תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד כו | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

תלמוד עשר הספירות עמוד כו — גדר התנועה והזמן הרוחני בחכמת הקבלה

בשיעור זה ממשיך הרה”ח שיעורי הרב יוחאי ימיני שליט”א בלימוד היומי של תלמוד עשר הספירות, בדף כו, במסגרת סדרת “עשר הספירות בעשר דקות”. הרב מבאר את גדר התנועה והזמן ברוחניות, מושגים שאנו פוגשים כמעט בכל מילה בחכמת הקבלה. השיעור פותח חלון להבנה עמוקה של הלשון הקבלית, ושל ההבדל היסודי בין מושגי גשמיות למושגי רוחניות.

תנועה ברוחניות — חידוש צורה ולא מעבר ממקום למקום

הרב מסביר שבעוד אנו רגילים לחשוב על תנועה כמעבר פיזי ממקום למקום, ברוחניות התנועה אינה מוחשית כלל. הכוונה היא להתחצות הצורה — כלומר, כל חידוש צורה ברוחניות מכונה בשם תנועה. כאשר ברוחני מסוים מתחדשת צורה משונה מן הצורה הקודמת, אותה צורה חדשה נחשבת לתנועה. זהו עיקר חשוב מאוד בחכמת הקבלה, אשר הרב מאיר בבהירות תוך כדי לימוד דבריו של בעל הסולם.

הדוגמה הקלאסית שהרב מציג היא בחינה אלף ובחינה בית. כאשר נפרדת בחינה מתוך הרוחני המקורי, היא יוצאת בשם ובשליטה של עצמה, כדוגמת בחינה אלף שבסופה יוצא רצון חדש של בחינה בית. ההתחלקות הזו, ההתרחקות מהרוחני המקורי, היא היא התנועה הרוחנית. כל זה דומה לגמרי בלשון הקבלה למהות גשמית הנפרדת ועוברת ממקום למקום.

הזמן הרוחני — סך של חידושי צורות

לאחר ביאור גדר התנועה, פונה הרב לבאר את גדר הזמן הרוחני. הוא מסביר שכל מושג הזמן אצלנו אינו אלא הרגש של תנועות. כאשר אדם הולך מנקודה לנקודה, הוא מרגיש מספר מסוים של תנועות, זו אחר זו, ומעתיק אותן בדמיונו לזמן מסוים. הרב מביא דוגמה ממשית של אדם ההולך משכונת רמות לשכונת גבעת שאול, שעל פי מספר הצעדים והתנועות הוא משער את משך הזמן שלקח לו ההילוך.

אך מה היה אילו האדם היה במצב של מנוחה מוחלטת, ללא כל תנועה? הרב מבהיר שאז לא היה יודע ממושג הזמן ולא כלום. אדם הסגור בחדר ללא חלונות, ללא תנועה בעצמו וללא תנועה הנראית בסביבתו, יתקשה מאוד לדעת מהו הזמן ובאיזה יום הוא נמצא. עיון נוסף במושגים בקבלה מעמיק את ההבנה כיצד שפת הקבלה משתמשת במושגים מוחשיים לבטא תכנים רוחניים מופשטים.

סדר של סיבה ומסובב — זה הזמן הרוחני

וכך גם ברוחניות. סך מסוים של חידושי צורות, שהם תנועות רוחניות הבאות זו לאחר זו בדרך של סיבה ומסובב, מכונים בשם זמן רוחני. כפי שהרב מדגיש, אין זה הזמן כפי שאנו מכירים אותו — שעה אחת ושעה ועוד דקה. אין זמן כזה ברוחניות כלל. הזמן הרוחני הוא רק סדר של סיבה ומסובב, של קודם ונמשך, אבל לא מעקבות שעון מתקתק.

על פי זה מתבארים דברי בעל הסולם בכל פעם שכותב “קודם” ו”אחר כך”. כוונתו היא תמיד לסדר של סיבה ומסובב, ולא לזמן גשמי. תחילה יוצאת סיבה ראשונה, סיבת כל הסיבות, ואחריה נאצל המסובב ממנה. זהו הזמן הרוחני — סדר של סיבה ומסובב. את עמקות העניינים הללו ניתן לשמוע בעוד שיעורי וידאו בקבלה חסידית המלמדים סדרי הלימוד היסודיים.

הרצון לקבל — חומר הנאצל בלבד

בהמשך השיעור עוסק הרב בחומר היסודי של הנאצל. בחינת הרצון לקבל שבנאצל היא הכלי שבו, והיא לבדה החומר הכללי המיוחס לנאצל. כל היתר זולתו מיוחס למאציל — אור הבא מן המאציל, חכמה, שמחה ועונג, כל אלה רשפים שבאים מן המאציל. אך החומר של הנאצל עצמו הוא הרצון לקבל, זה הכלי שמכיל את כל ההשפעה הזו. עיון מעמיק בכתבי בעל הסולם פותח אופקים נוספים בהבנת היחס בין המאציל לנאצל.

תפיסת המהות — מקרה וצורה ולא חומר

בסוף הקטע הנלמד מבאר הרב את החידוש הגדול. אף על פי שבחינת הרצון לקבל מובן ניכר למקרה ולצורה הבאים במהות, אין אנו יכולים לתפוס את המהות עצמה. כך הוא גם בכל המהויות הסמוכות לנו, שדרכנו לקרוא לצורה הראשונה שבמהות בשם החומר הראשון שבמהות, משום שאין לנו השגה ותפיסה כלל בשום חומר. כל חמשת חושינו — הראייה, השמיעה, הריח, הטעם והמישוש — מציעים לשכלנו רק צורות בעלמה של מקרי המהות, המצטיירות על ידי שיתוף פעולה עם החושים שלנו.

בכך נסתם עמוד כו, וההמשך יבוא בעמוד הבא במחרת. ציבור הלומדים מוזמן להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30, וכן לבקר בספרייה הקולית של מאמרי החסידות להאזנה והעמקה. עמותת סולם יהודה ממשיכה בהפצת תורת בעל הסולם והרב”ש זצ”ל, ושמחה לקבל תרומות והתנדבות לחיזוק הפצת מעיינות החסידות חוצה.