תע"ס היומי | עמוד סא

תלמוד עשר הספירות | עמוד סא

תלמוד עשר הספירות | חלק ב | הסתכלות פנימית

אותיות כה – כט | שיעור בתע"ס עמוד יומי

 

ד' המדרגות של הרצון לקבל, הן חומר הכלי

כה) והנה החומר של כל כלי, כבר ידעת שהוא ד' המדרגות זו למטה מזו, של הרצון לקבל. שהעליונה היא סבה וגורם ליציאת התחתונה ממנה. שהשורש הוא סבה לגילוי הרצון בשיעור של בחי"א. ובחי"א היא סבה לגילוי הרצון של בחי"ב. ובחי"ב היא סבה לגילוי הרצון של בחי"ג. ובחי"ג היא סבה לגילוי הרצון של בחי"ד. וענין ההשתלשלות הזו, בהתחייבות האמורה של סבה ומסובב, כבר נתבאר היטב לעיל ח"א (באור פנימי פ"א אות נ' ד"ה וטעם, עיין שם היטב כל ההמשך, שחס אני להכפיל כל האריכות ההיא ללא צורך, אמנם תחזור היטב על הדברים המובאים שם כי אני סומך עליהם בהמשך הביאור שאני מוסיף כאן).

 

ב' הבחנות בכל בחינה: מה שיש בו מעליונו, ומה שיש בו ממהותו עצמו

כו) אמנם יש לדייק, שיש ב' הבחנות בכל בחינה ובחינה, מד' הבחינות האלו. הא', היא שיעור החומר שהגיע לו מהסבה שלו. הב', היא שיעור החומר שבמהותו עצמו, המתפעל מהאור המתלבש בו. ונודע, שבחינתהרצון שנמצא במדרגה נקראת בשם המלכות של המדרגה. ואפילו במקום שאין הכר כלי נבחן שם, דהיינו בא"ס ב"ה, אנו מכניםג"כ את הרצון הנמצא שם, בשם מלכות דא"ס ב"ה, כנודע בסוד הוא ושמו אחד, ששם הוא כינוי לספירת המלכות, ושמו עולה בגימטריא רצון.

 

מלכות דכתר, ירדה ונעשתה לבחינת חומר בספירת החכמה

כז) ועתה נבאר את ב' ההבחנות שיש להבחין בכל בחינה מד' הבחינות. והנה השורש של המדרגה, שה"ס הבחן של השראת אור א"ס עליה, נקרא כתר של אותה המדרגה. ונודע שבאור העליון, אין שם רק בחינת הרצון להשפיע ולהיטיב לזולתו,דהיינו לכל המציאות שישנה בעולמות שברא, אמנם אין בו ח"ו מן הרצון לקבל ולא כלום. כמ"ש זה היטב באורך בהסת"פ בחלק הראשון ע"ש. והנה המלכות דכתר, היא הסבה לבחי"א, שהרי מה שהוא רצון בעליון, נעשה חיוב והכרח אצל התחתון ממנו. וע"כ הרצון להיטיב ולהשפיע, שהוא מלכות דכתר, נעשה לבחינת רצון לקבל, אצל בחי"א שנק' חכמה. ונבחן בזה, שהמלכות דכתר עצמה ירדה ונתלבשה ונעשתה, רצון לקבל של בחי"א, דהיינו לחומר שלו ממש. כי הרצון שבבחי"א הוא החומר שבבחינה הזאת, והאור העליון שנקרא חיה, מתלבש בחומר הזה. וע"כ נבחן שמלכות דכתר נעשתה לחומר הספירה שנק' חכמה. וזו היא ההבחנה הראשונה שיש להבחין בחומר שבבחי"א.

 

אחר גילוי אור החכמה, יצא הכלי דחכמה עצמה

כח) ההבחנה הב' היא, אחר שנתפשט האור העליון שנקרא חיה, בתוך המלכות דכתר, שהיא חומר החכמה האמור, כי אז קיבלה המלכות דכתר את בחינת החומר האמיתי של בחי"א. כלומר, כי הגם שהמלכות דכתר, דהיינו הרצון להשפיע הכלול באור העליון, נעשה בחינת רצון לקבל וחומר ראשון של בחי"א, כאמור. אמנם זה הספיק רק לבחינת שורש לבחי"א, דהיינו כדי שהרצון לקבל הזה, ימשיך את האור העליון לתוכו, שאפשר לכנותו כמו חומר ראשון לספירת החכמה, להיותו עוד בבחינת מאציל וכתר. ואימתי יוצא מבחינת מאציל וכתר, לבחינת נאצל וחכמה הנק' בחי"א, זהו רק אחר שהרצון לקבל האמור המשיך לתוכואת אור החיה המיוחס אליו. ואז יצא מכלל מאציל, ונקרא נאצל או חכמה והבן זה היטב, ולא תחטיא את המטרה. והרי נתבארו לך ב' ההבחנות בחומר הכלי שנק' חכמה. הא', מכונה מלכות דעליון, והיינו בטרם שמשכה האור שלה. והב', מכונה כלי חכמה עצמה, דהיינו מלכות דחכמה, כי הכלי נק' תמיד בשם מלכות.

 

מלכות דחכמה נעשתה לחומר הא' לבינה. ועם יציאת אורה, יצא הכלי דבינה עצמה

כט) וכן תשכיל ג"כ בחומר של בחי"ב הנקראת בינה, שהסבה שלה הוא הרצון הכלול בבחי"א, שנקרא חכמה, דהיינו רק מלכות דחכמה, כי הרצון שבמדרגה נקרא תמיד כלי או מלכות של המדרגה כנ"ל. ומלכות דחכמה הזו, נתלבשה ונעשתה חומר ראשון בספירת הבינה כדי שתמשיך את האור המיוחס לה. וזוהי ההבחנה הא' שבחומר בחי"ב הנקראת בינה. ואח"כ, אחר שהמשיכה את האור המיוחס לה שנקרא נשמה, אז יצא החומר שלה מבחינת מלכות דחכמה שהיא בחי"א, וקבל צורת עצמו, דהיינו בחי"ב ממש שנקראת בינה.

 

לשיעורי קבלה נוספים מהרב יוחאי ימיני

לצפייה בסריקת הספר תלמוד עשר הספירות | חלק ב | PDF

לרכישת הספר תלמוד עשר הספירות בביאור הרב ימיני

 

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל שיעורי הוידיאו שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.