תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד כ | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

עמוד כ בתלמוד עשר הספירות — שורש הבושה וסוד שינוי הצורה

בשיעור המיוחד הזה בשיעורי הרב יוחאי ימיני שליט”א, נכנס הרב לעומק עמוד כ בתלמוד עשר הספירות, ספרו הגדול של בעל הסולם זצ”ל. הרב מבאר את הקושיה היסודית — כיצד עבודת האדם בעולם הזה פותרת את עניין הבושה ונעימת הכיסופים. שאלה זו עומדת ביסוד תורת הקבלה, ובלעדיה אין הבנה אמיתית בכל מערכת האצילות.

הקושיה היסודית — שינוי הצורה ככורח בבריאה

הרב פותח בקושיה — שינוי הצורה של הרצון לקבל מוכרח להימצא בבריות, שכן בלעדיו לא יצויר כלל המשכת ענף מן הבורא יתברך אל הנברא. הרי המחשבה הסובבת את כל הבריאה היא להיטיב לנבראיו, וכל הטוב והעונג כלולים בעצם הכלי של הרצון לקבל. ואם כן, מדוע נקרא הכלי הזה חושך, ומדוע הוא יורד עד הפרסה ועושה במקבלים התחתונים פירוד והפסק מחיי החיים, חס ושלום.

הכלי שבו נמשך כל אור — מדוע הוא נקרא חושך

הרב מתאר בהרחבה — צורת הרצון לקבל היא קומת הבריאה כולה, והיא הכלי שבו עתיד הנברא לקבל את כל ההטבה שהבורא רוצה להעניק לו. הוא מדגיש שאי אפשר להעמיד את עניין החושך והפירוד בלי לעמוד תחילה על שורש העניין — מקור התענוגים והייסורים המורגשים בעולמנו. ההסבר נטוע בכלל היסודי של תורת בעל הסולם, שכל ענף שואף לשורשו, וכל מה שנוהג בשורש — בו חומד הענף ונהנה ממנו, וכל מה שאינו נוהג בשורש — מתרחק ממנו ולא יסבול אותו.

חוק שורש וענף בכל מציאות הבריאה

הרב מבאר ביסודיות את חוק השורש והענף, אותו ניתן ללמוד גם בכתבי בעל הסולם במקומות רבים. כיוון שהבורא יתברך עילת העילות והוא שורש כל בריותיו ושר ברא, על כן כל העניינים הכלולים בו ונמשכים אלינו בהמשכה ישרה — יבוסמו לנו ויונעמו לנו, משום שטבענו קרוב לשורשנו. וכל העניינים שאינם מצויים בו ושאינם נמשכים אלינו בהמשכה ישרה, יהיו אלו נגד הטבע שלנו וקשה לנו לסובלם.

הדוגמה מן המנוחה והתנועה

הרב נותן דוגמה מוחשית — אנו אוהבים את המנוחה ושונאים מאוד את עניין התנועה, עד שאיננו עושים שום תנועה אלא בשביל השגת המנוחה. וטעם הדבר — שהשורש שלנו אינו בעל תנועה אלא בעל מנוחה, שאין התנועה נוהגת בו יתברך, על כן גם אצלנו התנועה היא נגד הטבע. כך גם החכמה והגבורה והעושר וכל המעלות הטובות חביבים עלינו, מפני שהם כלולים בו יתברך שהוא שורשנו. ולעומתם הסכלות, החולשה, הביזיון והדומה — כיוון שאינם מצויים בשורש, הם רעים ושנואים עלינו עד אין לסבול.

משל העני והעשיר — שתי הרגשות בקבלה אחת

הרב מאריך בביאור משל העני והעשיר. עשיר אחד קרא לעני אומלל ומאכיל אותו, משקה אותו ומעניק לו מתנות בכל יום ביום, וכל יום הולכים ומתרבים. ובתוך כך טועם העני שתי הרגשות משונות בבת אחת. מצד אחד — תענוג גדול אין קץ מריבוי המתנות. מצד שני — בעת הקבלה הוא מתבייש לסבול את ריבוי ההטבה, ונעימת הכיסופה ועדה. הרב מדגיש את הנקודה — תענוג המתנות נמשך לעני ישר מן העשיר הנותן, אך קושי הסבלנות והבושה אינו נמשך מן העשיר באופן ישיר. העשיר אינו נותן לעני בושה — הוא נותן הנאה ומתנה — אלא מתוך טבעו של המקבל מתעורר בו רגש הבושה מחמת קבלת מתנת חינם.

המשכה ישרה והמשכה בלתי ישרה

בכאן יסוד גדול של תורת הקבלה — ישנה המשכה ישרה וישנה המשכה בלתי ישרה. כל הטוב והעונג נמשכים מן השורש בהמשכה ישרה, אך הבושה והפירוד אינם באים מן הבורא, אלא הם תוצאה של מקום הבריאה עצמה — של המקבל הנעשה בעל צורה הפוכה מן הנותן. עניינים אלו מתבארים בעומק רב גם במושגים קבליים, ומומלץ לכל מבקש דעת לעיין בהם. הרב מסכם את ההכנה לסוגיה הגדולה — בנקודה זו פתח הרב את הפתח לשאלה כיצד עבודת האדם בעולמנו פותרת את בעיית הבושה ונעימת הכיסופה.

שיעורי קבלה אונליין ומרכז ההפצה

ניתן להעמיק עוד בנושאים אלו בשיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30, ובהם נפרשת תורת בעל הסולם בצורה סדורה ומסודרת. הצמאים להבנה רחבה יותר מוזמנים גם לעיין במגוון שיעורי וידאו בקבלה חסידית, שבהם מתבארים יסודות תורת הקבלה ועומק כתבי בעל הסולם והרב”ש זצ”ל. המעוניינים ברכישת ספרי בעל הסולם ותלמידיו במחירי עלות ללא פערי תיווך, מוזמנים לפנות אל מרכז ההפצה של עמותת סולם יהודה.