד סב. ניתן להצטרף ללימוד החי בזמן אמת דרך שיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

סיכום ויישום

השיעור היומי בעמוד סב מהווה אבן יסוד בהבנת ארבע הבחינות שברצון לקבל. הרב יוחאי ימיני שליט”א מציג את היסוד הזה בבהירות אנליטית, תוך הצמדה מדויקת לדברי בעל הסולם זצוק”ל ולסוגיית הגמרא בפסחים. הלומד הרציני מוזמן להמשיך וללמוד את העמוד היומי בכל יום, ולהשתלב בקהילת הלומדים של עמותת סולם יהודה התומכת בהפצת תורת הקבלה האמיתית של חסידות אשלג.